"כל כלב בביתו": הפתגם שמזכיר לנו מתי לנבוח

לכל אדם יש מרחב שליטה שבו הוא מרגיש נוח, ומרשה לעצמו דברים שלא היה מעיז לעשות בשום מקום אחר.

ואין כמו פתגם ערבי שאומר את האמת ישר בפרצוף: כֻּלּ דִיכּ עַלַא מַזְבַּלְתֹה צַיַּאח וּכֻּל כַּלְבּ פִי בַּאבּוֹ נַבַּאח - "כל תרנגול במזבלה שלו קורא

וכל כלב בביתו נובח".

מה הפירוש? הקשיבו לפתגם. האם זה נכון? מה אתם חושבים?

– ניתן למצוא טורים קודמים כאן באתר ובבלוג "הקריקטורה השבועית של עידית"