"ישראל לא החליטה עדיין מה היא רוצה בסוריה"

בפעולה מבצעית בשעת לילה מאוחרת בגבול הצפון לפני שבועיים ניסו כוחות צה"ל לעצור שלושה פעילים של ארגון ג'מאעה אלאסלאמיה שהתגוררו בכפר בית־ג'ן ברמת הגולן. הפעולה נקטעה ברעש צרורות ירי שנפתחו לעבר הלוחמים מכמה מוקדים במקביל. המחבלים כבר נכפתו והובלו לעבר כלי הרכב, והמארב קטע את התוכניות לשיבה שקטה הביתה. שלושה לוחמים נפגעו באורח קשה, עוד שלושה לוחמים נפצעו בדרגות קלות יותר. מסוקי חילוץ שנחתו בשטח אויב הצילו את חייהם.

כך הסתיים מבצע שתוכנן בקפידה בפיקוד הצפון במאמץ לסכל תשתיות טרור מעבר לגבול. כל מי שבקיא בפעילויות צה"ל יכול לזהות קווי דמיון ברורים בין הפעולה הזאת למעצרים שגרתיים ביהודה ושומרון, ובהחלט יש בכך כדי להדליק כמה נורות אזהרה.

סא"ל במיל' אייל דרור, שפיקד על מנהלת "שכנות טובה" להעברת סיוע הומניטרי לסוריה במלחמת האזרחים במדינה, התריע מראש שזאת עשויה להיות התוצאה. "ההיסטוריה מלמדת שכשצה"ל מצוי בשטח של מדינה אחרת לאורך זמן, זה נגמר פחות טוב – גם מול האוכלוסייה וגם בתחום עיצוב הנרטיבים", הוא אומר. "בשלב מסוים של השהייה שם והחיכוך היומיומי, רכב יעלה על מטען או שטיל נגד טנקים ישוגר לעבר הכוחות. מדוע שמה שמתרחש ביהודה, שומרון ועזה לא יקרה גם בסוריה? הרי איש שם אינו ציוני במיוחד".

העובדה שלא אירעו עד כה התנגשויות עם השלטון לא נוסכת בו ביטחון. "השלטון בסוריה חלש וצריך שקט, ולכן הוא לא מאתגר אותנו", מסביר דרור. "בצה"ל אמרו שאכן אין סימנים למעורבות של השלטון בבית־ג'ן. אבל בעוד ארבע שנים, כשהשלטון יהיה חזק ומבוסס יותר, כשהוא ירגיש יציב, אחמד א־שרע יחליט להתעמת עם ישראל. צריך להיות עיוור כדי לא להבין את זה".

אמ"ן מספק ודאות יחסית לכוחות בשטח, ואפילו מאפשר להם להבדיל בין אזרחים למחבלים. "אנחנו מכירים את 'ג'מאעה אלאסלאמיה', ויודעים שבבית־ג'ן יש פליטים פלסטינים שלא אוהבים את ישראל ובמהלך המלחמה שיגרו רקטות לעברנו", מספר דרור. "הם נלחמו מולנו בלבנון וגם משם ירו על הצפון, ובבית־ג'ן יושבת השלוחה שלהם בסוריה. הם לא מייצגים את רוב הסורים, בטח לא בדרום המדינה, וקיים אצלם שילוב בין אידיאולוגיה לבצע כסף".

דרור (50), נשוי ואב לשלושה, מתגורר זו השנה העשירית בצפון הארץ, אחרי שהעתיק לשם את מגוריו במהלך הפיקוד על "שכנות טובה". את הקריירה הצבאית שלו התחיל כאלחוטן בזירה המצרית, ומאז שירת במערכי התיאום והקישור ומתאם פעולות הממשלה בשטחים בכל רחבי יהודה ושומרון וברצועת עזה.

כבעל ניסיון בעבודה עם האוכלוסייה שמעבר לגבול, דרור מזהיר כי פעילות צה"ל במדינה השכנה פוגעת בישראל מול רוב האוכלוסייה הסורית. "מה שקורה בשנה האחרונה בסוריה לא יוצר יחסי אמון מול הסונים. אנחנו נתפסים אצלם ככובש שמערער את היציבות", אומר דרור. בכל זאת הוא דבק בשיטת הפעולה הנוכחית: "צריך לעצור או לחסל את המחבלים שרוצים לפגוע בישראל, גם אם הם מכפרים שסייענו להם בעבר והתושבים מניחים שם תפילין. אסור לאפשר לאויב שחורש רעות לישראל להישאר פה. צריך להסיר את האיום בכל מקום – לבנון, סוריה, עזה, יהודה ושומרון, ירדן, מצרים, איראן וטורקיה. זו תפיסת העולם שלי".

