קריאות מחאה נגד המשטר נשמעו אמש (שלישי) בטהרן ובערים סמוכות, כך דווח באיראן אינטרנשיונל על בסיס סרטונים שהועברו למערכת. תושבים יצאו למרפסות ולחלונות וקראו סיסמאות אנטי־ממשלתיות, בהמשך ישיר לגל המחאות שפרץ בדצמבר האחרון והחריף בינואר.
בעיר קודס שבמחוז טהרן נשמעו קריאות "זהו הקרב האחרון, פהלוי ישוב". בפרדיס קראו תושבים "מוות לחמינאי", ובשכונת גישה בבירה נשמעו הקריאות "מוות לדיקטטור". בגולשאהר שבקראג', מערבית לטהרן, נמעו הסיסמאות "יחי השאה" לצד "מוות לדיקטטור".
הקריאות הליליות משתלבות בגל רחב יותר של מחאה סביב אזכרות ה־40 יום להרוגי ההתקוממות של ינואר 2026. לפי דיווחים שפורסמו אתמול, באיראן הפכו אזכרות ה"צ'הלוֹם" – היום ה־40 למותו של אדם, המסמן לפי המסורת את סיום האבל – לנקודת פתיחה מחודשת להפגנות. במקום חזרה לשגרה, משפחות ואזרחים התכנסו בבתי קברות ובכיכרות והפכו את ימי הזיכרון לזירת עימות גלויה עם המשטר.
הכי מעניין
בערים נורבאד ממאסאני, קאזֶרוּן וקוּחצ'נאר התכנסו המונים סביב קבריהם של הרוגים מהמחאה וקראו סיסמאות ישירות נגד ההנהגה, בהן "מוות לחמינאי" ו"אֲהַרוג את מי שהרג את אחי". ברוסטמקולה ובבהשאהר תועדו טקסים שבהם הוקראו קטעים מתוך ה"שאהנאמה", ספר האפוס הפרסי, כסמל למאבק היסטורי בעריצות. גם בחמדאן ובמאלייר דווח על התקהלויות דומות.
במחוז אילאם, בעיר אבדאנאן, דווח כי במהלך אזכרת ה־40 לאלירזא סיידי נותק האינטרנט וכוחות הביטחון פתחו באש לעבר מפגינים. לפי הדיווחים, חרף נוכחות ביטחונית כבדה המשיכו המשתתפים לקרוא "מוות לחמינאי".
במקביל, גם בזירה האקדמית נרשמת תסיסה. סטודנטים באוניברסיטה למדעי הרפואה בטהרן קיימו שביתת ישיבה לזכר אחת ההרוגות וסירבו להיבחן, כשהם מניפים שלטים שבהם נכתב כי דמם של ההרוגים לא יישכח.
ההתקוממות, שהחלה ב־28 בדצמבר 2025 במחאת סוחרים על קריסת המטבע המקומי, התרחבה במהירות למחאה פוליטית רחבת היקף נגד יסודות המשטר. סגן הנשיא מוחמד־רזא עארף הודה לאחרונה כי האירועים היו "הפסד" עבור השלטון – אמירה חריגה המצביעה על עומק המשבר.
נכון לבוקר יום רביעי, המתיחות באיראן נמשכת. אזכרות ה־40, שבתרבות המקומית מסמלות סיום, הפכו הפעם לסמל של המשך – ולנקודת זינוק לגל מחאה חדש.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
