ראש השב"כ רונן בר הודיע בתצהיר שהגיש היום בצהריים (שני) לבג"ץ כי יודיע בקרוב על מועד סיום כהונתו, אך נמנע מלנקוב בתאריך יעד לשם כך. לדבריו, "התצהיר מוגש על פי החלטת בית המשפט ומתוך חובתי כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו. אני מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים, כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות ואת אפשרות כבודכם להכריע בתיק על בסיס תשתית עובדתית מלאה ככל הניתן".
לצד התצהיר הגלוי ציין בר כי "עיקרם של הדברים ופירוטם, לרבות הפניות למסמכים ותיעוד מזמן אמת, יופיעו בתצהיר חסוי שיוגש לבית המשפט ולראש הממשלה בלבד, בהתאם לאפשרות שניתנה לי על ידי בית המשפט. בתצהיר גלוי זה, אוסיף מעבר להודעה שהוגשה מטעמי כאמור, מספר פרטים נוספים במענה לטענות שעלו במהלך הדיון שהתקיים בפני כבודכם. חלוקה זו בוצעה מתוך רצון לשמור על ממלכתיותו של הארגון ועל מרחב השיח שבין ראש הממשלה לראש השירות.
"כבר בראשית הדברים אבהיר כי הגם שכלל הטעמים העומדים בבסיס הרצון להפסיק את כהונתי אינם ידועים לי, הרי שהשתלשלות העניינים מחייבת את המסקנה כי אלה החלו להתגבש בשלהי שנת 2024 ובראשית שנת 2025, ומקורם אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה. טעמים אלה הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, אשר במקביל להם התקיימה פעילות תקשורתית כנגדי וכנגד השירות ברשתות החברתיות", תקף בר בתצהירו.
הכי מעניין
בר הוסיף וקשר בין ההחלטה על סיום תפקידו ובין סירובו לתת חוות דעת לפיה נתניהו אינו יכול להעיד ברציפות והחלטות נוספות שקיבל, "בין החודשים נובמבר 2024 – פברואר 2025 קיבלתי החלטות, במסגרת תפקידי, בכמה נושאים הקשורים לראש הממשלה. כך, ניתן אישורי, נוכח בקשת הרמטכ"ל, לפתוח בחקירת גניבת מסמכים סודיים מצה"ל והעברתם לגורמי תקשורת; סירבתי לערוך חוות דעת אשר מטרתה היא למנוע בפועל את היכולת לקיים עדות רציפה של ראש הממשלה במשפטו; טיוטת התחקיר השירותי הועברה לראש הממשלה, וזו מתייחסת לכישלונו של השירות במניעת הטבח, בצד הצגת המדיניות ארוכת השנים של הדרג המדיני מול רצועת עזה והתרעות חוזרות וחריגות שהועברו על ידי שב"כ לדרג המדיני במהלך 2023 וזכו להתעלמות מצידו. לתחקיר צורף מכתב לראש הממשלה המסביר כיצד נבנה צבא החמאס אל מול עיניה של מדינת ישראל, במימון קטארי ובמדיניות דפנסיבית, ואת הצורך בוועדת חקירה ממלכתית לחקירת כלל ההיבטים של הדרך שהובילה ל – 7 באוקטובר; הועברה למזכירות הממשלה עמדת השירות ביחס לחשיבות הביטחונית של הקמת ועדת חקירה ממלכתית; ונפתחה חקירה נוספת כנגד מי שהועסקו בלשכת ראש הממשלה בחשד לקשריהם עם קטאר, שהיא מדינה, אשר הוגדרה על ידי ראש הממשלה עצמו, כמדינה תומכת טרור".
שליט קטאר תמים בן חמד (מימין) ואביו | צילום: EPA
בר הוסיף וטען כי "ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים, המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה, הובהרה לי הציפיה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'. כמו כן הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. פירוט הדברים המלא ייעשה במסגרת התצהיר החסוי".
"איני רואה בכך כל בסיס לגיטימי לפיטורים מטעם של 'חוסר אמון' מצד הממשלה והעומד בראשה. יצוין כי הפעם הראשונה שבה הוצגו דברים אלה כבסיס לטענת פיטורים על רקע חוסר אמון הייתה במסגרת ההליך המשפטי", תקף בר.
