ישיבות ההסדר החרדיות קמו כיוזמה חלוצית לפני כתריסר שנים. הרעיון היה להקים מסגרות חינוכיות המשלבות לימוד תורה, שירות צבאי ולימודים אקדמיים – והכול מתוך עולם הערכים החרדי. כיום פועלות שמונה ישיבות כאלה, ובהן לומדים כאלף תלמידים. סיפור הצלחה? לא אם שואלים את המדינה.

משה פריגן, מנכ"ל ישיבת "דרך חיים" בגן יבנה, עומד בחזית המאמץ לשלב חרדים בצה"ל. אבל לדבריו, מה שנראה כהישג היסטורי נתקל בחומה של בירוקרטיה והתנגדות מצד המדינה עצמה.

"נובמבר האחרון היה רגע מכונן", הוא מספר. "בעקבות פסק הדין של בג"ץ שפסל את חוק הגיוס, היועצת המשפטית לממשלה פנתה בדרישה לעצור את תקצוב הישיבות החרדיות. בפועל, המשמעות הייתה קיצוץ מיידי לא רק בתקציבי הישיבות הגבוהות החרדיות, אלא גם בתקציבי ישיבות ההסדר החרדיות, בלי הבחנה בין ישיבה לישיבה".

איך זה קורה? כאן נכנס טוויסט משפטי: מכיוון שלא ניתן להפסיק תקצוב לגוף כמו "ישיבת חברון", שאיננה ישות משפטית החייבת בגיוס, החליטה המדינה לסמן את התלמידים עצמם. וכיצד נקבע מי התלמידים שהמוסדות שהם לומדים בהם כעת לא יזכו לתקציב? ובכן, "כל מי שלמד בעבר במסגרת על־יסודית חרדית וניגש לצו ראשון, קיבל ססטוס חדש, 'מושעי בג"ץ', גם אם היום הוא לומד בישיבת הסדר חרדית שבמסגרתה הוא עתיד להתגייס", מסביר פריגן. "האבסורד הוא שהתיוג 'מושעי בג"ץ' חל גם על תלמידים שכבר התגייסו ונמצאים בתקופת השל"ת שלהם. המשמעות? מאז נובמבר אין תקציב. לא מהאקדמיה, לא מהישיבה – כלום".

המהלך יצר מצב אבסורדי: דווקא הצעירים מהפלג הירושלמי, אלה שמצהירים "נמות ולא נתגייס", ממשיכים לקבל תקצוב. למה? כי הם כלל לא טרחו להגיע ללשכת הגיוס. באופן מוזר, התבחינים גרמו לכך שתלמיד שלמד בעבר ב"ישיבה קטנה" חרדית והתייצב בלשכת הגיוס - התקציב מהישיבה שלו נשלל. "המדינה יצרה תמריץ לא לשתף פעולה", אומר פריגן. "אלו שכן התייצבו ואפילו רוצים לשרת הפכו למשתמטים".

כל זה קורה דווקא כשהביקוש בשיא. "בדרך כלל הרישום אצלנו הגיע ל־20־25 תלמידים, וגם הם רק אחרי חג השבועות. השנה, כבר לפני פסח היו 60. במקום לנצל את המומנטום, אנחנו שורפים אותו. פתחנו השנה שלוחה חדשה במרכז האקדמי לב. 30 תלמידים, חלקם כבר עם מספר אישי בצה"ל, אבל אין תקציב. הם מוכרים כישיבת הסדר במשרד החינוך ובמשרד הביטחון – אבל אסור לשלם עליהם שקל, כי הם 'מושעי בג"ץ'".

פריגן מתאר מערכת תקועה שבה כל משרד מפיל את האחריות על האחר. "כתבנו מכתבים, פנינו למשנה ליועמ"שית גיל לימון, ולא קיבלנו מענה. אני נאלץ לבקש מהורים לשלם יותר רק כדי להאכיל את התלמידים. ביום העצמאות, במקום להשאיר אותם בישיבה, לחגוג את יום העצמאות ולחנך לציונות, שלחתי את כולם לשבוע 'בין הזמנים'. לא מתוך אידאולוגיה, רק כדי לחסוך בהוצאות".

פריגן עצמו, בוגר ישיבות ליטאיות מהמיינסטרים, בחר לשרת בצה"ל והגיע לתפקיד מ"פ בהנדסה קרבית. כשהשתחרר היה ממייסדי תוכנית "שחר כחול", המשלבת בוגרי ישיבות חרדיות במסלולים טכנולוגיים בצה"ל, והיה הרמ"ד הראשון שלה. כבר 15 שנה הוא פועל לשילוב חרדים בצה"ל, ולדבריו האתגר העיקרי הוא לא מול הציבור החרדי אלא מול הממסד: "בכל פעם שקורה משהו טוב, יש מישהו שמחריב את זה".

התלמידים ב"דרך חיים" לומדים תורה ומדעי המחשב, ומשרתים ביחידות טכנולוגיות בצה"ל. "בשנה שעברה פתחנו בעוטף ישיבת הסדר המכוונת לשירות קרבי, היו שם 50 חבר'ה. היא נסגרה במלחמה כי אין לה תקציב. בשנה הבאה אנחנו פותחים ישיבת הסדר חרדית ראשונה לחב"ד. נרשמו 34 תלמידים, וכולם רוצים קרבי. במקום לחבק את זה, המדינה מערימה קשיים ומטרילה אותנו כל שעה עגולה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לא קיים קושי משפטי בהעברת כספים למי שקיבלו פטור כדין, ואין הנחיה כלשהי שמתייחסת לישיבות הסדר חרדיות. בעקבות פניית מקור ראשון ערך המשנה ליועמ"ש גיל לימון פגישה עם נציגי משרד החינוך ומשרד הביטחון. התברר כי נפלה טעות ביישום הנחיות משרד המשפטים, שכוונו אך ורק לתלמידי ישיבות שאינם מתגייסים. הטעות תתוקן לאלתר והישיבות יקבלו בקרוב את התקציבים המגיעים להן, כולל רטרואקטיבית".