המטבע האיראני (הריאל) צנח ביום חמישי לשפל כמעט חסר תקדים, על רקע תחזיות גוברות בטהראן כי מדינות אירופה יפתחו בתהליך להחזיר את סנקציות האו״ם על הרפובליקה האסלאמית בשל תוכניתה הגרעינית – צעד שיכביד עוד יותר על כלכלת המדינה המדשדשת.
המהלך, שכונה “סנאפבק” (Snapback) על ידי הדיפלומטים שהכניסו אותו להסכם הגרעין של איראן מ־2015 עם המעצמות, תוכנן כך שלא ניתן יהיה להטיל עליו וטו במועצת הביטחון, והוא עשוי להיכנס לתוקף לאחר חלון של 30 יום. אם ייושם, הצעד יקפיא מחדש את נכסי איראן בחו״ל, יעצור עסקאות נשק עם טהראן ויעניש כל פיתוח של תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, לצד צעדים נוספים.
ביום חמישי נסחר הריאל בטהראן ביותר ממיליון ריאל לדולר אחד. בזמן החתימה על ההסכם ב־2015 עמד שערו על 32 אלף ריאל לדולר – ירידה דרמטית מאז. באפריל האחרון הגיע המטבע לשפל ההיסטורי של 1,043,000 ריאל לדולר.
הכי מעניין
ריאל איראני | צילום: ויקיפדיה
ב־8 באוגוסט הזהירו צרפת, גרמניה ובריטניה כי איראן עלולה להפעיל את מנגנון הסנאפבק לאחר שהפסיקה את הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), בעקבות התקיפה הישראלית שפתחה את מבצע "עם כלביא". התקיפות הישראליות הרגו אז את מנהיגי הצבא הבכירים של איראן וגרמו למנהיגה העליון, האייתוללה עלי חמינאי, לרדת למחתרת.
השימוש הצפוי במנגנון צפוי להגביר עוד יותר את המתח בין איראן למערב, במזרח תיכון שכבר בוער בשל מלחמת "חרבות ברזל" ברצועת עזה.
עוד כתבות בנושא הגרעין האיראני
״ארה״ב ושותפותיה האירופיות רואות בהפעלת הסנאפבק אמצעי לשמור את איראן חלשה מבחינה אסטרטגית, ולמנוע ממנה לשקם את תוכנית הגרעין שנפגעה מהתקיפות האמריקניות והישראליות״, נכתב ביום חמישי בדו״ח של מכון המחקר סופאן סנטר שבניו יורק.
״מנהיגי איראן תופסים את חזרת הסנקציות כניסיון מערבי להחליש את כלכלתה לצמיתות, ואולי לעורר חוסר שביעות רצון ציבורי מספיק כדי להפיל את המשטר״.
דונלד טראמפ לאחר החתימה על החמרת הסנקציות על איראן, לפני שבועיים. | צילום: AFP
איראן בהשלמה
בתחילה הקטינה איראן מחשיבות האיום בסנקציות מחודשות ולא ניהלה דיפלומטיה גלויה במשך שבועות לאחר האזהרה האירופית, אך בימים האחרונים נרשמה דחיפה דיפלומטית מטעמה – ביטוי לכאוס שבו מצויה המערכת השלטונית.
שר החוץ עבאס ערקאצ׳י אמר בשבוע שעבר כי לאיראן יש גישה פסימית לגבי דיפלומטיה מול המערב, במיוחד לאחר שישראל פתחה במלחמה בדיוק כשהייתה אמורה להתחיל סבב שישי של שיחות מול ארה״ב.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י | צילום: AFP
״האם לא היינו בשיחות כשפרצה המלחמה? משא ומתן בלבד לא יכול למנוע מלחמה״, אמר לסוכנות הידיעות הממשלתית אירנ״א. ״לפעמים מלחמה היא בלתי נמנעת, ודיפלומטיה לבדה אינה מסוגלת למנוע אותה״.
מוקד הויכוח: העשרת האורניום
לפני המלחמה ביוני העשירה איראן אורניום לרמה של 60% – שלב טכני קצר בלבד מרמת נשק של 90%. היא גם בנתה מלאי המכיל מספיק אורניום מועשר לייצור כמה פצצות אטום, אם תבחר בכך.
איראן טוענת מזה שנים כי תוכניתה מיועדת למטרות שלום, אך המערב וסבא״א סבורים כי עד 2003 ניהלה טהראן תוכנית נשק גרעיני פעילה. לא ברור עד כמה פגעו התקיפות הישראליות והאמריקניות ביוני בתוכנית הגרעין.
צנטריפוגות במתקן להעשרת אורניום בנתנז, איראן. | צילום: איי.פי
על פי ההסכם מ־2015 התחייבה איראן לאפשר לסבא״א גישה רחבה יותר לתוכניתה הגרעינית מאשר לכל מדינה אחרת, כולל התקנת מצלמות וחיישנים קבועים באתרים גרעיניים ומדידת רמות העשרה בזמן אמת. בנוסף, נשלחו מפקחים לביקורות שטח, לעיתים תוך איסוף דגימות סביבתיות לבדיקה במעבדות באוסטריה, וכן בקרה מלווייני ריגול.
אך מאז שארה״ב פרשה חד־צדדית מההסכם ב־2018, הגבלות רבות הוטלו על עבודת המפקחים, ואלו לא הצליחו להיכנס לאתרים. איראן מצידה טענה כי העבירה את האורניום והציוד לפני התקיפות – ייתכן לאתרים סודיים חדשים שמגבירים את הסיכון לאובדן הפיקוח.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מודיע על נסיגה מהסכם הגרעין עם איראן. | צילום: גטי אימג'ס
ביום רביעי נכחו מפקחי הסבא״א בהחלפת דלק בכור הגרעיני בבושהר, המופעל בסיוע טכני רוסי.
האולטימטום האירופי
במכתב מ־8 באוגוסט הזהירו שלוש המדינות האירופיות כי יפעילו את מנגנון הסנאפבק עד סוף אוגוסט אם איראן לא תגיע ל״פתרון מספק״ לבעיות הגרעין. המשמעות היא שנותרו ימים ספורים לאיראן להגיע להסכם עם האירופים, שאיבדו אמון לאחר שנים של שיחות עקרות.
המנגנון יפוג ב־18 באוקטובר, מה שמעמיד את שלוש המדינות האירופיות במצב שבו הן חשות שזה הרגע לפעול. לפי ההסכם, כל צד רשאי לקבוע שאיראן אינה מצייתת – ובכך להפעיל מחדש את הסנקציות.
מועצת הנגידים של סבב"א | צילום: epa
לאחר פקיעתו, כל ניסיון להחזיר סנקציות יתקל בווטו של רוסיה וסין, שהעניקו בעבר סיוע מסוים לאיראן אך לא נטלו חלק במלחמה ביוני. סין ממשיכה להיות קונה מרכזית של נפט איראני – דבר שעשוי להיפגע אם יופעל המנגנון.
רוסיה בימים האחרונים אף הציעה להאריך את תוקף ההחלטה במועצת הביטחון המאפשרת את מנגנון הסנאפבק. היא גם צפויה לעמוד בראש מועצת הביטחון באוקטובר – מה שמגביר את הלחץ על האירופים לפעול כעת.
עוד כתבות בנושא המשבר הכלכלי באיראן
