החרדים משלימים: אין מנוס מגיוס נושרים

יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, הבטיח השבוע בוועידת ההתיישבות של מקור ראשון והיישוב עפרה שהצוות המשפטי של הוועדה "יתחיל לכתוב את חוק הגיוס" בשבוע הבא. אלו ימי ההכרעה בקרב המתמשך בין אדלשטיין ובין המפלגות החרדיות, בנוגע לחקיקה שעתידה לערער את יציבות הקואליציה ואולי אף להוביל לבחירות. מהם עיקרי המחלוקת?

יעדי הגיוס

לפי מתווה העקרונות שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, בתוך שבע שנים אמור היקף המתגייסים החרדים להגיע ל־50 אחוזים מבוגרי מערכת החינוך החרדית. ההתקדמות מדורגת: בשנה הראשונה יתגייסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,760, וכן הלאה. המפלגות החרדיות מסכימות להדרגתיות וליעד הסופי, פחות או יותר. ח"כ אדלשטיין דורש יעד קרוב יותר - 50 אחוזי גיוס בתוך ארבע עד חמש שנים, לא שבע – וצמיחה מהירה יותר במספר המגויסים. "צה"ל חייב להיות ערוך למצב שבו בחור חרדי שמתגייס, יש לו כל הסיכויים גם לצאת בחור חרדי", אמר אדלשטיין השבוע בוועידת ההתיישבות. "זה עדיין לא במספרים בלתי מוגבלים, ולכן בשנה־שנתיים ראשונות צריך לקחת מה שאפשר לקחת".

איש המפלגות החרדיות המעורה בפרטים מסביר שהמספר 4,800 "לא סתם נזרק באוויר. כיום מתגייסים 1,800 חרדים בשנה. ועד הישיבות, הארגון שמייצג את כלל הישיבות החרדיות והאחראי להוציא את הדיחוי מגיוס, פולט מהרשימות בערך 1,200 צעירים חרדים שלא לומדים בישיבות והם בגיל הגיוס, ויש צעירים שרשומים בישיבות ולא לומדים באמת ועכשיו ימצאו את עצמם בחוץ. גם צעירים שנמצאים ב'ישיבות של נושרים' ימצאו את דרכם לצבא. ככה נגיע ליעדים. נילחם על התלמידים שבאמת לומדים".

בריכת האחוזים

עוד שאלה עקרונית שבמחלוקת היא מי יתגייסו – חרדים בני 18 או מבוגרים יותר. אדלשטיין דורש שיגויסו בסופו של דבר כ־7,000 חרדים בשנה שהם כמחצית בני ה־18 החרדים בכל שנתון. החרדים, מנגד, דורשים שיגויסו בסופו של התהליך 50 אחוזים מ"בריכת מחויבי הגיוס", הכוללת 63 אלף חרדים בני 18 עד 26. דרישתו של אדלשטיין שהמגויסים יהיו דווקא מבני ה־18 פירושה שגם תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם יחויבו להתגייס. "אנחנו נגייס רק מי שלא לומד בישיבה", טוען בכיר חרדי המעורה בפרטי המו״מ.

השירות האזרחי

סוגיה מהותית ולא מספרית היא השאלה מה נחשב לשירות לעניין עמידה ביעדים. אצל החרדים מבקשים להכיר במתנדבי השירותים האזרחיים־ביטחוניים, כגון מד״א, שירותי הצלה אזרחיים, המשטרה, שב"כ והמוסד, כמגויסים לצורך המכסות. לטענתם, הם מרימים תרומה ממשית לחברה ומשרתים בחלופה ראויה לצה"ל – במיוחד לצעירים שאינם מתאימים לשירות צבאי מלא.

אדלשטיין ומשרד הביטחון רואים בכך מסלול עוקף. מבחינתם, גיוס אמיתי פירושו מדי חאקי ושירות במערכת הצבאית. "אדלשטיין מוכן לשמוע על תומכי לחימה ואולי קצת משרתים במשטרה, אבל בשום אופן לא לכלול את זק״א, איחוד הצלה או כבאים בהתנדבות בתוך היעדים", אומר גורם המקורב לדיונים.

תזמון המקל והגזר

הוויכוח הסוער ביותר הוא על שיטת האכיפה – או במילים אחרות: מתי, אם בכלל, יוטלו עיצומים כלכליים על מוסדות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. אדלשטיין דורש להחיל סנקציות מהשלב הראשון. תלמידי ישיבות מחויבי גיוס יאבדו את ההטבות, והן יוחזרו רק אם היעדים יושגו. לטענתו, רק מנגנון כזה יכול לייצר מנוף לחץ יעיל. "בהתחלה חשבתי שאפשר להסתדר בלי זה, עכשיו ברור שלא נוכל להסתדר בלי זה", אמר השבוע. "גם סנקציות מוסדיות וגם סנקציות אישיות שפוגשות את הפרט - זה חייב להיות בחוק". בנוגע לסוג העיצומים, הוא מסכים לכל סנקציה שתאושר בייעוץ משפטי.

המפלגות החרדיות דורשות את ההפך: ראשית יש לנסות לעמוד ביעדים ללא עונש, ורק במקרה של כישלון תיבחן הטלת סנקציות. "אתה לא נותן דו"ח תנועה לפני שעשו את העבירה, אין לזה היגיון", טען גורם במפלגות החרדיות. "לגבי הסנקציות צריך לזכור שאנחנו לא אויב. לא חייבים להגזים עם כל הסנקציות המרושעות האפשריות מבחינת החוק".