ישראל ואזרבייג'ן כוננו יחסים דיפלומטיים ב־1992, ומאז הם התפתחו לכדי יחסים אסטרטגיים המורכבים מכמה רבדים. ראשית, אזרבייג'ן היא יצואנית נפט חשובה בעבור ישראל, וההערכות הן שישראל מייבאת ממנה כשליש מתצרוכת הנפט שלה. הנפט מגיע לישראל דרך צינור הנפט באקו־טביליסי־ג'יהאן (BTC), ואזרבייג'ן הוכיחה עצמה כאחת מספקיות האנרגיה האמינות ביותר שהיו לישראל בהיסטוריה. שנית, ישראל היא ספקית נשק חשובה בעבור אזרבייג'ן. הטכנולוגיות הצבאיות הישראליות נתפסו בעיני באקו כמכריעות בסבבי הלחימה שניהלה בעשור האחרון.

מעבר לכך, העובדה שישראל מנהלת מערכת יחסים קרובה עם מדינה מוסלמית שיעית ידידותית הגובלת באיראן, מהווה בעבורה יתרון משמעותי. עם זאת, היחסים התאפיינו בפער שבין שיתוף פעולה מתחת לרדאר ובין מידת הפומביות שלהם, בעיקר בשל אילוצים פוליטיים של באקו. בעוד ישראל פתחה שגרירות באזרבייג'ן כבר ב־1993, הרי שאזרבייג'ן הייתה זקוקה לתמיכה של מדינות מוסלמיות בפורומים בינלאומיים בעניין הסכסוך שלה עם ארמניה על חבל נגורנו־קרבאך. מלבד זאת, באקו גם נהגה בזהירות אל מול איראן.

במשך שנים רבות, הכוח שהניע את מדיניות החוץ של אזרבייג'ן היה רצונה להשיב את השליטה בשבעת המחוזות שלה שנכבשו במהלך מלחמת נגורנו־קרבאך הראשונה, שהסתיימה ב־1994, כמו גם להשיג שליטה על החבל עצמו. למרות השקעה לאורך שנים גם במישור הדיפלומטי, בסופו של דבר הצליחה אזרבייג'ן להגיע ליעדים אלו בכוח הזרוע, בשתי מערכות צבאיות, ב־2020 וב־2023. עם זאת, מאז אוגוסט 2025, כאשר התקיים בבית הלבן בתיווך אמריקני טקס חתימה על הצהרה משותפת בהשתתפות נשיא אזרבייג'ן וראש ממשלת ארמניה, שאמורה להוביל להסכם שלום בין המדינות – באקו ממנפת את הישגיה הדיפלומטיים. יחסיה עם ארצות הברית מעולם לא היו טובים יותר. המדינות מקדמות גם את בניית "נתיב טראמפ הבינלאומי לשלום ושגשוג", ובאופן כללי את פיתוח נתיבי הסחר והאנרגיה באזור מרכז אסיה והקווקז.

בשנים האחרונות חל שינוי במדיניותה של אזרבייג'ן, והיא נכונה מתמיד לקיים יחסים פומביים עם ישראל. הדבר קיבל ביטוי מובהק בפתיחת השגרירות בישראל במרץ 2023. היכולת של באקו להפגין פומביות ביחסים שלה עם ישראל נבעה לא רק מההישגים הצבאיים שהיא הגיעה אליהם, אלא גם ובעיקר מהרוח הגבית שהעניקו הסכמי אברהם, שנחתמו ב־2020, ליכולתן של מדינות מוסלמיות לקיים קשרים גלויים עם ישראל.

בניגוד למדינות מוסלמיות רבות אחרות, באקו לא החזירה את השגריר שלה מתל־אביב למרות המלחמה שפרצה בעקבות טבח שבעה באוקטובר. נוכח המלחמה, אזרבייג'ן סופגת ביקורת בעולם המוסלמי על יחסיה עם ישראל, ובפרט על הנפט שהיא מספקת לה. הביקורת הזו גרמה כנראה לכך שבנתונים הרשמיים של אזרבייג'ן לשנת 2025 לא הופיע ייצוא נפט לישראל, והוא התבצע בפועל בדרכים עקיפות.

