בתוך שבועיים איבדו הכורדים את כל מה שבנו בעשור של מלחמת אזרחים. חלב, רקה, דיר א־זור, שדות הנפט, סכרי החשמל, מעברי הגבול – הכול עבר לשליטת דמשק, ובמהירות הבזק. 150 אלף עקורים. סרטונים של ג׳יהאדיסטים לוקחים בשבי נשים. דיווחים על הוצאות להורג של רופאים. וארה״ב? דממה.
עוד כתבות בנושא
סליחה, לא דממה. תמיכה. תמיכה בא־שרע. השליח המיוחד של הנשיא טראמפ לסוריה, טום ברק, הסביר ש״התפקיד המקורי של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (ה־SDF, דהיינו הכורדים - נד"פ) ככוח העיקרי נגד דאעש פג ברובו. דמשק מוכנה לקחת אחריות״. הוא גם הוסיף ש"לארה"ב אין עניין בנוכחות צבאית ארוכת־טווח״ ושלכורדים ניתנת הזדמנות היסטורית להשתלב בסוריה כאזרחים שווי זכויות.
זו לא רק רטוריקה דיפלומטית. אלה תנאי ההסכם שארה"ב תיווכה: לוחמי ה־SDF ישולבו בצבא הסורי כיחידים, לא כיחידות; רקה ודיר א־זור יועברו מיידית לדמשק; הממשלה תשלוט בכל שדות הנפט, מעברי הגבול ומתקני הכליאה. פירוק מוחלט של האוטונומיה הכורדית, בחסות אמריקנית. זאת אחרי כ־15 שנים של מאמץ אמריקני לבנות את אותה האוטונומיה בדיוק. מה השתנה?
הכי מעניין
חישוב קר
עמידה אחרונה. לוחמת כורדית ליד קמישלי בחודש שעבר | צילום: AFP
לכל שחקן יש לוגיקה. דמשק רוצה לחסל את האוטונומיה הכורדית כדי לאחד את השטח ולשלוט במשאבי הנפט, המים והחקלאות באחד האזורים החשובים במדינה. הטורקים תומכים בא־שרע משום שגם טורקיה רוצה לחסל את האוטונומיה. ה־SDF קשור למחתרת הכורדית בטורקיה, ה־PKK, ומדינה כורדית בסוריה או אפילו אוטונומיה כורדית הן איום קיומי מבחינת הטורקים.
כל זה היה נכון גם לפני עשור, אבל אז ארה״ב התנגדה לרצון של דמשק לשלוט בצפון־מזרח המדינה, ולשאיפה הטורקית למוטט את האוטונומיה הכורדית. כעת האמריקנים רוצים לצמצם נוכחות במזרח התיכון כדי להתמקד במזרח אסיה ובאמריקה הלטינית, והתנאי הראשון לכך הוא שאיראן ו"ציר ההתנגדות" יוחלשו עד כדי כך שארה"ב תוכל להפנות תשומת לב לאזורים אחרים. סוריה היא חוליית מפתח: בלי סוריה איראן תאבד את הגישה היבשתית לחיזבאללה ואת היכולת לאיים על ישראל בשתי חזיתות מצפון. אז כדי להתמקד בסין, ארה״ב צריכה את איראן מחוץ לסוריה.
איך עושים את זה? יציבות. מנסים לבנות מדינה ריכוזית עם ממשלה שתמנע מטהרן להתבסס שוב בשטח סוריה. התמיכה בא־שרע לא נובעת מהחיבה של טראמפ לג׳יהאדיסטים בחליפה, אלא לחישוב קר של צרכים מול משאבים. ארה״ב צריכה בעל בית בסוריה, וא־שרע הוא המועמד המוביל היחיד - אז בהצלחה.
