על אותו המישור
גרף פיזור, או גרף X-Y, מאפשר לנו להשוות נתונים בשני צירים (ציר X וציר Y). הצירים לא בהכרח קשורים. ההמחשה הגרפית יכולה להראות לנו אם יש קשר ביניהם, או לחילופין לקבל תובנות חדש על המידע דרך ההמחזה. כך בגרף כאן.
הציר האופקי: תוצר נומינלי
הציר האופקי, ציר ה־X, הוא התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הנומינלי, בדולרים. משמעות הנתון היא כמה ערך מייצרת כלכלת המדינה בשנה נתונה, והערך נמדד בדולרים ללא התאמה לכוח הקנייה המקומי. זהו מדד מקובל להשוואת העוצמה הכלכלית בין מדינות.

| צילום: סטודיו מקור ראשון
שימו לב: הציר מופיע בסולם לוגריתמי, ולכן מכווץ ויזואלית את הפער בין הכלכלות. המרחק הגרפי בין 30 ל־100 נראה זהה למרחק בין 300 ל־1,000, אך הפער המוחלט בדולרים גדול פי עשרה, וכלכלות בעלות סדרי גודל שונים לחלוטין נראות קרובות יותר משהן במציאות.
הכי מעניין
הציר האנכי: תוצר לנפש מותאם כוח קנייה
ציר ה־Y הוא התמ״ג מחולק לגודל האוכלוסייה ומותאם לכוח הקנייה במדינה, או ליוקר המחיה. מטרתה של ההתאמה לכוח הקנייה לעזור לנו להשוות באופן מדויק יותר עד כמה אזרח במדינה א׳ עשיר יותר מאזרח במדינה ב׳. ברור לכולנו שסל מוצרים ושירותים בישראל שונה במחירו המקומי לעומת אותו סל שירותים בטורקיה או באיראן, והתמ״ג לנפש מותאם כוח קנייה משקלל בדיוק את ההבדל הזה, ולרוב מיטיב עם מדינות מתפתחות שיוקר המחיה בהן נמוך יותר.
הייחוד הישראלי
ישראל היא בין המדינות החזקות באזור בשני המדדים. איחוד האמירויות, ערב הסעודית וישראל יוצרות את ״משולש הזהב״ של האזור: כלכלות שהן גם גדולות באופן נומינלי וגם עשירות במונחי התוצר לנפש. אין זה הישג של מה בכך: ישראל היא בין המדינות הקטנות באזור, ובניגוד לאמירויות או לערב הסעודית היא לא התברכה במשאבי טבע רבים. הכלכלה הישראלית נבנתה על אדני היזמות והחדשנות, לא על דלקים מאובנים.
דבר איתי בנטו
התמ"ג הנומינלי הוא המדד הראשון לעוצמה כלכלית, אך אסור להתעלם מן החשיבות של התמ״ג לנפש. כלכלה גדולה אך ענייה תחזיק בפחות משאבים פנויים מאשר כלכלה גדולה ועשירה. התמ״ג לנפש הוא מדד לרמת הפיתוח הטכנולוגי של מדינה, לטיב מוסדותיה וליעילות הכלכלה שלה. ככל שהכלכלה מייצרת יותר ערך לנפש, כן היא מחזיקה בעודף משאבים שהיא יכולה להפנות לבניית עוצמה צבאית, למחקר מדעי וטכנולוגי, או לקניית השפעה מדינית.

| צילום: סטודיו מקור ראשון
איראן, לדוגמה, נאלצת לבחור בין טילים לצינורות מים - משום שהתמ״ג לנפש שלה נמוך. באותו האופן, ברית המועצות נאלצה לפרוש ממרוץ החימוש מול ארה״ב בגלל הכלכלה החלשה שלה. מי שלא יכול לבחור גם בחמאה וגם בתותחים לא יכול לעמוד בתחרות ארוכת שנים. הכלכלה האזרחית שלו תקרוס.
בזכות ולא בחסד
המסדרון הכלכלי הודו־המזרח התיכון־אירופה (IMEC) אמור להביא צמיחה כלכלית למדינות המזרח התיכון, במיוחד החלשות שבהן, דרך השקעה בתשתיות וגישה נוחה יותר לשווקי העולם. הדיווחים על כך שריאד ואנקרה מעוניינות להחריג את ישראל מ־IMEC יפגעו בפוטנציאל הכלכלי של הפרויקט, דווקא משום שישראל היא חלק ממשולש הזהב. השוק הצרכני הגדול כאן והתחכום הטכנולוגי אמורים להבטיח לנו מקום במסדרון.
אם אנקרה וריאד מתעקשות בכל זאת לפגוע באזור ובעצמן דרך החרגה של אחת הכלכלות הגדולות בו, על ירושלים לענות בצעד משלה: חגורת אופיר, מנמל אילת דרך הים האדום לאיחוד האמירויות והודו. החגורה תכלול השקעה בנמלים, בכבלי תקשורת ובשיתוף פעולה מול איומים ביטחוניים. אם ריאד משתפת פעולה עם ציר אנקרה־פקיסטן, רק ראוי שישראל תצטרף לציר אבו־דאבי־ניו־דלהי.