מסר איראני

כאשר התגבשה מערכת היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן בשנות התשעים של המאה הקודמת, היא הייתה חלק ממשולש יחסים בין טורקיה, ישראל ואזרבייג'ן, שזכה לעידוד אמריקני. הידרדרות היחסים בין אנקרה לירושלים בעשור וחצי האחרונים הציבה בפני באקו אתגר, לנוכח היחסים הקרובים שהיא מטפחת הן עם טורקיה והן עם ישראל. באקו התמודדה עם המתח הזה, בין השאר, על ידי מאמצי תיווך בין המדינות בין השנים 2018 ל־2022. גם לאחר התגברות המתח בין ישראל לטורקיה סביב המצב בסוריה ב־2025, התקיימו שיחות בין ירושלים לאנקרה על אדמת אזרבייג'ן.

ב־5 במרץ פגעו שני כטב"מים איראניים בנחצ'יבאן, חבל השייך לאזרבייג'ן אך מנותק ממנה גאוגרפית. בנוסף נעצרו אנשי משמרות המהפכה שנטען כי רצו לפגוע ביעדים ישראליים ויהודיים באזרבייג'ן, וכן בצינור הנפט BTC. הפגיעה האיראנית בשטח אזרבייג'ן במהלך המלחמה הנוכחית מהווה אישור נוסף לאיום שמציבה טהרן על באקו, ומסמנת את הפרת האיזון העדין שהתקיים בין המדינות. היחסים בין איראן לאזרבייג'ן מתוחים לאורך השנים, בין השאר בשל קיומו של מיעוט אזרי גדול באיראן. זהו המיעוט הגדול ביותר במדינה, ואף שלרוב הוא משולב בה היטב, בטהרן קיים חשש מכך שבאקו חותרת להקמת "אזרבייג'ן הגדולה". עד לתקיפה הנוכחית הסתפקה איראן בניהול פעילות חתרנית בשטח אזרבייג'ן. בשנים 2021־2022 ערכה איראן תרגילים צבאים נרחבים בקרבת הגבול, אך נמנעה מעימות ישיר.

המתקפה הבודדת של שני כטב"מים נראית כניסיון להעביר מסר לאזרבייג'ן שלא לאפשר לישראל ולארצות הברית לפעול משטחה נגד איראן (באקו מכחישה שפעילות כזו מתקיימת). זהו גם חלק מהניסיון של טהרן לגרור כמה שיותר מדינות למערכה, כדי שילחצו על ארצות הברית, שתלחץ בתורה על ישראל להפסיק את המלחמה. ספק גם אם אזרבייג'ן, כמדינה שכנה לאיראן, רוצה לראות אותה נכנסת לתהליך של התפרקות פנימית שעלולות להיות לו השלכות בעייתיות כגון גלי פליטים והתבססות גורמים לא מדינתיים קיצוניים בגבולה.

מערכת היחסים שהתפתחה בין ישראל לאזרבייג'ן בשלושת העשורים האחרונים היא בעלת חשיבות אסטרטגית, אבל כמו כל מערכת יחסים יש לשים לב לדינמיקות המשתנות לאורך השנים, המחייבות מעקב רציף. ההצלחות הצבאיות של אזרבייג'ן, כמו גם תהליך השלום בינה ובין ארמניה, ומנגד הפגיעה האיראנית בה, צפויים לטלטל חלק מהמוסכמות הקיימות בבאקו. ההערכה ליכולות הישראליות, כמו גם לתעשיות הביטחוניות שלה, עודנה קיימת, אך היכולות של התעשיות הביטחוניות הטורקיות, העשויות למלא את הצרכים העתידיים של אזרבייג'ן, גבוהות גם הן.

המערכה הנמשכת מאז 7 באוקטובר מקשה על הגורמים הידידותיים לישראל בעולם המוסלמי לקיים איתה יחסים. כדי שיחסי ישראל־אזרבייג'ן ימשיכו לשגשג, המערכה הצבאית מול איראן צריכה להיות מלווה במהלכים דיפלומטיים מקיפים, שירגיעו חלק מהחששות הקיומיים שמערכה זו מעוררת בקרב שכנותיה של איראן.

ד"ר גליה לינדנשטראוס היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ועורכת־שותפה של כתב העת של המכון, "העדכן האסטרטגי"