הושמד, נקבר או הוברח: לאן נעלם האורניום המועשר?

מלחמת 12 הימים הסתיימה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז כי תוכנית הגרעין האיראנית הושמדה. אבל האמת היא שאין לישראל, לארה"ב או למערב אפילו דקה אחת לנוח על זרי הדפנה. תעלומת האורניום המועשר נותרה בלתי פתורה. נכון לעכשיו, איש אינו יודע לומר בוודאות גמורה להיכן נעלמו 408 ק"ג אורניום מועשר, שבכל רגע נתון עלולים לאפשר לאיראן לפרוץ לפצצה.

באופן עקרוני, כדי להעשיר אורניום מ־60 אחוזים ל־90 אחוזים, לצורך ייצור נשק גרעיני, לא צריך יותר מכמה עשרות צנטריפוגות מתקדמות המוסתרות אי־שם באתר חשאי באיראן. לשם כך נדרש מפעל אחד, אפילו מפעלון חשאי, שבתוך חודשים ספורים אפשר להפיק בו מספיק חומר בקיע לייצור פצצה אחת. קשה מאוד להתחקות אחרי דבר כזה ולמנוע אותו. בקיצור, תחושת ההישג האדירה מלווה בתחושת חמיצות בלתי נמנעת. בקרוב מאוד ייפתח המשא ומתן בין ארה”ב לאיראן על מה שנותר מתוכנית הגרעין, והשאלה להיכן נעלמו מאות קילוגרמים של אורניום מועשר תנחת על השולחן במלוא עוצמתה. זה יהיה מו”מ קשוח ופתלתל, אבל גם כזה שאסור לאפשר לו להגיע לנקודת שבירה. וכדי לפתור את השאלה, תידרש נוכחות בשטח של פקחי סוכנות האו"ם לאנרגיה גרעינית.

היתרון הטקטי הגדול שיעמוד לצד הנושאים והנותנים הוא שעוד לפני הפצצת אתרי הגרעין טענו האיראנים שרוב האורניום המועשר לדרגת 60 אחוזים הועבר למיקום חשאי. האמירה הזו עשויה לחייב אותם לחשוף את המיקום. אולם על פי הגרסה האמריקנית, כפי שהובאה על ידי דוברת הבית הלבן קרוליין לויט, קיימת סבירות גבוהה שהאיראנים משקרים וכי רוב האורניום המועשר עדיין נמצא באתרי הגרעין שהופצצו.

האם אכן זה המצב? מה שמסבך את ההנחה הזו הוא דיווח של הוושינגטון פוסט, שלפיו צילומי לוויין מסחריים שבוצעו ביומיים שקדמו לתקיפה האמריקנית על אתרי הגרעין, זוהתה באתר פורדו "פעילות חריגה של משאיות וכלי רכב". על פי אנליסט של חברת הלוויין "מקסר", 16 משאיות זוהו בדרכן לאתר. יממה לאחר מכן נצפו כמה כלי רכב חונים סמוך לכניסה הראשית לאתר, כולל משאית אחת שנצפתה צמוד לפתח כניסה למנהרה. בהמשך זוהו אותם רכבים במרחק קילומטר מהאתר.

כאן מסתיים המידע, מה שמותיר אותנו עם שורה של שאלות לא פתורות: מה עשו שם המשאיות? האם אכן העבירו אורניום מועשר מפורדו לאתר בלתי ידוע, אולי ליותר מאתר אחד, ולאן? האם נשקל מבצע צבאי אמריקני להשתלט על השיירה, או שהייתה החלטה להימנע בכל מחיר מ"מגפיים על הקרקע"? בתרחיש כזה נותרה בעיקר אופציית המעקב הלווייני אחר השיירה, מעקב שעשוי אולי לחשוף אתרים חשאיים נוספים, שלא היו מוכרים עד כה. גם אמירתו האגבית והמדהימה של הנשיא טראמפ בוועידת נאט"ו, כי "אנשים של ישראל היו בפורדו אחרי התקיפה ודיווחו על השמדה מוחלטת", אינה מעלה ומורידה בשאלת החומר שהועבר משם.

השאלות הללו קשות במיוחד ולכאורה בלתי פתירות במונחים של מידע סטנדרטי. ועדיין, השבוע ניסינו לבדוק אם אפשר בעזרת גוגל, דו"חות של סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית, צילומי לוויין מסחריים ושירותיו הטובים של מנוע המחקר של צ'אט ג'י־פי־טי, לנסות לייצר את הסצנריו החסר. הנה התמונה שעולה:

שיירת המשאיות שיצאה מאתר פורדו ערב התקיפה האמריקנית תועדה על ידי כמה חברות לוויין, ולא רק על ידי Maxar. בכירים איראנים הצהירו רשמית כי העבירו את החומר המועשר מפורדו לאתר חשאי אחר, מחשש להפצצת האתר. על פי הערכות שונות, האיראנים החלו בפיזור החומר בין אתרים שונים כבר לפני שבועות אחדים, מחשש לתקיפה. לאחר הפצצת פורדו אישר סגן נשיא ארה"ב ג'יי־די ואנס בריאיון לרשת ABC כי מיקומם של כ־400 ק"ג אורניום מועשר – כמות המספיקה לייצור עשר פצצות גרעין – אינו ידוע, וכי השאלה תעלה מול האיראנים כבר בשבועות הקרובים.

