במשך חודשים ניסתה טורקיה לגבש מנגנון תיאום עם ישראל בזירה הסורית, בניסיון למנוע חיכוך צבאי בין שתי מדינות שפועלות באותו שטח, כך חשף היום (ה') תחקיר של אתר "מידל איסט איי". לפי הדיווח, שיחות חשאיות התקיימו בבאקו בירת אזרבייג'ן בין נציגים בכירים של המודיעין הטורקי והמועצה לביטחון לאומי (המל"ל) הישראלית. שתי המשלחות אף סעדו יחד באותו ערב, אך כמה שבועות לאחר מכן, בעיצומה של פגישה נוספת בין הצדדים, שבו מטוסי חיל האוויר הישראלי יצאו לתקוף בדמשק. באנקרה, כך עולה, נותרו רק עם בקשות להפעלת לחץ אמריקני, וללא שום אמצעי ממשי להגיב או להרתיע את ישראל.
במוקד השיחות עמדו בסיסי חיל האוויר הסורי שהיו אמורים לעבור לידי צבא טורקיה, כחלק מהמהלך להכשיר כוחות מקומיים ללחימה בדאעש. ישראל הביעה דאגה עמוקה מכך שטורקיה תציב במקומות אלה מכ"מים או מערכות הגנה אווירית מתקדמות, שעלולים לחשוף את פעולתה הצבאית בסוריה או אף למנוע אותה. בתגובה, טורקיה שיתפה גם את נציגי המשטר הסורי בפגישות, בניסיון לשכנע את ישראל שמדובר בצעדים הגנתיים בלבד, ולא באיום עליה.
משרד ההגנה בסוריה אחרי התקיפות הישראליות, השבוע | צילום: epa
אך הדיווח מצביע על כך שמאמצי התיאום כשלו. עם התלקחות חדשה בדרום סוריה בעקבות עימותים בין דרוזים לבדואים במחוז א-סווידא, ישראל ביצעה השבוע תקיפות כבדות נגד הצבא הסורי, שכללו פגיעה ישירה במשרד ההגנה ובסביבת ארמון הנשיאות בדמשק. התקיפות התרחשו באותו הזמן שבו נערכה פגישה נוספת בין נציגים סוריים וישראלים בבאקו, וכך פורשו באנקרה כמעשה מכוון של חוסר אמון.
הכי מעניין
בתוך כך, שר החוץ הטורקי חאקן פידאן אישר אתמול שאנקרה העבירה את מסריה לישראל דרך ערוצי המודיעין, בנוגע לאירועים בא-סווידא, אך הבהיר שהפסקת אש תתאפשר רק דרך תיווך אמריקני. "מדובר במצב מסוכן מאוד, לא רק לאזור, אלא גם לישראל בעצמה", הזהיר פידאן.
בקרב הציבור הטורקי נשמעו קריאות להציב מערכות הגנה אווירית שירתיעו את ישראל. אחרים הציעו שהצבא הטורקי ישתלט מיידית על בסיסים סוריים כדי למנוע תקיפות נוספות. אך בכירים טורקים ששוחחו עם "מידל איסט איי" אמרו שהנהגת המדינה אינה מוכנה להיגרר לעימות ישיר עם ישראל על אדמת סוריה, במיוחד לאחר 13 שנות מלחמת אזרחים במדינה.
כוחות צבא סורי הנתמך בידי טורקיה באימונים, אוגוסט 2023 | צילום: epa
לטענתם, עימות כזה עלול לחבל בתהליך שיקום המדינה, להרתיע משקיעים בינלאומיים, ולפגוע ביציבות האזורית. לדבריהם, "ישראל משתמשת בעימותים צבאיים כהצדקה להרחבת שליטתה האזורית".
בנוסף, טורקיה חוששת מלחזור על טעויותיה של איראן, שלדבריהם איבדה את הלגיטימיות שלה בסוריה כשהתעקשה להפעיל כוח במקום לקדם ריבונות עצמאית. אנקרה רוצה להימנע מלהיתפס ככוח כובש, במיוחד כאשר עדיין לא הוקם הפרלמנט הזמני שהובטח בחוקה הסורית החדשה, דבר המונע הסכם רשמי בין הצדדים.
גם מבחינה צבאית, היכולת של טורקיה לפעול מוגבלת מאוד. לפי יוסוף אקבאבה, מומחה טורקי לתעשיות ביטחוניות, צי המטוסים והטילים של טורקיה אינו מספיק אפילו להגנה על שטחה שלה, והמדינות הערביות העשירות מחזיקות בציוד מתקדם הרבה יותר. מאוחר יותר נמחקו דבריו מ-X.
הצי הטורקי מבוסס עדיין על מטוסי אף-16 ישנים שממתינים לשדרוג, ובידי הצבא מערכות הגנה קצרות ובינוניות בלבד מדגם "היסאר", ומספרן מצומצם. גם ניסיונות לשלב את טילי ה-S400 הרוסיים נתקלו בהתנגדות אמריקנית.
נראה כי גם לאחר עשרות שיחות, מפגשים והבטחות, אין לטורקיה כלים של ממש לרסן את התקיפות הישראליות, גם כאשר הן מתבצעות בסמוך לשטחים שבשליטתה.