אף שדרור מזהיר מפני ארגוני טרור סוניים, שא־שרע טוען שאינם מצייתים לו ("הם אומרים במפורש בסרטים מסוריה שאנו הבאים בתור"), חשוב לו להפנות את המבט דווקא לכיוון אנקרה. "האיום האסטרטגי הגדול הוא שטורקיה משתלטת על סוריה. אנו מחליפים את הציר השיעי, ממזרח למערב, בציר סוני - מצפון לדרום. יהיה לנו כאן ציר סוני קיצוני, בעל מימון רב יותר, שנשיא ארה"ב רואה בו חבר. מה אנחנו עושים מול האיום הזה?".

לדבריו, יש להישמר ממשטר א־שרע ולחשוד בו. "תפיסת תשע הנקודות בגבול עם עלייתו לשלטון הייתה נכונה מאוד", הוא מדגיש.

דרור חי ונשם את הזירה האזורית־ערבית במשך שלושים שנה, ומכיר את דפוסי הפעולה של האיש החזק בסוריה. "צריך להבין את המטרות שלו", מסביר דרור. "אני חושב שכרגע הוא מנסה להשיג מעין הודנה. הוא לא יאסר ערפאת, ולא יאמר מפורשות שזה כמו הסכם חודייביה – הפסקת אש שבכוונתו להפר בהמשך. הוא אדם חכם ואמיץ. אי אפשר להיות מבוקש בידי ארה"ב כל כך הרבה שנים ולהישאר בחיים בלי להיות כזה. בחלומותיו הפרועים ביותר הוא לא חשב שיגיע להיות נשיא המדינה, ועכשיו הוא צריך זמן ומשאבים כדי לשקם את סוריה - והוא פועל להשיג זאת".

הצורך בחשיבה אסטרטגית

בעיני דרור, לנפילת משטר אסד יש גם היבטים חיוביים לישראל. "זה אירוע מטורף בכל הקשור לפירוק הציר השיעי", הוא אומר, ומזכיר את מבצע השמדת יכולות הצבא הסורי מיד עם נפילת משטר אסד. "סוריה נפלה, איראן נתפסה בחולשתה והדרך אליה התקצרה. לא מן הנמנע שההחלטה לתקוף את איראן התקבלה כי אחרי נפילת אסד בסוריה הבינו שהיא חלשה".

ישראל תפסה את ארגוני המורדים הסורים בעשור שעבר, במהלך מלחמת האזרחים, כגורם החוצץ מול השיעים?

"התפיסה הייתה שהמורדים אמורים להרחיק מהגבול גורמי טרור", מסביר דרור. באותה התקופה עיקר המאמץ הישראלי הופנה להיבט ההומניטרי, ולא ליעדים מבצעיים: "'שכנות טובה' היה מבצע ייחודי, כי הוא פעל בחלל הריק. היום אי אפשר לייצר השפעה על האזרחים האלה, כי השלטון אומר להם שאי אפשר לקבל סיוע מישראל. זה אירוע מורכב יותר, ומבצעי הרבה יותר".

מאמצי "שכנות טובה" נחלו הצלחה מבחינה טקטית, לפי דרור. "הסיוע ההומניטרי היה חלק מסל הכלים של האוגדה ליצירת ביטחון ברמת הגולן, לצד שימוש באש, סיכולים, מודיעין ומאמץ בעורף. מ־2016 ועד 2018 לא נורה פה כדור אחד, והגולן היה שקט. כשתושבי האזור חיים בנחת וטוב להם, הם לא ייתנו לארגוני הטרור להתבסס שם. זה היה ההיגיון של המבצע. כשיניב עשור היה מפקד האוגדה הוא הסביר לכל המפקדים שהמבצע משרת את המשימה יותר מכל מארב או סיור בשטח".