באשר לשאלה מי פיקד על השיירה שיצאה מפורדו, אין תשובה. אין עדות מודיעינית או ויזואלית שהצבא האיראני פיקד על השיירה או שהיו מעורבים בה גורמים זרים.

לשאלה מדוע לא סוכלה השיירה, התשובה היא כי לא הייתה לכך הצדקה חוקית ומבצעית. על פי הגדרתו, המבצע האמריקני נועד לטפל במתקני הגרעין עצמם ולא לתקוף שיירות בדרכים. גם השאלה מה היה יעדה של השיירה נותרת בלי מענה ספציפי. האופציות, לפי סדר הסתברות יורד, הן אתרי גרעין מרכזיים אחרים, אתר גרעין נסתר ובלתי מוכר רשמית, או בכלל מחוץ לגבולות איראן. שיטת הפעולה של הוצאת חומר מועשר והעברתו לאתרים אחרים מוכרת מאירועים קודמים, שבהם האיראנים העבירו חומר מועשר לאתרי גרעין חדשים ומשוכללים יותר – או בניסיון להסתירם באתרים צבאיים שלפקחי האו"ם אין גישה אליהם, או כדי להגן עליהם מהפצצה. ניסיונות כאלו מתועדים מאז 2015, כולל ניסיון להסתיר חומר ממש לפני החתימה על הסכם הגרעין עם ממשל אובמה.

ניסיון נוסף לשנע חומרי גרעין התרחש לאחר חשיפת ארכיון הגרעין על ידי ישראל ב־2018. חומרים שונעו אז מאתר פורדו, מאתר טורקוזאבאד שבו נמצאו עקבות חומר גרעיני, ומאתר המחקר פרצ'ין. ב־2023 תיעדו לוויינים מסחריים וישראליים משאיות יוצאות מנתנז ומפורדו למתקנים תת־קרקעיים עמוקים באספהאן, ולבסיסים באזור יזד ומרכז איראן. ראש המוסד דאז יוסי כהן אמר כי איראן מכינה אתרי העשרה נסתרים מעיניהם של פקחי האו"ם, כולל מנהרות בהרים. החלק המעניין ביותר הוא השינוע המתועד למנהרה באספהאן, המתכתב היטב עם המידע העכשווי שלפיו במסגרת המבצע האמריקני העכשווי הופצצה מנהרת עומק סמוך למתקני ההמרה באספהאן. במתקנים אלה מתרחש התהליך של הפיכת אורניום מועשר מגז בחזרה לכדור המתכת שבליבת הפצצה הגרעינית.

כלומר, התבנית השיטתית המסתמנת היא פיזור חומר גרעיני וצנטריפוגות באתרי גרעין שונים, כדי לשמר יכולת ייצור והמרה. מהערכות עכשוויות של משקיפים שונים עולה קונצנזוס גבוה כי לאחרונה יוצר בפורדו אורניום מועשר ל־60 אחוזים, בקצב של 34 ק"ג לחודש. בשיירה שנצפתה יומיים לפני ההפצצה הועמסו לפי ההערכה בין 50 ל־150 ק"ג של אורניום מועשר, לצד חלקי צנטריפוגות.

לשמר את המומנטום

מכאן לחלק החסר, מסלולה של השיירה. על פי הערכות האנליסטים, השיירה נעה 200 קילומטר לכיוון דרום־מזרח, ישירות לאתר ההעשרה בנתנז ואתר ההמרה באספהאן. אין לכך עדות ויזואלית ישירה של לוויינים, אך יש עדות לפעילות צבאית בשטח שאפשר לייחס למעבר השיירה בדרכים.

מה שמחזיר אותנו לדיווח שלפיו ההפצצה האמריקנית כללה לא רק את פורדו אלא גם את אתר ההעשרה בנתנז ואתר ההמרה באספהאן. המהלך נעשה לא רק כדי "לסגור את הפינות" של ההפצצה הישראלית המקדימה, באמצעות טילי טומהוק שנורו מצוללות אמריקניות, אלא מתוך הנחה שהאורניום המועשר שיצא בשיירה מפורדו הועבר למנהרה באספהאן. ואכן, המנהרות באספהאן הן מעמודי התווך של הארכיטקטורה הגרעינית האיראנית.

