רימונים, נשקים ולבנות חבלה: האלמ''ח שהוחזר לצה''ל

במבצע להשבת ציוד צבאי נאספו עד כה 35 כלי נשק, 250 רימונים וכ-40 אלף כדורים. בין הפריטים שהוחזרו גם לבנות חבלה מוכנות להפעלה. קצין בצה"ל מזהיר: "זאת ממש סכנת נפשות"

ציוד צבאי שמיועד לגריטה. | דובר צה"ל

ציוד צבאי שמיועד לגריטה. | צילום: דובר צה"ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אחרי עשרות מבצעים התקפיים בשלוש השנים האחרונות, פתח צה"ל ביום ראשון במבצע מסוג אחר: השבת אמצעי לחימה וציוד צבאי. במסגרת המבצע הוחזרו בימים האחרונים פריטים רבים שהוחזקו בבתים פרטיים במשך שנים, בהם כלי נשק ישנים, רימוני רסס, תחמושת, ציוד תקשוב ואפילו לבנות חבלה משורשרות ומוכנות להפעלה.

מנתוני המבצע שנאספו מכלל 63 עמדות האיסוף ברחבי הארץ עולה כי עד כה הוחזרו 35 כלי נשק, כ-300 אביזרי נשק, 300 פריטי חבלה, 250 רימונים מסוגים שונים וכ-40 אלף כדורים. לצד אמצעי הלחימה נאספו גם כ-2,000 פריטי לבוש צבאי, 200 אפודים וקסדות ו-50 פריטי ציוד רפואי. בצה"ל מדגישים כי המבצע נועד לא רק להשיב ציוד למלאי הצבאי ולחסוך בעלויות, אלא גם למנוע סכנה ממשית לחיי אדם כתוצאה מהחזקת אמצעי לחימה בבתים.

מקלע מא"ג ישן שהוחזר לצה"ל במסגרת המבצע | דובר צה''ל

מקלע מא"ג ישן שהוחזר לצה"ל במסגרת המבצע | צילום: דובר צה''ל

סא"ל ע', ראש ענף לוגיסטיקה בפיקוד המרכז בשנתיים האחרונות, מספר כי המבצע נולד בעקבות שלוש שנות לחימה אינטנסיביות, שבמהלכן מאות אלפי אנשי מילואים השתתפו בפעילות מבצעית בזירות השונות ונחשפו לכמויות גדולות של ציוד צבאי ותחמושת. לדבריו, לצד הצורך של צה"ל להשיב ציוד למלאי, הגיעו גם פניות מצד אנשי מילואים ואזרחים שביקשו למצוא דרך להחזיר פריטים שנותרו ברשותם, מבלי להיענש על כך.

הכי מעניין

במסגרת המבצע נפתחו 63 עמדות איסוף ברחבי הארץ, מתוכן 12 באחריות פיקוד המרכז. העמדות פועלות בימי חול, בין השעות 8:00 ל-20:00, ואינן פועלות בסופי שבוע. בצה"ל מבטיחים כי החזרת הציוד נעשית באנונימיות מלאה, ללא שאלות וללא נקיטת צעדים נגד מי שמגיע להחזירו.

"אנחנו מקבלים את הציוד, קולטים אותו ובוחנים אותו, כמובן תוך הקפדה על כל נהלי הבטיחות. אם הציוד תקין, אנחנו משמישים אותו ומחזירים למלאי צה"ל. אם הוא אינו תקין, או שמדובר בתחמושת פסולה, הוא מועבר להשמדה מסודרת", מסביר סא"ל ע'. לדבריו, העמדות מאוישות באנשי קבע ובחיילים סדירים, ומצוידות באמצעים לקליטת נשק ותחמושת ולאחסונם בהתאם לנהלים. כאשר מגיע ציוד חשוד, ובפרט נשק או תחמושת, מתבצע תיאום עם משטרת ישראל וגורמי הצבא, וחבלנים מוזעקים למקום כדי לבדוק את הפריטים ולהנחות כיצד לטפל בהם.

אחד המקרים החריגים התרחש ביום שלישי האחרון, כאשר לאחת העמדות הובאו לבנות חבלה משורשרות ומוכנות להפעלה. חבלן משטרתי שהוזעק למקום כדי לטפל בהן הופתע, לדברי סא"ל ע', מהאופן הלקוי שבו הוכנו ומרמת הסיכון שנשקפה מהן.

רימונים ואמצעי לחימה נוספים שהוחזרו לצה"ל במסגרת המבצע | דובר צה''ל

רימונים ואמצעי לחימה נוספים שהוחזרו לצה"ל במסגרת המבצע | צילום: דובר צה''ל

"החבלן היה בהלם מחוסר המקצועיות של מי שעשה את העבודה הזאת. זאת ממש סכנת נפשות. התחמושת הייתה אצל אדם בבית במשך פרק זמן שאנחנו לא יודעים מהו, ואנחנו שמחים שהוא בחר להחזיר אותה. אף אחד לא רוצה ללכת לישון כשהוא יודע שהשכן שלו מחזיק רימון רסס או לבנת חבלה בבית, שעלולים חס וחלילה להתפוצץ", הוא אומר.

סא"ל ע' מספר כי בין הפריטים שהוחזרו נמצאו גם כלי נשק מדגמים ישנים, בהם רובי קרבין, קלצ'ניקוב ועוזי, שהוצאו משירות בצה"ל לפני עשרות שנים. לצידם הוחזרו מקלע מא"ג, מרגמת 120 מ"מ, אמצעי לחימה לתרגול, תחמושת מסוגים שונים, פצצות, בהן גם כאלה של חיל האוויר, ורימוני רסס שסבלו מקורוזיה.

