חיל האוויר תקף ביום רביעי את נמל התעופה הבינלאומי בצנעא, שבשליטת החות’ים בתימן. צה"ל מסר כי המטוסים שהושמדו בתקיפה "שימשו את שלטון הטרור הח'ותי להעברת מחבלים שקידמו פעולות טרור נגד מדינת ישראל".
"בדומה לנמלים חודידה וא-סליף שהותקפו בשבוע שעבר, שדה התעופה המרכזי בצנעאא' מופעל באופן שוטף על ידי השלטון החות'י ומשמש אותו למטרות טרור. זוהי דוגמא נוספת לשימוש האכזרי שעושה ארגון הטרור הח׳ותי בתשתיות אזרחיות עבור פעולות טרור", נמסר מדובר צה"ל.
יירוט שני טילים בליסטיים ששיגרו החות’ים לעבר ישראל ביום שלישי בבוקר - השיגורים ה-40 וה-41 מאז אמצע מרץ - הדגיש את האיום המתמשך שמגיע מתימן, והצית את הדיון הציבורי על מגבלות היכולות ההתקפיות הקיימות מול אויב מרוחק, מבוזר ומגובה בידי איראן.
הכי מעניין
על אף תקיפות חוזרות ונשנות של צה"ל נגד מטרות חות'יות, בהן מתקני נמל ושדה התעופה הבינלאומי בצנעא, נותרת השאלה האם ישראל הגיעה לתקרת הזכוכית המבצעית שלה, או שעדיין ישנן אפשרויות בלתי ממומשות למענה תקיף יותר נגד הארגון שהצהיר כי ימשיך בירי לעבר ישראל כהבעת תמיכה בחמאס.
פרשן מערבי, שדיבר עם JNS ביום שני, ציין כי גם לארצות הברית, על אף יכולותיה המרשימות, יש מגבלות בהתמודדות עם החות’ים.
התקיפות האמריקניות בתימן, 15 במרץ. | צילום: AFP
"לא ברור בדיוק מה האמריקנים עשו. יש להם טילי שיוט, אבל אין להם טילים בליסטיים שמספקים תגובה מהירה. כשמדובר במטרות קריטיות התלויות בזמן, זה אתגר – אלא אם במקרה רחפן חמוש נמצא כבר באוויר מעל היעד", הסביר.
הוא השווה את ההתמודדות לזו של הסעודים והאמירויות שנלחמו בחות’ים במשך כמה שנים - התמודדות שהייתה "טובה למדי, בעיקר בזכות מודיעין איכותי", אך הופסקה לפני השגת הכרעה ברורה.
לדבריו, מודיעין איכותי הוא גורם מכריע כשמדובר בתקיפות נגד מפקדים בכירים או מתקני חימוש קריטיים - אם כי פחות חיוני נגד תשתיות קבועות כמו שדות תעופה או נמלים, אשר לפי צה"ל משמשים את החות'ים לייבוא נשק איראני.
"כשמדובר במטרות ניידות כמו בני אדם או תאים טרוריסטיים מתהווים, המהירות קריטית. אם אתה רוצה לפגוע באדם או בארגון, אתה צריך משהו שמגיע מהר. אז האם ישראל זקוקה ליכולות תקיפה נוספות מעבר לכלי טיס? התשובה היא כן חד-משמעית", טען.
הוא הדגיש גם את פוטנציאל הפעולה הלא ממומש של חיל הים הישראלי בזירה: "לפחות באופן גלוי, חיל הים לא מורגש בזירה [הים האדום]. הוא היה יכול לסגור נמלים, לעצור משלוחי תחמושת - אולי בכמות מוגבלת, אבל תחמושת מדויקת - בזמן קצר. לא ברור מדוע זה לא נעשה, במיוחד לאור פעילות קודמת של חיל הים באזורים אלה", אמר.
סער 6. | צילום: דובר צה"ל
ההסתמכות הכמעט מלאה על חיל האוויר לפעולות תקיפה ארוכות טווח יוצרת אתגרים, לדבריו, שכן משימות כאלה דורשות מטוסי סילון דו-מנועיים, ויכולות התדלוק האווירי של ח"א מצומצמות.
"כיום ברור לנו שבטווח הארוך נפעל נגד 'מעגל שלישי' של איומים - אויבים מרוחקים - והחות’ים הם דוגמה קלאסית לכך. יש צורך בשילוב של פתרונות. מול החות'ים הפצצות אוויריות יכולות לעבוד, כי אין להם מערכות הגנה מתקדמות. אבל באזורים עם הגנה אווירית, נדרשים חימושים מתקדמים וארוכי-טווח, כמו אלו ששימשו נגד איראן", הוסיף.
הפרשן טען כי התקיפות האוויריות נגד החות’ים מדגימות את מגבלות הכוח האווירי: "זה יקר, מסובך ומסוכן. בזירה הזו - תימן - לא מדובר באזורים עם הגנה אווירית מורכבת, ולא נדרש לעקוף מערכות נ"מ. אפילו חילוץ, אם נדרש, יהיה פשוט יחסית. עכשיו תדמיין שצריך לבצע אותה משימה בזירה אחרת עם מערכות הגנה - זו קצה גבול היכולת של חיל האוויר".
פרשנים אחרים ציינו שגם קמפיין מתמשך של ארה"ב לא הצליח לנטרל את מערכות הפיקוד, השליטה, מחסני הנשק ויכולות השיגור של החות’ים.
שדה התעופה הבינלאומי בצנעא לאחר שהוחרב בהפצצות צה"ל | צילום: EPA
ד"ר עוזי רובין, חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת ומייסד פרויקט טיל ה"חץ", אמר ל־JNS: "צריך לזכור כי מאז המצאת הטילים במלחמת העולם השנייה, מאמצי דיכוי התקפי כמעט ולא השיגו תוצאות משמעותיות - למעט התקיפה הגדולה של ישראל על מחסני הרקטות של חיזבאללה בסתיו 2024. גם החות’ים שיגרו טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר סעודיה במשך שבע שנים, והסעודים, עם חיל האוויר הגדול שלהם, לא הצליחו לפגוע בצורה משמעותית ביכולות השיגור שלהם".
במקביל, נראה שהחות’ים עשו עבודה לא מבוטלת בהסתרת ההפסדים שלהם. אתר "קו ההגנה" התימני דיווח ב־27 במאי, וצוטט על ידי "ישראל היום", כי החות’ים מונעים קיום הלוויות וקבורות לבכירים שנהרגו בתקיפות אמריקניות בחודשים האחרונים. גורמי ביטחון מסרו לאתר כי ההנחיה נועדה להסתיר את אובדן כוח האדם, כולל מותם של 15 מפקדים בדרג השני - בעיקר ביחידות הטילים והמל"טים.
בסופו של דבר, שיפור היכולת ההתקפית של ישראל מול החות’ים עשוי לדרוש גישה מגוונת יותר מהסתמכות בלעדית על תקיפות אוויריות ארוכות טווח. הפרשן המערבי המליץ על תמהיל אופטימלי של חימושים: "כנראה שצריך ש־80%-90% מהם יהיו זולים, פשוטים וקצרי טווח, ורק 10%-20% יהיו חימושים לטווח ארוך".