על פי נתוני סוכנות האו"ם לאנרגיה גרעינית, התקיפה האמריקנית כוונה לפתחי המנהרות באספהאן. ואם מחברים את יציאת השיירה מפורדו ואת הפצצת פתחי המנהרות באספהאן 48 שעות אחר כך, זוהי אינדיקציה חזקה לקיומו של קשר בין שני האירועים.

בשורה התחתונה, לכמות של 50 עד 150 ק"ג אורניום מועשר שככל הנראה הועברה מפורדו לאספהאן, צריך להוסיף בין 100 ל־150 ק"ג אורניום מועשר בדרגה נמוכה יותר שאוחסנו באספהאן עוד קודם, 150־250 ק"ג המאוחסנים בפורדו ובנתנז, ועוד 50־150 ק"ג באתרים נסתרים שאין עליהם מידע. כלומר, מורכב מאוד.

ואחרי כל זה אנחנו מגיעים להתפתחות המטרידה והמביכה שהתרחשה ביום רביעי, יום לאחר ההכרזה על הפסקת אש בין ישראל לאיראן, והכרזתו של הנשיא טראמפ כי "הפעולה הייתה הצלחה מסחררת ואתרי הגרעין האיראניים הושמדו כליל". רשת CNN דיווחה כי על פי דו"ח חשאי של ה־DIA, זרוע המודיעין של הפנטגון, "רכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית ניזוקו אך לא הושמדו בתקיפה האווירית האמריקנית. על פי דו"ח מודיעין ראשוני, התקיפות האוויריות שעליהן הורה הנשיא טראמפ עיכבו את תוכנית הגרעין של טהרן בחודשים אך לא חיסלו אותה".

הדו"ח הזה מצטרף לתקרית מביכה קודמת, שבה העריכה ראש שירות המודיעין הלאומי של ארה"ב, טולסי גבארד, כי "לא רק שאיראן אינה חותרת אקטיבית להשיג נשק גרעיני, היא רחוקה עד שלוש שנים מיכולת לייצר נשק כזה". כזכור, הנשיא טראמפ אמר בתגובה שלא אכפת לו מה גבארד חושבת. הדיווח ב־CNN גרם לדוברת הבית הלבן קרולין לויט לפרסם את הפוסט הנרגז הבא: "ההערכה הזו אשר סווגה כסודית ביותר שגויה לחלוטין, ובכל זאת הודלפה ל־CNN על ידי לוזר זוטר בקהילת המודיעין. הדלפת ההערכה היא ניסיון ברור להשפיל את הנשיא טראמפ ולהכפיש את טייסי הקרב האמיצים שביצעו משימה מושלמת להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן. כולם יודעים מה קורה כשמטילים 14 פצצות במשקל 14,300 ק"ג בצורה מושלמת על המטרות שלהן: השמדה מוחלטת".

אז בקהילת המודיעין האמריקנית לא ממש מסכימים עם התבטאויותיו הגורפות של הנשיא. האם זו אופוזיציה מבפנים, או שבקהילה המקצועית פשוט לא אוהבים את הסגנון הנחרץ של טראמפ? ייתכן שמדובר בשילוב של שני הדברים. האמת היא שצילומי לוויין הם רק טכנולוגיה אחת מני רבות שיהיה צורך להפעיל כדי לקבל הערכת נזק משמעותית, כולל טכנולוגיות שיכולות לייצר תמונת תלת־ממד תת־קרקעית של האתרים בפורדו, נתנז ואספהאן. בכל מקרה, בכנס מועצת הנגידים של סוכנות האו"ם לאנרגיה גרעינית העריך ראש הסוכנות רפאל גרוסי כי "בינתיים, איש אינו יכול להעריך בוודאות את הנזק התת־קרקעי שנגרם בפורדו, כולל אנחנו, אולם ההערכה היא כי התקיפה האמריקנית באתרי הגרעין האיראניים גרמה נזק משמעותי מאוד".

המשמעות היא שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין חייב להתחיל כמה שיותר מהר, כדי לשמר את המומנטום. וכפי שהדברים נראים כעת, ייתכן שזה יהיה המו”מ המורכב ביותר בכל הזמנים, ואולי אמצעי השכנוע העיקריים יימצאו בכלל מחוץ לחדרי המשא ומתן. לכאורה, כל זמן שאתרי הגרעין הרוסים והחומר הבקיע פקוק בתוכם, ישראל יכולה לשוב ולהפציץ אותם על פי מודל חיזבאללה בלבנון. אבל איראן אינה חיזבאללה, ולישראל אין "מכתב צד" שמאשר לה לעשות את זה. כל פעולה כזו יכולה להצית מחדש תגובה בליסטית מצד האיראנים. ועדיין, זו אפשרות שלא הייתה קיימת בתודעה האיראנית בשישים ימי המו"מ עם ארה”ב, שקדמו למלחמת 12 הימים.