זוכרים איך חיכינו בישראל לרגע שבו ממשל ביידן יירד מן הבמה ויחל עידן טראמפ, עידן שבו האמון, ההבנה ושיתוף הפעולה בין הממשל האמריקני ובין ממשלת ישראל יתכנסו למערכת יחסים קרובה מאי־פעם? בחודשים האחרונים, פעם אחר פעם, ישראל מופתעת מחדש לגלות שזה לא בדיוק המצב. כך למשל השבוע, מיד לאחר השמדת שדה התעופה בצנעא על ידי חיל האוויר בשיתוף פעולה עם האמריקנים, הודיע הנשיא טראמפ כי הגיע להסכמות עם החות'ים. ישראל הופתעה לגלות כי בזמן שארה"ב תקפה את החות'ים, היא ניהלה עימם מאחורי הקלעים מו"מ בתיווך עומאני.
נוסח ההודעה של טראמפ היה משעשע: "החות'ים נכנעו, ואנו נכבד זאת ונפסיק לתקוף אותם". החות'ים מצידם הודיעו שיפסיקו לתקוף אוניות אמריקניות. ומה עם ישראל? לא זו בלבד שהחות'ים הבטיחו להמשיך לתקוף אותנו, הם גם סימנו את מפרץ חיפה כמטרה הבאה. מהבחינה הזו, החות'ים שבו והוכיחו כי אף שציר הרשע נשבר, הם ממשיכי דרכו של חיזבאללה. וכזכור היה זה נסראללה שאמר שחיזבאללה לא זקוק לפצצת אטום, מספיק לכוון לאזור בתי הזיקוק והתעשיות הכימיות של חיפה.
לינדזי גרהאם | צילום: EPA
ההסכם עם החות'ים מצטרף למקרים קודמים שבהם גילתה ישראל שהבית הלבן פועל מאחורי גבה. במקרה הראשון, בתחילת חודש מרץ נחשף כי אדם בוהלר, שליח הממשל לסוגיית החטופים, ניהל מאחורי גבה של ישראל שיחות ישירות עם נציגי חמאס בדוחא. הבוס הישיר של בוהלר הוא סטיב ויטקוף, שליח הנשיא למזרח התיכון. האם הוא ידע על המגעים הללו? נראה שכן. בדיעבד בוהלר אומנם הוזז מתפקידו, אבל זה היה רק סוג של בקרת נזקים, ולא משהו שמישהו במעגל הקרוב של טראמפ הזדעזע ממנו.
הכי מעניין
בירושלים מבינים היטב שאת המתיחויות עם הממשל כדאי לשמור עמוק מאחורי הקלעים. לכן לא נשמע ולו ציוץ של מחאה או ביקורת בתחילת אפריל, כאשר נתניהו המריא מבודפשט לוושינגטון לכאורה כדי לדון עם טראמפ בנושא המכסים, רק כדי לגלות בשידור חי שבתוך יממה יחל מו"מ בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין.
והשבוע, כאמור, הגיע סוג של סטירה נוספת. דווקא לאחר מבצע מוצלח בשיתוף פעולה עם סנטקום, פיקוד המרכז האמריקני, להשמדת שדה התעופה של צנעא, יצא טראמפ בהודעה מפתיעה על הפסקת התקיפות האמריקניות נגד החות'ים. מכורסתו בחדר הסגלגל הסביר טראמפ ש"החות'ים לא רוצים להילחם עוד", והממשל "יסמוך על מילתם שלא יפוצצו ספינות". הנשיא מסגר את האירוע בנוסח שנשמע קצת כמו הסברים לילדים. "הם אמרו, בבקשה אל תפציצו אותנו יותר, ואנחנו לא נתקוף את הספינות שלכם". ומה עם ישראל? יוק.
את התשובה סיפק דובר החות'ים בריאיון לאל־ג'זירה: ההסכם בין צנעא לוושינגטון לא רק מקבע את הפסקת התוקפנות האמריקנית בתימן, אמר, הוא גם משרת את הסוגיה הפלסטינית ומביך את ישראל. "יש לנו הזכות להגיב מול כל תוקפנות נגדנו. נמשיך לתקוף ספינות ישראליות עד להכנסת סיוע לעזה".
לישראל לא נותר אלא להתנחם בפוסט של הסנטור לינדזי גרהאם ברשת X: "חבריי בישראל, עשו את מה שעליכם לעשות כדי להגן על המרחב האווירי שלכם ועל אנשיכם". אם החות'ים ימשיכו לתקוף את ישראל הם יסכנו את איראן, הסביר. "בלי איראן, אין לחות'ים יכולת לתקוף את אמריקה, את נתיבי הסחר הבינלאומיים או את ישראל. ולא ייקח הרבה כדי להוציא את איראן מעסקי הנפט".
אבל עם כל הכבוד להסבר של גרהאם, ויש כבוד, התמונה קצת יותר מורכבת. להסכמות עם החות'ים יש סיבה אחת נוספת, קריטית מבחינת טראמפ: התחרות עם הסינים. מאמר שפרסמה חוקרת במכון אטלנטיק קאונסיל נושא את הכותרת "כיצד הפכה סין את הים האדום למלכודת אסטרטגית לארה"ב". החוקרת, פטימה אבו אל־אסראר, חושפת בו כי ברשתות החברתיות בסין מריעים לחות'ים על תקיפת כלי שיט שיעדם לכאורה הוא ישראל. לעומת זאת, כלי שיט המסומנים כסיניים או נושאי צוותים סיניים עוברים בשלום את הזירה הימית הזו. מן המאמר עולה כי בזמן שהאמריקנים השקיעו מיליארדים בבניית נוכחות צבאית בים האדום, סין דיברה עם החות'ים בשקט וסגרה עסקאות שהקנו לה חסינות מתקיפות. בתיווך עומאני, מנהיגי החות'ים הגיעו להבנות לא רשמיות עם בכירים סינים על מעבר בטוח לאוניות סיניות במצרי באב אל־מנדב. המצב הזה העניק לסינים יתרון כלכלי על ארה"ב, גדול יותר מכל הסכם סחר.
בבית הלבן קלטו שהסינים והחות'ים גם יחד עשו להם בית ספר, לא בזבזו זמן ופנו גם הם לשירותי התיווך הטובים של העומאנים. העיקר לא להישאר מאחור. כי בתחרות על ההגמוניה הכלכלית הגלובלית, כל דבר קובע. וכך מתברר כעת שהעומאנים מתווכים לא רק בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין, אלא גם מול החות'ים והסינים שמשתמשים בשירותיהם הטובים. נראה שלקטאר קמו מתחרים בתחום התיווך והם ממולחים לא פחות, אולי אפילו יותר. ואם הקטארים מעניקים שירותי תיווך מול הטרור החמאסי, העומאנים מתמחים בטרור החות'י. וארה"ב משתמשת באלה וגם באלה. התובנה המרכזית מכל הסיפור היא שהמדיניות שטבע טראמפ, "אמריקה תחילה", בהחלט חלה גם על ישראל. כן, הצפרדעים כבר בדרך, וכדאי להתכונן לבלוע אותן.