בנוגע לפרשת קטאר-גייט ציין בר, "חשד, ולו קל, שגורמים המועסקים על ידי מדינה התומכת בחמאס נמצאים בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית וייתכן כי עוסקים בפעולות השפעה, מחייב מיצוי, בוודאי שעה שמדינה זו עוסקת בתיווך במו"מ בין ישראל לחמאס. תפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות מסוג זה לשם הגעה לחקר האמת הוא חיוני, ופיטורי ראש שב"כ שעה שהן בעיצומן טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה והאכיפה הנוספים. זאת שעה שמתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השניה, על פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים. מסע ההסתה בנושא שליווה ומלווה את שתי החקירות הרגישות הללו, נגדי ונגד אלו האמונים על שמירה על סודות המדינה ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות בנושא לפיטורי. מעבר לכך, מטעמים מובנים, אפרט את הדברים בחלק החסוי של התצהיר".
בר הוסיף וציין כי לוח הזמנים תומך בגרסתו ולא בגרסת הממשלה בנוגע לפיטוריו, "טענת 'אי האמון' כביכול, קשורה קשר הדוק לאירועים שונים בתכלית מאלו עליהם מצהיר ראש הממשלה ועיקרם סירובי להיענות ללחץ שהפעיל ראש הממשלה בעניין רתימת חוות דעת השב"כ לטובת השפעה על סוגיות הקשורות באפשרות לקיים את עדותו במשפטו; לאחר מכן, החקירות שהחלו ונגעו לגורמים מסביבתו הקרובה של ראש הממשלה שהיו ועודן לצנינים בעיני ראש הממשלה, בתחקיר השב"כ ממנו עלה הצורך לבחינת המדיניות הביטחונית-מדינית שהובילה להקמת צבא החמאס ול-7.10, ובנוסף – בעמדה שהפניתי לשרי הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטובת בחינה ותיקון בכל הרמות של הכשלים שהביאו לאסון הגדול שבא על מדינתנו וכדי למנוע את הישנותה. רצף אירועים זה הוא שהביא למפנה ביחסו של ראש הממשלה אליי והוא ורק הוא עומד ביסוד הדרישה להפסקת כהונתי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש השב"כ רונן בר | צילום: קובי גדעון, לע"מ
"אין זה מקרה שנשמעו עד כה מספר גרסאות שונות מפי הממשלה ומייצגיה ביחס למועד תחילתו של 'חוסר האמון' כביכול. חלקן התמקד בחודשים האחרונים, חלקן החל מיום 7 באוקטובר ואף נשמעה טענה כי חוסר האמון החל עוד הרבה קודם לכן. זאת, שעה שטענה זו לא נשמעה באוזניי כלל עד למועד בו הודיע לי ראש הממשלה על ההחלטה להפסיק את כהונתי, וגם אז – ללא הסבר", הוסיף.
בר דחה בתוקף גם את הטענה בדבר ידיעה מוקדמת, לכאורה, שהייתה בידי השירות ביחס לטבח 7 באוקטובר, אותה לא העביר בר לראש הממשלה, "טענות אלו הן שקר ומהוות לא פחות מהסתה ממוסדת כנגדי וכנגד הארגון. בשנת 2023 התריע שב"כ בעוצמה בפני הדרג המדיני על ההחמרה במצב הביטחוני, ובפרט כי 'האויבים מזהים שעת כושר' למראה הקרע בחברה הישראלית וכי אנו עלולים למצוא עצמנו ב'סופה מושלמת'. בהתאם, בחודש אפריל 2023, הומלץ לבצע מהלך תקיף ממוקד לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה. בהמשך, בחודש יולי 2023, ערב ההצבעה בכנסת על ביטולה של עילת הסבירות, מסרתי לראש הממשלה כי אני מחוייב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני, וזאת בהקבלה ל'התרעה למלחמה', אמירה תקדימית וחריגה ביותר שעה שהיא נשמעת מפי ראש שב"כ".
