מלחמה היא מלחמה היא מלחמה. אין לדעת מה ילד יום. מלחמה נגד מעצמה אזורית קנאית היא מסוכנת. גם כשנדמה שהניצחון בהישג יד, יש להיערך להפתעות. אויב פצוע עלול לעשות מעשים בלתי רציונליים שפגיעתם רעה. ובכל זאת, השבוע הראשון של עם כלביא יקום היה שבוע של היינו כחולמים.

ההישג הראשון של המלחמה נגד איראן הוא ההפתעה. לכאורה, הכול היה צפוי. הכול ידעו שתוכנית הגרעין של עלי ח'אמינאי שברה כל כלי וחצתה כל גבול והגביהה לב. הכול ידעו שדונלד טראמפ מתלבט אם ללכת בדרך המדינית או הצבאית. והכול ידעו שישראל בכלל ובנימין נתניהו בפרט, ששים אלי קרב. ובכל זאת, הפתענו את בני העוולה במיטותיהם. תרגיל הונאה מבריק הוליך שולל לא רק את התקשורת והפוליטיקה הישראלית אלא גם את הצמרת האיראנית.

ההישג השני של המלחמה נגד איראן הוא המודיעין. זוכרים את אהרן חליוה ורונן בר? זוכרים עד כמה היינו עיוורים אל מול יכולות חמאס והכוונות שלו, והמארב האסטרטגי שהניח לפתחנו? והנה, במרחק אלפי קילומטרים מכאן, המוסד עשה במשך עשרים שנה עבודה מופלאה. גם אמ"ן ו־8200 לא ישבו בחיבוק ידיים. בממד אחד הם חדרו את כל מערכות השלטון והביטחון והשיגו מידע מדויק ברזולוציה מדעית. בממד אחר הם בנו תשתית אנושית שאִפשרה להכות באיראנים בתוך איראן. מדהים.

ההישג השלישי של המלחמה הוא היכולת המבצעית. ב־7 באוקטובר, ברגע גורלי, חיל האוויר לא הצליח להגיע בעוד מועד לכפר־עזה, לבארי ולניר־עוז, אך כעת חיל האוויר השיג עליונות אווירית ושליטה בשמיה של מעצמה עוינת ומרוחקת. עבודה של עשרות שנים אִפשרה למטוסי הקרב, למל"טים ולטילי האוויר־קרקע לעשות באיראן כבשלהם. מבצע מוקד של 2025 איננו נופל ממבצע מוקד של 1967. הוא הכה בהלם את האויב, הוציא אותו משיווי משקל, ושיתק רבות מהמערכות החיוניות שלו. מפעים.

ההישג הרביעי של המלחמה הוא התיאום המדיני. בניגוד לדיווחים המוטעים והמטעים של רבים מכלי התקשורת הישראליים, העבודה המוקדמת שעשו נתניהו ורון דרמר בארה"ב הייתה מעולה. עוד בטרם נכנס הנשיא טראמפ אל החדר הסגלגל הוא כבר הפנים את המסר של השניים: אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני. וכך, כשבכותרות העיתונים ובמהדורות הטלוויזיה חגגו משבר אמריקני־ישראלי, בתוך החדר פנימה שררה הרמוניה אמריקנית־ישראלית; התהווה שיתוף פעולה מדיני ואסטרטגי שלא היה כמוהו, שאִפשר לישראל לצאת למלחמה הגורלית ביותר מאז תש"ח. שאפו.

התוצאה המשולבת של ארבעת ההישגים הביאה בתוך חמישה ימים לתוצאות טובות לאין ערוך מתרחיש המלחמה החיובי ביותר. בממד הגרעיני: ישראל הרגה את מרבית מדעני הגרעין הבכירים של איראן, שיתקה את מפעל ההמרה באספהאן והרסה את מתקן ההעשרה בנתנז. בכך המדינה היהודית הסיגה לאחור את תוכנית הגרעין האיראנית באופן דרמטי. בממד הבליסטי: ישראל לא השמידה את ארסנל הטילים של איראן, אבל פגעה בחלק ניכר מהמשגרים שלה וביכולות של איראן לייצר טילים. בכך המדינה היהודית הצליחה לצמצם מאוד את היקף הנזק שנגרם לעורף האזרחי והאסטרטגי בארץ. בממד המשטרי: ישראל הצליחה לפגוע בסדרת סמלי שלטון, ובכך השפילה את ח'אמינאי והאייתוללות. בכך המדינה היהודית הצליחה להנחיל לציבור האיראני את הידיעה ששלטון ח'אמינאי לא מסוגל להגן עליו ומתקשה להגן גם על עצמו.

חשובים לא פחות הם הממד האסטרטגי והתודעתי. בתוך ימים אחדים מדינת ישראל מיצבה את עצמה כגיבור־על. יש לכך חשיבות רבה במזרח התיכון שמבין ומכבד כוח. ויש לכך חשיבות רבה בבית הלבן שמבין ומכבד הצלחה. ויש לכך חשיבות רבה בעולם כולו, הנגוע באנטישמיות אבל מייחס ליהודים יכולות על־אנושיות. השפל, השכול והכישלון של 7 באוקטובר עבר עליות ומורדות והגיע כעת לשיא בלתי נתפס. אין פרחח באזור שאינו ירא את הבריון הישראלי. אין יריב בתבל שאינו רוחש כבוד לתבונה, לתושייה ולאומץ הלב של השרירן הישראלי. הרחקנו מאוד את האיום הקיומי הגלום בגרעין האיראני, וביססנו את מעמדנו כמדינה הנמצאת בחזית האנושית.

כבר היו לנו מלחמות שתחילתן אופוריה וסיומן מפח נפש. לפנינו כמה וכמה סכנות, אבל לעת הזאת נכון להצדיע לסוכני המוסד, לאנשי המודיעין, לטייסים, ללוחמי היחידות המיוחדות, למהנדסים בתעשיות הצבאיות, למפקדי צה"ל, לרמטכ"ל ולראש הממשלה. עשיתם טוב, ישראלים. עשיתם את הבלתי ייאמן. יישר כוח.