"אני רוצה לסיים לעד את מצב העוינות עם ישראל". כך הצהיר אתמול נשיא לבנון בוושינגטון, מול הנשיא דונלד טראמפ ולעיני המצלמות, בביקורו הראשון של נשיא לבנוני במדינה מאז 2009.
עוד כתבות בנושא
ההצהרה הברורה הזו הייתה שיאו של תהליך מתמשך בחודשים האחרונים שבמסגרתו ג'וזף עאון הכריז בפומבי על רצונו במשא ומתן ישיר עם ישראל, שיאפשר ללבנונים "לחיות בשלום". ב־26 ביוני קיבל התהליך ביטוי רשמי כאשר שתי המדינות חתמו, בתיווך אמריקני, על הסכם מסגרת שמטרתו המוצהרת היא "שלום וביטחון מתמשכים" – הסכם אותו עאון תיאר בעצמו כהיסטורי.
לא תמיד זה ברור לישראלים, אבל בלבנון מתהווה שינוי היסטורי, שקשור בנקודת החולשה שבה מצוי חיזבאללה. ארגון הטרור האימתני, שרק לפני שלוש שנים הילך אימים על לבנון כולה, ספג מכה צבאית קשה ביותר, איבד את מנהיגו המיתולוגי, את העומק האסטרטגי שסיפקה לו סוריה, חלק מיכולותיו וממקורות הכנסתו - וגם חלק ניכר מהשפעתו הפוליטית בלבנון.
הכי מעניין
חלק מהתוצאות של היחלשות זו הוא בחירתו של עאון לנשיאות לבנון בינואר 2025, לאחר שנתיים של ואקום בהחלטת חיזבאללה. עאון היה למעשה הנשיא הראשון מזה עשרות שנים שנבחר ללא תמיכת חיזבאללה, שנאלץ להסכים למועמד שנתפס בעבר כסדין אדום עבורו.
לא "נקלע לסיטואציה"
עאון לא "נקלע לסיטואציה", הוא פוליטיקאי מיומן. את מועמדותו לנשיאות לבנון הוא תכנן במשך זמן רב, עוד כשהיה מפקד צבא לבנון, תוך התבססות על המערכת העדתית במדינה שמחייבת שהנשיא יהיה נוצרי. במהלך תפקידו הקודם, עמד בקשרים הדוקים עם ארה"ב ועם מדינות אירופה, בהן צבא לבנון תלוי באופן מוחלט בהיבטי סיוע צבאי וכלכלי. לא בכדי, בחירתו – שהתאפשרה גם בזכות מעורבות סעודית משמעותית – עוררה גל אופטימיות בלבנון למרות המלחמה המתמשכת. אופטימיות זו ניכרה גם בארה"ב, שם שיבחו את הנשיא על "האומץ והחזון".
עאון עדיין נזהר, ייתכן בשל טראומת רצח רפיק חרירי ב-2005, שהמחישה לכל פוליטיקאי לבנוני מה יכול לקרות לו אם ירגיז מספיק את חיזבאללה. זו הסיבה שסירב לפגוש את ראש הממשלה נתניהו, ומעדיף הידברות עם חיזבאללה. חיזבאללה עדיין נוכח, וממשיך להטיל את אימתו על המדינה הלבנונית, גם אם בעוצמה פחותה מאוד מבעבר. לעאון גם סיבות טובות שלא להיתפס כמי שמחליף כניעה לתכתיבים איראניים בכניעה לתכתיבים ישראליים.
עוד כתבות בנושא
ובכל זאת, המדיניות שמפגין הנשיא הלבנוני היא נועזת וחורגת במובהק מכל נשיא לבנוני בעשורים האחרונים: גם ביחס להתבטאויותיו כנגד חיזבאללה, המעורבות האיראנית והצורך בשיח עם ישראל, אבל גם בפעולות בשטח. במובנים רבים צבא לבנון, למרות מגבלותיו המובנות, פועל כיום להבטחת מונופול המדינה על הנשק כפי שלא פעל מעולם – בראש ובראשונה בשל ההיחלשות של חיזבאללה אבל גם בגלל המדיניות הברורה של נשיאה. המשבר החריף שאליו נקלעה לבנון במלחמה הזו הפך, באופן אירוני, להזדמנות להוציא את המדינה הלבנונית מהבוץ, והנשיא נראה נחוש להיות שם כשזה קורה.
למעשה, לראשונה מזה שנים, האינטרס הפוליטי של עאון מתכתב עם עמדתו העקרונית אשר סותרת את זו של חיזבאללה. עאון הוא פטריוט לבנוני שמבין היטב את המחיר הכבד שלבנון משלמת במשך שנים בשל העובדה שעל אדמתה פועלת מיליציה איראנית הפועלת בשירותם של אינטרסים זרים. הוא גם מנוסה מספיק על מנת להבין שמרבית הציבור הלבנוני – ובייחוד העדה הנוצרית – מאס בחיזבאללה ובשנות המלחמה הממושכות, ושהוא מעניק לו את המנדט לחתור לחלופות אחרות. כעת, מוטלת עליו המשימה המורכבת לנווט את לבנון תוך התחשבות בארגון חמוש אשר עדיין זוכה לתמיכה משמעותית בקרב העדה השיעית. עד כה, הוא בחר נכון.
טראמפ ועאון, אמש | צילום: AFP
ישראל וארה"ב צריכות לנצל את ההזדמנות. מעבר לגבול נמצא מנהיג אמיץ שנכון ליטול סיכונים מבית ומחוץ על מנת לקדם את האינטרסים של מדינת לבנון, ושמצהיר זאת בפומבי, לשפתו ולעמו. המנטרה הברורה והמובנת לאחר 7 באוקטובר היא שצריך להקשיב להצהרות שנשמעות מצד אויבינו, אבל במקרה הזה נכון שנקשיב גם לרוח האחרת שנושבת כעת מביירות.
הדרך לשלום עם לבנון ולפירוז חיזבאללה מנשק כבד עוד ארוכה, חמקמקה, סיזיפית ולא מובטחת, אבל לראשונה מזה שנים - יש לישראל פרטנר פוטנציאלי ליעדים אלה. עאון אינו סאדאת, ולבנון היא לא מצרים של סוף שנות ה-70, אבל הוא עשוי להיות כזה. אסטרטגיה נכונה בלבנון, שמשלבת גם גזרים ולא רק מקלות, יכולה לדחוף אותו לשם.
סא״ל במיל אור הורוביץ הינו עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי – jppi, היה עוזר ראש אמ״ן וראש ענף חיזבאללה באגף המודיעין
עוד כתבות בנושא
