תחת מעטה הדיפלומטיה בדמות השיחות עם האמריקנים, ובעוד היא מסרבת לתת לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית גישה למתקני הגרעין, איראן לא עוצרת את המירוץ לפצצה.
צילומי לוויין עדכניים חושפים כי בזמן שהרפובליקה האסלאמית מציגה לקהילה הבינלאומית מצב של מתקני העשרה מושבתים שנפגעו, היא פועלת להבטיח את שרידות חומרי הגרעין שלה ומפרה את התחייבויותיה מול ממשל טראמפ.
הר המכוש: הפרה בוטה של ה-MoU במתקן הגרעין המוגן ביותר של איראן
הכי מעניין
מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן מחייב את משטר האייתוללות לשמור על הסטטוס קוו בשטח, איסור שאמור להקפיא לחלוטין כל עבודת בנייה או פיתוח בכל מתקן הקשור לתוכנית הגרעין. אלא שצילומי לוויין מסוף חודש יוני, שסופקו למכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) על ידי חברת המודיעין Vantor, מציגים מציאות אחרת.
"הר המכוש" (או "הר הפטיש"): בצילומים מהמתקן הממוקם דרומית לנתנז, נחשפת תנועת כלי רכב ערה וקבועה בכבישים המובילים אל פתחי המנהרות המערביים, שנשארו פתוחים. ניתן להניח כי תנועה זו מעידה על כך שעבודות הבנייה בתוך מתחם המנהרות נמשכות כל העת, זאת לצד הקשחה וביצור של פתחי המנהרות.
כפי שסיפרנו לכם עוד במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, מדובר על מתקן שעתיד להיות אתר הגרעין הבטוח והמוגן ביותר באיראן הנחצב בעומק האדמה. בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) הוערך כי הוא נבנה בעומק של 100 מטרים. בדו"ח של המכון משנת 2022 נכתב כי ייתכן שהמנהרות יוכלו להעמיק אף יותר מכך. לפי הערכות מומחים, ברגע שיוסב לשימוש מבצעי, רמות המיגון שלו יאפשרו לאיראן להשתמש בו כדי לפרוץ לנשק גרעיני גם תחת מתקפה.
"הר הפטיש" באיראן | צילום: צילום מסף מתוך יוטיוב
לעומת הפתחים המערביים הפעילים, פתחי המנהרות המזרחיים בהר נותרו חסומים בחלקם בעפר כבר שלושה חודשים. ב-CNN דווח כי אותם פתחים מזרחיים קרסו וטרם תוקנו, אך לפי המכון, מדובר בחסימה מכוונת. לדידם, זהו צעד טקטי שנועד למנוע גישה מהירה של כלי רכב פולשים מהצד המזרחי.
הדו"חות של המכון חושפים כיצד האיראנים משקיעים משאבים אדירים במערכי הגנה פסיביים ואקטיביים חסרי תקדים כדי להקשות על כוחות לחדור אל נכסי הגרעין שלהם בפשיטה קרקעית.
עוד בחודש מאי דיווחנו על התקדמות העבודות במתקן הגרעין הסודי. לפי Washington Post, עוד בספטמבר, לאחר המתקפות במבצע עם כלביא, איראן החלה להאיץ את הבנייה באתר. בנוסף, נבנתה אז חומה ביטחונית באורך של 1.2 ק"מ מסביב למתחם, אחד מפתחי המנהרות חוזק כך שיהא עמיד בפני מתקפה אווירית, הכביש נסלל מחדש, כך שכלי רכב כבדים יוכלו לנסוע בו עם ציוד רגיש ויקר ובעיקר נצפתה הצטברות ערימות של עפר חפור, המעידות על התרחבות תת-קרקעית. ייתכן מאוד שמהלכים הללו מרמזים על כך שאיראן מעבירה ציוד לתוך המנהרות.
מתחם "הר המכוש" ככל הנראה עדיין אינו פעיל, אך כבר בנובמבר כתבו במכון כי הבנייה בו מתקדמת במשך מספר שנים וכעת נראה שהיא מתקרבת לסוף, לפחות של מתחם המנהרות עצמו.
ספנסר פרגאסו, עמית בכיר ב-ISIS, כתב בשבוע שעבר בחשבונו ב-X כי "העבודה המתמשכת בהר המכוש מדאיגה מאוד. לדעתי, זוהי בטוחה מצד איראן למקרה שהמשא ומתן ייכשל - או אז יהיה להם מתקן גרעיני בשלב מתקדם של בנייה".
עוד כתבות בנושא
פורדו: טקטיקת ה"שיקיינים" והחשד למיקוש
מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו הושמד ברובו בתקיפות קודמות, וכל ארבעת פתחי המנהרות שלו קבורים תחת הריסות ועפר. למרות זאת, לפי צילומי לוויין מחודשים מאי ויוני, עוד לפני החתימה על מזכר ההבנות, איראן ביצעה שם עבודות הנדסיות יוצאות דופן.
הקמת "שיקיינים" (פיתולים מלאכותיים בדרכי הגישה): לפי המכון, האיראנים הציבו ערימות עפר, סלעים ואובייקטים נוספים במיקומים אסטרטגיים ומתוכננים על צירי הגישה המובילים לפתחי המנהרות. הצבה זו מייצרת סדרה של עיקולים חדים ופתאומיים במסלול ויצרו בכביש פיתולים מלאכותיים בצורת האות S - "שיקיינים".
