השבוע חודשו בפריז שיחות המו״מ בין ישראל לסוריה, לאחר נתק ארוך בחודשים הקודמים. השיחות מתחדשות בעקבות התיאום שהושג בפסגת נתניהו־טראמפ במאר־א־לאגו, שבה האמריקנים חזרו והבהירו כי הם רואים את ההסדר בסוריה כבעל עדיפות במסגרת חזון רחב יותר ליציבות במזרח התיכון.

את ישראל ייצגו בשיחות שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה והמועמד לראשות המוסד רומן גופמן, וממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך. מן הצד הסורי נכחו שר החוץ אסעד א־שיבאני וראש המודיעין הכללי חוסיין א־סלאמה. ערב המפגש בפריז נפגש שר החוץ הסורי עם עמיתו הטורקי להתייעצויות ותיאום עמדות.

באשר לסלאמה בן ה־42, למרות גילו הצעיר יחסית הוא איש מנוסה. הוא יליד דיר א־זור ולשעבר בכיר בארגון "היאת תחריר א־שאם". לצד פעילותו המודיעינית שימש סלאמה תקופה קצרה בתפקיד מושל המחוזות המזרחיים בסוריה דיר א־זור, רקה ואל־חסכה. בפגישה בפריז הייתה גם הופעת הבכורה של רומן גופמן מאז סומן כראש המוסד הבא, דבר שהיווה מן הסתם גורם עניין נוסף למשתתפי השיחות.

בתום השיחות, שנמשכו יומיים, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה שלפיה "לאחר תקופה של מספר חודשים חוּדש השיח המדיני בין ישראל לסוריה, בגיבוי ותמיכה אמריקנית. השיח התקיים כחלק מחזון הנשיא טראמפ לקידום השלום במזרח התיכון, ובמהלכו הדגישה ישראל את חשיבות הבטחת ביטחון אזרחיה ומניעת איומים בגבולותיה. ישראל חזרה על מחויבותה לקידום היציבות והביטחון האזוריים, ואת הצורך בקידום שיתופי פעולה כלכליים לטובת שתי המדינות. סוכם על המשך השיח לקידום המטרות המשותפות ושמירה על ביטחון המיעוט הדרוזי בסוריה".

בשורה התחתונה, פערי הליבה בין ישראל לסוריה – ובהם דרישה של המשטר הסורי לנסיגה ישראלית מלאה, מול דרישה ישראלית ליצור מסדרון לעדה הדרוזית באזור סווידא – נותרו עמוקים כשהיו. ואולם בדיונים הושגה התקדמות משמעותית לקראת הקמת מנגנונים שיאפשרו דיאלוג איכותי יותר. בין השאר הוסכם על הקמת מנגנון תיאום משותף בפיקוח אמריקני, הכולל קו תקשורת ישיר שיאפשר שיתוף מודיעין ותיאום מיידי לצורך הפחתת מתחים והבנת כוונות בשטח. במקביל הועלו רעיונות לדיונים בתחומים אזרחיים וכלכליים, לרבות אפשרות לשיתופי פעולה בנושאי אנרגיה, חקלאות ובריאות.

ערב השיחות אף הציפה ישראל הצעה להקמת בית חולים אזורי בשטח שבשליטתה בדרום סוריה לטובת האוכלוסייה המקומית, הסובלת מפערי בריאות קשים ורמת חיים נמוכה. עוד הוסכם להגביר את קצב הפגישות העתידיות ולנקוט צעדים לבניית אמון, במטרה לקדם את המו״מ לעבר הסדר ביטחוני קונקרטי יותר.

אז נכון, אומנם לא נרשמה התקדמות ולו במילימטר לקראת הסכם ביטחוני כפי שטראמפ היה רוצה לראות, אבל כרגע יש לו עניינים בוונצואלה ובגרינלנד. ובעיקר, חידוש השיחות קנה בעבור ישראל זמן יקר מול הממשל בוושינגטון. גם לצד הסורי אין בסך הכול על מה להתלונן. לא כרגע.

אממה, בימים שקדמו לשיחות בפריז סערו בסוריה שמועות על אירוע ירי שהתרחש בארמון בדמשק, ובמהלכו נהרגו עשרות מתומכי הנשיא א־שרע. היו גם שמועות שלפיהן א־שרע עצמו חוסל או לכל הפחות נפצע אנושות והועבר לבית חולים בטורקיה, שם נלחמים על חייו. חרושת השמועות גברה לאחר שמשלחת של הכוחות הכורדיים בראשות המנהיג הכורדי־סורי מזלום עבדי הגיעה לדמשק לפגישה מתוכננת מראש עם א־שרע.

אלא שא־שרע כלל לא נראה באופק והפגישה התקיימה בלעדיו, עם בכירי המשטר בנוכחות קצינים אמריקנים. בשלב זה השמועה המובילה גרסה שא־שרע חולה בדלקת ריאות קשה. בארמון בדמשק חשו צורך לעשות משהו והפיצו סרטון שבו נראה א־שרע, מלווה במקורבים ושומרי ראש, מבקר בחנות ברובע אל־מאזה בדמשק, שופע חיוכים ומתכבד בלגימה מקנקן קפה לוהט, בערב שבו הטמפרטורות בדמשק התקרבו לחמש מעלות.

כל זה שב ומדגיש את העובדה שלמרות התמיכה האמריקנית בא־שרע, מוטת השליטה שלו ממוקדת בדמשק וסביבתה, ותרחיש שבו הוא יחוסל בעתיד הלא רחוק איננו מופרך. בישראל אף חיזקו השבוע את התחושה הזו כאשר ערב המפגש בפריז הודלפו לתקשורת דיווחים על דיונים חסויים שבהם התריעו גורמי ביטחון כי איראן פועלת לחסל את א־שרע בשיתוף גורמים עוינים נוספים.

אם לא די בכך, מתברר כי כוחותיו של א־שרע ניצלו את פתיחת סבב השיחות בין ישראל לסוריה כדי להיכנס לשכונות הכורדיות בעיר חלב שבצפון סוריה, צעד שגרר את ההתלקחות הקשה ביותר בעימותים בין המשטר הסורי ובין הכוחות הכורדיים מאז נפילת בשאר אל־אסד. בשכונות הללו מתגוררים בעיקר פליטים מאזור אפרין, אולם המשטר הסורי טוען כי מסתתרים בהן לוחמי המחתרת הכורדית, ה־PKK. לדברי מקורות כורדיים, השכונות הופצצו בארטילריה ובטילים, ונעשה שימוש ברחפנים ובצלפים.

לפאזל המופרע הזה צריך להוסיף אירוע נוסף שהתרחש השבוע, כאשר כוחות בריטיים וצרפתיים תקפו מעוזים של דאעש בצפון מזרח סוריה, סמוך לחומס, שטח שבו אין למשטר א־שרע דריסת רגל. המסקנה מכל זה היא שלדבר עם המשטר בדמשק זה מצוין, בעיקר כדי שבוושינגטון יהיו מרוצים.