ימים ספורים לפני תחילת מבצע "שאגת הארי" ו"זעם אפי" ב-28 בפברואר, זימן נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את ראש המודיעין הלאומי, טולסי גבארד, לחדר הסגלגל ושאל אותה האם מלחמה נרחבת באיראן היא הצעד הנכון. התשובה שקיבל הייתה רחוקה מלהיות מעודדת.
לפי דיווח נרחב של ה"וול סטריט ג'ורנל", שסיפק הצצה לדיונים הדרמטיים לפני ההחלטה הגורלית, גבארד הזהירה כי חיסול המנהיג העליון, עלי חמינאי, עלול דווקא להביא לשלטון איראני נוקשה יותר, להגביר את המוטיבציה להשיג נשק גרעיני ולהוביל לסגירת מצר הורמוז ולתקיפות נגד כוחות ובעלות ברית של ארה"ב באזור.
גם סגן הנשיא ג'יי די ואנס הציע מסלול אחר. לטענתו, מצבה הכלכלי הקשה של איראן עשוי לאפשר להגיע במשא ומתן לפירוק תוכנית הגרעין שלה - במחיר נמוך בהרבה ממלחמה שתוצאותיה אינן ניתנות לחיזוי.
הכי מעניין
לפי גורמים שנכחו בדיונים, טראמפ ביטל את החששות מפני הסתבכות והעריך כי הצבא האמריקני יוכל להתמודד עם הבעיות שיתעוררו. בכירי הפנטגון הבטיחו כי יוכלו "לתמרן דרך כל סיבוך".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציג את חולשת איראן כ"הזדמנות נדירה", ובפנטגון הוצגו לטראמפ אפשרויות צבאיות שתוארו כ"מכריעות". הסוף ידוע: טראמפ הלך עם נתניהו, פתח במלחמה, שהתגלגלה בדרך זו או אחרת, של הפצצות והפסקות אש, עד ימינו אנו, וטרם ברור כיצד תוכרע.
כעת משנה וושינגטון את מרכז הכובד: מהכרעה צבאית - ללחץ כלכלי. שר האוצר, סקוט בסנט, אף הציג את הקמפיין החדש כ"מבצע נידוי כלכלי". באיראן כבר מורגשות ההשלכות, עם מחסור קריטי בבנזין, וערך מטבע שיורד בחדות.