אלבניה תשתתף בכוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה, כך הודיעה בסוף השבוע (שישי) מועצת השלום בפוסט שפרסמה ברשת X. לפי ההודעה, ההסכם שנחתם בין הכוח לבין אלבניה יספק תמיכה נוספת בפעולות האבטחה ובתכנון המבצעי של המשימה. המועצה ציינה כי התרומה האלבנית מצטרפת לאלו של מרוקו וקוסובו, ונועדה לסייע בקידום הממשל, הביטחון, המאמץ ההומניטרי, שלטון החוק והשיקום ברצועה.
כבר בפברואר הודיע ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, כי ארצו תתרום אנשי צבא ומשטרה לכוח. ההודעה מיום שישי, שבאה בעקבות טקס חתימה שנערך ב-21 באוקטובר, מעגנת כעת את ההתחייבות באופן רשמי. מלבד אלבניה, גם מרוקו וקוסובו צפויות לשלוח אנשי כוחות ביטחון לרצועה. קוסובו חתמה על הסכם ההשתתפות שלה כבר ב-7 בספטמבר.
מאות מרוקנים כבר הוכשרו?
בשבוע שעבר מסר גורם במועצת השלום ל"The Times of Israel" כי עד 500 אנשי כוחות ביטחון ממרוקו עברו הכשרה לקראת שילובם בכוח. לדבריו, האימונים החלו במרוקו בסוף אוגוסט, תחילה לקצינים ולמדריכים ובהמשך ליתר המשלחת, בהובלת כוח הייצוב הבינלאומי שבראשו עומדת ארצות הברית. עם זאת, הגורם לא יכול היה לאשר כי ההכשרה הושלמה. לפי דיווחים במרוקו, התרומה המרוקנית המתוכננת כוללת קצינים בכירים שישתלבו בפיקוד המשותף, אנשי משטרה וז'נדרמריה, כוח שיטור בעל מעמד צבאי, וכן בית חולים צבאי שדה.
הכי מעניין
מדינות נוספות המעורבות בנעשה ברצועה הן קטאר, טורקיה ואיחוד האמירויות, המעבירות לעזה דלק, מים, מזון וסחורות נוספות. לפי העיתון האמירתי "The National" המקורב לשלטון באבו דאבי, העבירה איחוד האמירויות לרצועה במסגרת מבצע "האביר האציל" יותר מ-130 אלף טונות של סיוע, באמצעות רכבת אווירית, אוניות ואלפי משאיות. לפי הדיווח, היקף הסיוע האמירתי הכולל לעזה עולה על 4 מיליארד דולר.
עוד כתבות בנושא
טורקיה מבקשת להשתלב גם במתן פתרונות מגורים לתושבי הרצועה. בדיווח שפורסם ביום שישי אמר סגן שר החוץ הטורקי, מוסא קולקליקאיה, לסוכנות הידיעות הממלכתית אנאדולו, כי ארצו מוכנה לשלוח לעזה 80 אלף מכולות שיכולות לשמש למגורים, אך אינה מצליחה לקדם את מימוש ההצעה. עוד טען כי חלק מהסיוע הטורקי מעוכב במצרים, "רק מפני שהוא נושא סימנים המעידים שהגיע מטורקיה".
גם איחוד האמירויות מקדמת תוכנית דיור, שבמרכזה מתחם לעקורים בחלק הרצועה הנתון לשליטת ישראל. בדיווח שפורסם ביום שלישי ב-Times of Israel- אמר גורם במועצת השלום כי חלה התקדמות מסוימת בתוכנית, ולפי הכתבה ישראל אישרה עבודות תשתית אחדות לפרויקט, סמוך לאזור הביטחון שלה. במקביל דווח בחדשות 13, מפי גורמים ישראליים בכירים, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח לממשל טראמפ לאפשר שיקום חלקי באזורים שבשליטת ישראל עוד לפני פירוק חמאס מנשקו. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדיווח.
אוגנדה, בורונדי והמדינות שבדרך
ב-11 בספטמבר פרסם העיתון המזרח-אפריקני "The EastAfrican" כתבה מפורטת על ההיערכות לכוח. לפי הדיווח, אוגנדה הסכימה לתרום כ-1,200 חיילים, וגורם צבאי אמריקני אמר לעיתון כי בשלב הראשון הם מיועדים לאבטחת אתרי כוח הייצוב, ובהם האתר ברפיח. שר ההגנה האוגנדי, קיריווה קיוואנוקה, אמר כי הצבא קיבל את האישורים הנדרשים, אך נותרו שאלות פתוחות בנוגע לתפקידי הכוח, לגזרות הפעולה ולכללי הפתיחה באש. נכון למועד הדיווח, טרם הוסדרו מלוא התנאים לפריסה.
גורם במועצת השלום אמר ל- EastAfrican כי "אנחנו עובדים עם גאורגיה ווייטנאם כשותפות אפשריות". גורם צבאי אמריקני המעורב בתכנון הוסיף כי בורונדי, גאורגיה ווייטנאם עדיין פועלות מול הדרגים המדיניים שלהן כדי לגבש את תרומתן.
עוד כתבות בנושא
ההכנות החלו עוד קודם לכן. ב-24 באוגוסט דיווחה סוכנות AP כי קצינים בכירים מבורונדי ומאוגנדה ביקרו בישראל במסגרת ההיערכות, ולפי Times of Israel סיירו נציגי שתי המדינות גם ברפיח. בספטמבר דיווח העיתון כי המגעים מתקדמים לקראת הצבת כ-1,200 חיילים מאוגנדה וכ-500 מבורונדי, אך בורונדי טרם הודיעה על התחייבות רשמית.
מנגד, סימן שאלה מרחף מעל השתתפותה של אינדונזיה, שהתחייבה במקור לתרום 8,000 חיילים, נתח ניכר מהכוח המתוכנן. לפי EastAfrican הפריסה האינדונזית הוקפאה במרץ, ובספטמבר כבר נערכו מתכנני המשימה לאפשרות שייאלצו להתחיל לפעול בלעדיה. נכון לאותו דיווח, השתתפותה של ג'קרטה טרם הוכרעה.