לדבריו של בר, "בליל 7 באוקטובר השב"כ הוא זה אשר העיר את המערכת כולה. בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים של הלילה ואף קודם לכך, ובמהלך הלילה את הדרגים הבכירים. לאחר קבלת אינדיקציות חריגות (לא חד משמעיות) החל השב"כ לנתח את הסימנים ולעדכן שותפים בדרגי עבודה באופן מיידי. מפקד אוגדת עזה, מודיעין האוגדה וקמ"ן פיקוד דרום עודכנו טלפונית בחריגות שזוהו ב-6.10 בשעה 23:00. השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. אציין כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ. תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. שב"כ נערך לתת מענה לכל התרחישים הללו. לאור כך ובמקביל להתנהלות למול צה"ל, נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ, ועדכון טלפוני על ההחלטה הועבר למפקד פיקוד הדרום בשעה 01:33 של 7.10. חברי הכוח הייעודי נלחמו, הצילו אזרחים רבים וחלקם שלמו בחייהם. בהמשך לכך התקיים דיון בראשות אלוף פיקוד הדרום בשעה 03:12 אשר ניתנו בו הנחיות אופרטיביות לכוחות הצבא".
הריסות בקיבוץ בארי. | צילום: AFP
"לאור ההתנהלות ורצף הפעולות שננקטו החלטתי להגיע למטה השב"כ ולבצע הערכת מצב בהסתכלות רב זירתית בשעה 04:30, למקרה של הדרדרות להסלמה רחבה. בסיום הערכת מצב זו, בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. בכאב אדגיש - כי איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר. עדכונו של ראש הממשלה היה חלק מרצף הנחיות רחב שהעברתי בתום הדיון והיה מיידי ברצף הטיפולים מרגע עדכוני באמצע הלילה ועד לסיום הדיון שקיימתי. הפעולות שננקטו בשב"כ בלילה לא הובילו את המערכת הביטחונית לסיכול המתקפה הרצחנית שתוכננה בקפידה שנים רבות, ותחקיר יסודי ומקיף בוצע בשב"כ בכדי שאסון זה לא יחזור שנית. אולם המתקפה לא חתומה על ידינו", צוותינו לא 'נשלחו בכדי לחלץ עובדי שב"כ', ובלילה לא 'הוסתר דבר', לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה. ההיפך הוא הנכון. מכאן - אני יכול רק להסיק שזהו ניסיון להסיט את השיח הדורש ליבון, מבירור הסיבות המדיניות-ביטחוניות אשר הובילו לטבח", כתב בר.
בסיכום ציין בר, "לא בלב קל פרסתי בפני כבוד בית המשפט את המפורט לעיל. מזה קרוב ל-35 שנים אני משרת את מדינת ישראל, החל משירותי הצבאי, דרך שנותיי הרבות בשב"כ ועד היום. איני מורגל בהליכים משפטיים, העיסוק בכך אינו פשוט עבורי והוא כרוך במחירים משמעותיים לשב"כ ולי. אולם בסיטואציה שנוצרה, ומתוך דאגה עמוקה למדינת ישראל בכלל וליכולת התפקוד של השב"כ בפרט, ראיתי כחובתי להביא בפני כבוד בית המשפט באופן מלא ובפני הציבור את השתלשלות הדברים לאשורה. זו חובתי כלפי מי שיבואו אחריי, כך שתשמר יכולתם למלא את תפקידם במקצועיות, בממלכתיות, ותוך הקפדה על כך שסמכויות השירות וכליו ישמשו למטרות שלשמן הן נועדו בלבד, ולטובת הצגת קו ברור בין אמון הנדרש במערכת דמוקרטית לבין נאמנות שמאפיינת משטרים אחרים. לטעמי, התיעוד התמציתי בתצהיר זה, ובמיוחד הפירוט שהוצג במסגרת התצהיר החסוי, מבהירים היטב דברים אלה. מטרתי היא להבהיר את אשר נדרש מראש שירות הפועל רק בהתאם לחוק, וכמה מסוכן המצב שבו חרב פיטוריו, ללא הליך כדין, תרחף מנגד. רצף האירועים המוצג בתצהיר החסוי מלמד על כך שמניעים שאינם מקצועיים ואינם ענייניים הם אלה שהובילו להחלטה על סיום כהונתי".
עם זאת ציין, "כל האמור לעיל, והחשיבות הרבה שאני רואה בקביעה שיפוטית באשר למהות תפקידו של ראש שירות הביטחון הכללי, אינו גורע דבר מהחלטתי לממש את אחריותי. בזמן הקרוב אודיע על מועד בו אסיים את תפקידי, אך כאמור, חשיבותה של ההכרעה בפני כבודכם חורגת בעייני בהרבה מענייני הפרטי, ותשפיע על יכולתו של השירות לעמוד בייעודו ובתפקידיו בטווח הארוך".