ברשתות החברתיות ובמחאות של איראנים בתוך המדינה ובקרב הגולה, הולך ומתבסס כינוי חדש למנהיג העליון עלי ח'מינאי: "מוש־עלי" — משחק מילים פרסי, שמזכיר קצת את מיקי מאוס, שמשמעותו "עלי העכבר". לפי הדיווח של איראן אינטרנשיונל, הכינוי נולד על רקע היעלמותו הממושכת של ח'מינאי מהזירה הציבורית בתקופות משבר, והפך לסמל של לעג ושל ערעור על סמכותו.
הכינוי צבר תאוצה כבר במהלך המלחמה בת 12 הימים עם ישראל ביוני, אז ח'מינאי כמעט ולא נראה בציבור, והופיע רק בשני נאומים מוקלטים מראש. לפי הערכות, הסרטונים צולמו ממתקן תת־קרקעי ולא מלשכתו הרשמית. מאז, כך לפי מקורות שצוטטו בכתבה, התחזקה ההערכה כי המנהיג העליון שוהה לפרקי זמן ממושכים במתחם מבוצר מתחת לאדמה בטהרן, מחשש לתקיפה אמריקנית ולהסלמה בעקבות גל המחאות הנוכחי.
על פי הדיווח באיראן אינטרנשיונל, מדובר במתחם תת־קרקעי עם מערכת מנהרות מחוברות, כאשר בנו של ח'מינאי, מסעוד, מנהל בפועל את ההתנהלות היומיומית ומשמש צינור הקשר המרכזי בין לשכת המנהיג לממשלה. אף שהמשטר אינו מאשר רשמית את מיקומו של ח'מינאי, היעדרותו הפיזית מחזקת את הדימוי הציבורי שנוצר סביבו.
הכי מעניין
בפרסית, המילה "מוש" (עכבר) משמשת מטפורה לפחדנות ולהתחמקות מעימות. חיבור הכינוי לשמו של ח'מינאי יוצר ניגוד חריף בין הדימוי שהוא טיפח לאורך שנים — מנהיג נחוש ומפקד עליון — לבין תפיסתו כמי שנמלט ומסתתר ברגעי משבר לאומיים. הדימוי הזה מקבל גם ביטוי חזותי: ברשתות מופצים איורים ובובות של עכבר עטוי גלימה דתית, או כזה היוצא ממנהרות תת־קרקעיות.
הכינוי אף שולב בקריאות מחאה, ובהן סיסמה הקושרת בין "מוש־עלי" לבין חזרתו האפשרית של רזא פהלווי, כסמל לדחיית הסדר השלטוני הקיים כולו. בעיני פרשנים, לא מדובר רק בלעג, אלא בביטוי עמוק של משבר אמון: היעדרות המנהיג בתקופות קריטיות, לצד דיווחים על קושי של בכירים ליצור עמו קשר ישיר, מעוררים שאלות לגבי רציפות הנהגה ולגבי עצם הלגיטימיות של המשטר.
לפי איראן אינטרנשיונל הפופולריות המהירה של הכינוי ממחישה כיצד שפה הופכת לכלי פוליטי: מילה אחת שמזקקת ביקורת רחבה על כוח, אחריות וסמכות — ובעיקר על האופן שבו דמות המנהיג הולכת ומאבדת את ההילה שאפיינה אותה בעבר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