דרור סבור שכיום אפשר להשתמש בניסיון האירועים בזירה השכנה, לבנון, כדי לבנות גם את שיטת הפעולה מול סוריה. לפני שנה אמר כי ההסכם בגבול עם לבנון "נהדר, אבל אני לא מאמין לאף מילה בו". כעת, הוא מוסיף, ההסכם מאפשר לו כתושב הצפון לחזור הביתה, אבל ברור שחיזבאללה יפר אותו. "השאלה הייתה מה ישראל תעשה כשיופר – והתברר שהיא אכן עושה. לראשונה זה שלושה עשורים אנו אוכפים באלימות ובנחישות הסכם הפסקת אש. בחודשיים האחרונים, מאז הסכם הפסקת האש בעזה אנחנו עושים גם שם אותו הדבר. אז למה לא לפעול באותו אופן גם בסוריה?".

הסדרי הביטחון שהוא חוזה ברורים יחסית: כל מי שיחצה את קו הגבול שתגדיר ישראל – ייהרג. "ביום הראשון שסורי יחצה את הקו הוא ימות", הוא מסביר. זו תמצית תפיסת עולמו: לעזור למי שרוצה לקבל סיוע, ולחסל את מי שאינו מוכן לעבוד איתנו. "אם ההסכם יופר, תהיה לנו יכולת להגיב ולוודא את אכיפתו, אנחנו רק צריכים להאמין בזה. במשך שלושה עשורים התגרו בנו והכלנו, וכעת אין עוד דבר כזה".

במקביל הוא מעלה את האפשרות לחתום "הסכם הדרגתי", שבמסגרתו ייסוג צה"ל משתיים מתוך תשע הנקודות בגבול – אך לא מכתר החרמון, שהוא בראייתו נקודה אסטרטגית: "זה סיכון מחושב, ותמיד אפשר לחזור ולכבוש את הנקודות הללו. מדינת ישראל יכולה לעשות מה שהיא רוצה".

אחת הבעיות של המדיניות הישראלית, הוא מבהיר, היא היעדר חשיבה אסטרטגית בכל התחומים – אך בעיקר בכל הקשור לזירה הסורית. "ישראל צריכה להסתכל על המצב מבחינה אסטרטגית. למשל, היא לא הייתה צריכה להצהיר רשמית על תמיכה בדרוזים ולבחור צד באופן גלוי. כשישראל תקפה את אנשיו של א־שרע בדרך לא־סווידא זה היה בסדר גמור כי הם מחבלים, אבל למה היה צריך למסגר את זה כסיוע לדרוזים ולא כאכיפה של הפירוז בדרום סוריה? בגלל מה שעשינו הדרוזים 'נשרפו' בסוריה לשנים הבאות, והם נתפסים מבחינת המשטר והאוכלוסייה כמשתפי פעולה של ישראל".

בחשיבה האסטרטגית, סבור דרור, על ישראל לקחת בחשבון צרכים ביטחוניים של סוריה, חשש מפני קיצונים בצד השני, וכן את היעדר השליטה של א־שרע באנשיו. "אני תוהה אם נערכו דיונים שאמורים לקחת בחשבון שזהו עיצוב של הגבול לארבעים השנים הקרובות, ושאנו מייצרים שם נרטיבים שאינם טובים לנו. אני לא חושב שמישהו קיים את הדיונים הללו.

"בהערכה זהירה אומר שישראל לא החליטה עדיין במאה אחוז מה היא רוצה בזירה הסורית. האם לקחו בחשבון שהפעילות שלנו שם מקרבת את א־שרע לטורקים, או שאולי זה משהו שיקרה בכל מקרה? יום אחד נשב בשיעור היסטוריה ונלמד על מה שאירע בשנים האלה. הפעילות בסוריה היא האתגר הגדול ביותר של ישראל בגבולותיה, הרבה יותר מאשר בעזה ובלבנון. זה יכול להיות הבסיס לציר הסוני הקיצוני שיקיף אותנו בעשור הבא. האם מישהו חשב על ההשלכות לשנים קדימה?".

א־שרע, מסכם דרור, צפוי להישאר בשלטון: "אם יחוסל, יחליף אותו סוני קיצוני יותר. הסונים הם הרוב בסוריה, וזו צריכה להיות ההבנה שלנו. לא יהיה שם מנהיג שיעי, עלווי או דרוזי".