איראן לא חסמה את הציר לחלוטין, כך שרכבי המשטר יוכלו להמשיך להגיע לאתר, אלא שאותם עיקולים ומכשולים כופים על מי שמגיע לאתר תנועה איטית בהרבה. בכך הם פוגעים ביכולת לבצע פשיטה רכובה מהירה ואיראן תרוויח זמן תגובה יקר.
צילום לוויין של מתקן העשרת האורניום פורדו, מדרום לטהרן | צילום: AFP
חשד למיקוש פתחי המנהרות: בצילומי לוויין מתחילת יוני זוהו ערימות עפר קטנות חדשות ליד שניים מפתחי המנהרות בפורדו. להערכת המכון, ממצאים אלו מתכתבים ישירות עם הדיווחים המודיעיניים של ארה"ב, לפיהם איראן מלכדה את פתחי המתקנים הגרעיניים שלה.
אתר התמיכה העילי: צפונית למנהרות, אתר התמיכה העילי בפורדו כמעט ולא נפגע בתקיפות. המכון מזהיר כי יתכן שאיראן מסוגלת להסב את מאות הצנטריפוגות שבמבנה זה להעשרת אורניום.
איספהאן: חומרי הגרעין קבורים במנהרות
ב-ISIS אומרים כי נכון לסוף יוני אין תנועה חדשה ופתחי המנהרות נותרו אטומים וקבורים. לפי סבא"א, באיספהאן קבורים בין 265 ל-287 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60% - מעל מחצית מהמלאי האיראני כולו. נכון ל-17 במאי, לא נצפה ניסיון לחפור במנהרות או להסיר את המחסומים הפיזיים בכבישים המובילים לפתחי המנהרות.
עם זאת, הדו"ח מגלה כי במהלך סתיו 2025, לאיראנים הייתה גישה לשתיים מתוך שלוש מנהרות האתר, מה שהעניק להם הזדמנות פז למלכד את הפתחים והחלקים הפנימיים, רגע לפני שהם קברו את הכניסות ואטמו אותן באופן הרמטי בפברואר. בנוסף, האיראנים הקימו שם לאחרונה מחפורות וביצורים צבאיים לאורך הדרכים, שנועדו ככל הנראה להגן על מערכות הגנה אווירית קצרת טווח או ציוד צבאי קרקעי.
עוד כתבות בנושא
מתקן נתנז העילי: שיתוק פיזי - המאגרים בפנים
מתקן ההעשרה העילי בנתנז מציג תמונת שיתוק כמעט מלאה, כאשר הכניסות אליו נפגעו קשות ותשתית החשמל והגיבוי נהרסו, כמו גם מצננים ברחבי המתחם. עם זאת, לפי סבא"א, באתר עדיין יש כ-74-96 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60%. חומרים אלו, יחד עם המלאי שנמצא במנהרות באיספהאן, נותרו למעשה "כלואים" בבונקרים תת-קרקעיים אטומים, ללא יכולת גישה מהירה או הפעלה של תהליך ההעשרה.
"הבה נתחכמה לו": הטקטיקה האיראנית לקידום תוכנית הגרעין מתחת לרדאר
צילומי הלוויין מובילים לשתי מסקנות אסטרטגיות מרכזיות:
הפרה מובהקת של ה-MoU: המשך העבודות ב"הר המכוש" מוכיח כי איראן לא רואה את עצמה מחויבת להסכמות הסטטוס קוו עם ארה"ב. היא מנצלת את הערוץ הדיפלומטי כדי להרוויח זמן, תוך שהיא ממשיכה לבנות תשתיות גרעין תת-קרקעיות.
האיראנים נערכים לתרחיש של פשיטה קרקעית: בחשש האיראני מפשיטה כזו נתקלנו במספר הצהרות מלאות עזוז של בכירים איראנים שהזהירו את האמריקנים לבל ינסו לקחת את האורניום המועשר בפעולה קרקעית. עצם העובדה שאיראן משקיעה משאבים כה רבים במיקוש, חסימת פתחים באופן חלקי, ויצירת עיקולי "שיקיינים" מורכבים בכבישים, מעידה על עד כמה עמוק החשש הזה בקרב המשטר.
הפעולות הצבאיות המוצלחות במבצע עם כלביא האריכו במידת מה את הדרך האיראנית לפצצה ובאופן אירוני, העובדה שאיראן קברה את מתקניה ומלכדה אותם מקשה עליה לגשת אל האורניום המועשר בטווח הזמן המיידי. עם זאת, המוטיבציה של המשטר לא השתנתה כהוא זה.
העבודות התת-קרקעיות האקטיביות, המכשולים והמיקושים, תוך הפרת ה-MOU, מצביעים על כך שהרפובליקה האסלאמית לא נטשה לרגע את שאיפותיה הגרעיניות, היא פשוט פועלת בצורה מחוכמת יותר. היא לא עוסקת בשרשרת הערך הגרעינית עצמה כמו בצנטריפוגות או במלאי האורניום, אלא מכינה את התשתית לכך שבעתיד יהיה קשה הרבה יותר לעצור אותה בדרך לפצצה.