מרבית תשומת הלב שלנו נתונה ללחימה בעזה ולמשבר הפוליטי, אך ההתפתחויות האסטרטגיות החשובות ביותר הן דו"ח על התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית שפרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בשבוע שעבר, והמגעים הישירים שמנהלת ארה"ב מול איראן על הסכם גרעין חדש, שאולי ייחתם בקרוב.

לפי הדו"ח של סבא"א, האיראנים הספיקו להעשיר לא פחות מ־400 ק"ג אורניום לרמה כמעט צבאית. זאת כמות שיכולה להספיק לייצור עשר פצצות, וההעשרה עדיין נמשכת ללא הפוגה.

האם יש סיכוי שאיראן תיענה לדרישת ארה"ב להפסיק את העשרת האורניום על אדמתה?

כל גורמי המודיעין בעולם מאוחדים בדעה שאין סיכוי כזה. או שיהיה הסכם שרק יגביל את העשרת האורניום, כמו בימי ממשל ברק אובמה, או שלא יהיה הסכם כלל.

האם יש לישראל דרך צבאית להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית?

צה"ל יכול לפגוע קשות בתוכנית הגרעין, אבל לא להשמיד אותה. ישראל כבר הזיקה קשות לרכיבים של התוכנית במתקפת חיל האוויר ב־26 באוקטובר 2024, בתגובה למתקפה האיראנית השנייה על ישראל בליל 1 באוקטובר 2024. אלא שאז, לפי הפרסומים, היעדים היו בעיקר מתקנים מעל לפני הקרקע, שקשורים לתהליך ייצור הטילים שאמורים לשאת את ראשי הנפץ הגרעיניים, או לייצור ראשי הנפץ עצמם (במקרה שהאיראנים יגיעו לשלב ה"הנשקה" של תוכנית הגרעין שלהם).

במתקני ההעשרה של האורניום, לעומת זאת, קשה מאוד לפגוע. הסרכזות (צנטריפוגות) נפגעו לאחרונה לפני שנת 2010, באמצעות מתקפת הסייבר "סטקסנט", שמיוחסת למוסד הישראלי ולמדינות אחרות במערב. המתקפה גרמה לסרכזות להסתובב במהירות מוגזמת עד לקריסתן. מאז הפיקו האיראנים לא מעט לקחים, ומיקמו את הסרכזות בעשרה אתרים שונים, חלקם במעבי הרים שפסגותיהם מתנשאות לגובה של ארבעה קילומטרים כמעט.

כל תקיפה אווירית תהיה מורכבת וקשה. שטחה של איראן גדול פי שמונים משטח ישראל, והוא משתרע עד לערבות אפגניסטן. בשורה התחתונה, את סחרור הסרכזות כנראה אי אפשר לעצור לגמרי באמצעות הפצצה.

האם איראן נמצאת בנקודת חולשה ש"מזמינה" מתקפה עליה?

בהחלט כן. איראן נחלשה בעקבות התפוררות "טבעת האש" שבנתה כדי לאיים על ישראל. קריסת חיזבאללה והמהפכה בסוריה היו מכה אסטרטגית קשה לטהרן. גם העובדה שמערך ההגנה האווירית של איראן הושמד כמעט במתקפת התגובה הישראלית באוקטובר הפכה את איראן לחשופה מאי פעם, אך האיראנים כבר שיקמו חלק מהמערך שלהם מאז המתקפה.

למרות המחיר הכבד ששילמה טהרן, המתקפה נגד ישראל ב־1 באוקטובר, שכללה שיגור של מאות טילים בליסטיים, נתפסת בראייתה כהצלחה אסטרטגית. האיראנים הוכיחו לעצמם ולנו שביכולתם לתקוף את ישראל ישירות, וכמה מהטילים ששיגרו אף חדרו את מערכי ההגנה ופגעו במתקנים אסטרטגיים - אף שקואליציה בינלאומית רחבה, בהובלת ארה"ב, התייצבה להגנת ישראל. ייתכן שחלק מהטילים שהצליחו לפגוע בישראל כללו יכולות שהקלו עליהם להתגבר על מיירטי החץ הישראליים.

כמו כן, אף שהאיראנים איבדו את "טבעת האש" שהציבו בגבולנו, הם עדיין יכולים לגבות מחיר במתקפה נגדנו וגם לפגוע במדינות כמו ערב הסעודית (בתירוץ שמטוסי חיל האוויר יעברו מעל שטחה) או להקפיץ את מחירי הנפט בעולם באמצעות סגירה הרמטית של מצרי הורמוז.

האם בראייה איראנית גם ישראל נמצאת בנקודת חולשה?

למרבה הצער, כן. ערעור הקשר בין ישראל לארה"ב ושרשרת כישלונות מדיניים פוגעים בהרתעה שלנו. המצב המדיני חמור: מדינות שהיו ידידות ישראל בעבר ובהווה - מקנדה במערב ועד סינגפור במזרח - עלולות לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית בוועידה בניו־יורק בעוד כשבועיים. לישראל יהיה קשה לגייס קואליציה בינלאומית להגנתה כמו בליל 1 באוקטובר, או לקבל "אור ירוק" לתקיפה מארה"ב ובעלות בריתה.

אז איך עוצרים את הפצצה, אם טהרן נחושה להמשיך בדרכה?

רבים בארה"ב ובישראל סבורים כי הדרך היעילה ביותר לעצור את הפצצה היא לא במתקפה אווירית, אלא בפעולות שיביאו להפלת משטר האייתוללות, השנוא על מרבית העם האיראני. זאת כנראה נקודת התורפה הגדולה ביותר של טהרן: מיליונים מתושבי המדינה משתוקקים שישראל או ארה"ב יפילו למענם את המשטר.