הכורדים, לפיכך, כבר אינם בעלי ברית לאינטרס האמריקני, אלא משקולת על צווארה של וושינגטון, מכשול בדרך לסוריה המאוחדת. ספק אם ההשתלטות של א־שרע על צפון מזרח סוריה לא נעשתה בתיאום עם וושינגטון או לכל הפחות בהסכמה בשתיקה. וגם אם א־שרע הפתיע את הבית הלבן, הממשל לא הראה סימן שהדבר מטריד אותו. בכירים בממשל "הביעו דאגה", טראמפ ניסה להשיג "הפסקת אש", אולם דבר אחד הממשל לא עשה: הוא לא עצר את א־שרע מלהשתלט על האוטונומיה הכורדית.
ישראל לבדה
מה כל זה אומר לישראל? שלושה דברים. ראשית, גם הדרוזים יוקרבו על מזבח המדינה המאוחדת הסורית, בדיוק כמו הכורדים. שנית, אם ישראל תרצה למנוע זאת, היא תצטרך לפעול לבדה ובניגוד לרצון הבית הלבן. שלישית, בשאיפתה לייצב את האזור דרך החלשת איראן, וושינגטון מחזקת את טורקיה. לדבר עלולות להיות השלכות חמורות על מאזן הכוח האזורי, וישראל צריכה לנהל דיאלוג עם הממשל בנושא.
אם ישראל תרצה לשמור את השפעתה בדרום סוריה דרך הדרוזים, היא תצטרך לפעול לבד. ארה"ב לא תגבה זאת, ואף עשויה להתנגד לכך בגלוי. ראינו זאת כבר ביולי 2025, אחרי הטבח בסווידא, כשטום ברק ביקש מישראל להפסיק את התקיפות. מאז ישראל נתונה ללחץ דיפלומטי להגיע להסדר ביטחוני עם א־שרע ולסגת מדרום סוריה, קרוב לוודאי כדי לייצב את שלטונו. לאמריקנים לא אכפת מה יעלה בגורל הדרוזים.
סביר להניח שבטווח הזמן הבינוני הלחץ של המשטר על הדרוזים יחזור ואף יתעצם. אחרי שהמשטר בדמשק טיפל בבעיה הכורדית, הוא יוכל להפנות את מלוא הקשב לדרוזים. ישראל צריכה להיות מוכנה עם תוכניות אופרטיביות לבלימת כוחות המשטר ולהסגתם, כולל באמצעות תקיפת מטרות שלטון ותשתיות קריטיות. הבית הלבן יזעם, אבל הבית הלבן לא ייאלץ לחיות עם א־שרע בגבול.
לבסוף, הנקודה הכי החשובה היא טורקיה. חיסול האוטונומיה הכורדית בצפון־מזרח סוריה מחזק את ההשפעה הטורקית בסוריה ובעיראק, וזאת בגיבוי אמריקני. מבחינה ישראלית, זה רוויזיוניזם טורקי בחסות אמריקנית. טורקיה משנה את מאזן הכוח, מתפשטת דרומה ויוצרת אזור השפעה חדש - והבית הלבן מסכים לכך כי הוא מתמקד בטהרן ובבייג׳ינג. אולם מעצמות רוויזיוניסטיות לא נוטות להיעצר אחרי ההתפשטות הראשונה. טורקיה, הרואה בעצמה מעצמה עולמית, תרצה להכניס את כל המזרח התיכון תחת השפעתה.
מגמה כזו מאיימת על יציבות האזור, ביטחון ישראל וההשפעה האמריקנית. אסור לוושינגטון, במרדף אחר יציבות, להחליף את איראן בטורקיה. כן, טורקיה היום היא חברת נאט״ו ובעלת ברית אמריקנית, פחות או יותר. אולם ככל שהשפעתה המדינית תתעצם, ככל שהיוקרה שלה תגדל, כן יגדל הרצון לפעול באופן עצמאי ובניגוד גם לאינטרסים אמריקנים. ישראל צריכה להצביע על הסכנה המתפתחת ולעבוד עם הבית הלבן לוודא שוושינגטון לא מחליפה איום אחד באחר.