בימים האחרונים לא מפסיקים לדבר על מועצת השלום של טראמפ - תוכנית Made in USA לעתידה של עזה. מדובר ביוזמה שהציתה ויכוח ברחבי העולם על הלגיטימיות והיעילות שלה, ואף עוררה ספקות כבדים באשר לאינטרס האמיתי של הנשיא האמריקני בעתיד האזור. אבל לפני שממהרים להסיק מסקנות על תוקפה ועל חשיבותה, כדאי להבין במה מדובר: מהי מועצת השלום? מהי משימתה וכיצד היא פועלת? היכן ומתי יתקיים המפגש הפותח? ובעיקר - מי ישתתף בו? עשינו עבורכם קצת סדר.
מועצת השלום של טראמפ | צילום: Fabrice COFFRINI / AFP
מהי מועצת השלום?
זהו ארגון בינלאומי שהגה טראמפ - והוא מוגדר כנשיאו לכל החיים, עם סמכויות למנות, להזמין ולהדיח חברים - ומובל בידי ממשלת ארה"ב. הארגון הוכר ב־17 בנובמבר בהחלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהטילה עליו לפקח על תהליכי תוכנית השלום לעזה בתיווך הבית הלבן. טראמפ הסדיר את הקמתו באמצעות שליחת מכתבי הזמנה ל־62 מנהיגים בעולם, אך עד כה הצטרפו פחות ממחציתם - ובהם מונרכיות מהמפרץ, מדינות פוסט־סובייטיות כמו בלארוס, וכן טורקיה וארגנטינה.
הכי מעניין
נשיא ארה"ב אירח בחודש שעבר את טקס החתימה על האמנה המכוננת בפורום דאבוס. נוסף על כך, תוכנן ועד ביצועי מייעץ, שבו חברים טוני בלייר, ג'ארד קושנר, מרקו רוביו וסטיב ויטקוף. האם מדובר בסוכנות של האו"ם? לא. הארגון אמנם מוזכר בהחלטת או"ם, אך אינו סוכנות של האומות המאוחדות ואינו גוף רב־צדדי מסורתי.
נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא אינדונזיה סוביאנטו בהכרזה על "מועצת השלום" בדאבוס | צילום: AFP
מהי משימתו וכיצד הוא פועל?
לאחר שאושר באו"ם לפקח על מסלול השלום לעזה, הרחיבה המועצת את המנדט שלה גם לפתרון משברים עולמיים, והוצג כניסיון אמריקני נוסף לעקוף את האומות המאוחדות. כאשר נודע כי המדינות המוזמנות יידרשו לתרום מיליארד דולר כדי להבטיח את חברותן לאחר שלוש השנים הראשונות, היו שכינו אותו "מועדון שבו משלמים כדי לשחק" או "גרסה עולמית של חצר מאר־א־לאגו של טראמפ".
היכן ומתי יתקיים המפגש הפותח?
הפגישה הראשונה מתוכננת ל־19 בפברואר בוושינגטון.
ג'ארד קושנר במועצת השלום | צילום: COFFRINI / AFP
מי ישתתף?
במועצת חברות מדינות שחתמו על התקנון בהזמנה אמריקנית, ובהן מדינות מהמזרח התיכון לצד שותפות נוספות כמו ארגנטינה, ערב הסעודית, אלבניה, מצרים, איחוד האמירויות הערביות, קטר, טורקיה והונגריה. כן משתתפות דמויות שמונו בידי ארצות הברית בגוף המבצעי. עם זאת, רבות מבעלות הברית המרכזיות של ארה"ב סירבו להצטרף למה שהן חושדות כניסיון להתחרות במועצת הביטחון.
הסירוב הבולט ביותר היה זה של הנשיא עמנואל מקרון ועלה לצרפת במכסים של 200% על יינות ושמפניה. גם אוטווה, לונדון, מדריד וברלין שללו כל מעורבות, בעוד מוסקבה לעת עתה ממתינה מן הצד. רומא הציבה מכשולים בעלי אופי חוקתי להצטרפות ותגיע לוושינגטון רק כ"משקיפה" (כמו בוקרשט, אתונה והאיחוד האירופי). גם ישראל הודיעה על השתתפותה בעבודות המועצת.
עוד כתבות בנושא