באחת העמדות אף הוחזר פנקס משנות השבעים, ובו הנחיות לזיהוי עקבות של חיילים סורים ומצרים. "יש דברים מעניינים שמגיעים אלינו, וגם מכשירי קשר וערכות תקשוב מיוחדות שהיינו צריכים אנשי מקצוע כדי להבין מה בכלל נמצא מולנו", מספר סא"ל ע'.

תחמושת למטול רימונים שנמסרה באחת מעמדות האיסוף | דובר צה''ל

תחמושת למטול רימונים שנמסרה באחת מעמדות האיסוף | צילום: דובר צה''ל

אחת השאלות המתבקשות היא כיצד הגיע הציוד מלכתחילה לידיהם של אזרחים. סא"ל ע' מסביר כי בחלק מהמקרים מדובר באנשי מילואים שלקחו ציוד במהלך הלחימה, או בכאלה שלא הוחתמו עליו מסיבות שונות ולכן לא יכלו להחזירו בדרך המקובלת.

"קורות לא מעט סיטואציות שבהן אנשי מילואים מכניסים ציוד צבאי לתיקים במהלך הקרב, או שלא הוחתמו עליו מסיבות שונות. בשלב מסוים הם מבינים שהציוד מיותר ותופס מקום, אבל הם לא יכולים להגיע יום אחד ליחידה ולהגיד שיש להם תחמושת ולהחזיר אותה, כי יש כאן בעיה משפטית", הוא מסביר.

לדבריו, המבצע גובש בתיאום עם הגורמים המשפטיים בצה"ל, כדי לאפשר לאנשים להחזיר את הציוד בלי לחשוש מהשלכות. "נתנו חלון זמנים והזדמנות להגיע ולהחזיר, תוך התחייבות שלא נטפל בסוגיה הזאת ושכל התהליך ייעשה באנונימיות מלאה. המטרה המרכזית היא למנוע מצב שבו אנשים או הסובבים אותם ייפגעו כתוצאה מהחזקת אמצעי לחימה בתוך בתים בסביבה אזרחית".

מבחינת צה"ל, להשבת הציוד יש גם משמעות כלכלית לא מבוטלת. כל פריט שמוחזר נבדק, ואם הוא נמצא תקין, ניתן להשמישו ולהחזירו למלאי במקום לרכוש ציוד חדש. מדובר באפודים, מדים, מחסניות, קליעים ופריטים נוספים.

"אלה כספי המיסים של כולנו, ואנחנו מתייחסים אליהם בחרדת קודש. אם בסוף המבצע אקבל אלפי פריטי טקסטיל, אפודים ואמצעים נוספים שאפשר להשמיש בקלות, נחזיר אותם למלאי ונצמצם את הרכישות העתידיות", אומר סא"ל ע'.

פצצת מרגמה שהוחזרה במסגרת המבצע לאיסוף ציוד צבאי ואמצעי לחימה | דובר צה''ל

פצצת מרגמה שהוחזרה במסגרת המבצע לאיסוף ציוד צבאי ואמצעי לחימה | צילום: דובר צה''ל

הוא מוסיף כי בצה"ל ציפו להיענות משמעותית, בין היתר משום שהמבצע הקודם להשבת ציוד התקיים ב-2018, אך היקף הפריטים שהוחזרו וסוגם הפתיעו גם את המארגנים.

"לא היה לנו יעד מספרי, אבל אחרי שלוש שנים של מלחמה אינטנסיבית הערכנו שיהיה ביקוש. לא ציפינו לדברים שראינו בימים האחרונים. אדם נורמטיבי לא אמור להחזיק בבית רימון רסס. לבנות החבלה שהוחזרו הן אירוע חמור במיוחד. מדובר באמצעים מורכבים שעלולים ליזום את עצמם גם בלי שמישהו יפעיל אותם".

גם גילם של האנשים שמגיעים להחזיר ציוד מגוון מאוד. באחד המקרים הובאו לעמדת איסוף שני כלי נשק, שתי מחסניות וחוסם עורקים בתוך תיק. בבדיקה התברר כי מדובר בציוד ישן, ומפקד העמדה סיפר כי מי שהביא אותו היה נער. במקרים אחרים מגיעים אנשים מבוגרים, אפילו בני 80, שמחליטים להיפרד מציוד צבאי שהחזיקו בבית במשך שנים.

"אנחנו מעודדים את זה. יש ציוד שכנראה כבר לא נשתמש בו, אבל אנחנו מעדיפים לטפל בו כציוד צבאי מאשר שימשיך להסתובב בבתים של אזרחים", אומר סא"ל ע' על אמצעי הלחימה המיושנים שהושבו.

ציוד שנרכש עבור כיתות הכוננות בצפון. | דובורת משרד הביטחון

ציוד שנרכש עבור כיתות הכוננות בצפון. | צילום: דובורת משרד הביטחון

בצה"ל מדגישים כי אין כרגע כוונה להאריך את המבצע, שצפוי להסתיים ביום חמישי הבא. לדברי סא"ל ע', מועד פתיחתו נדחה כמה פעמים עד להסדרת ההיבטים המשפטיים ומתן ההתחייבות לאנונימיות מלאה. שעות הפעילות הארוכות נועדו לאפשר גם לאנשים עובדים להגיע לעמדות האיסוף.

"אני ממליץ לא לחכות להארכת תוקף. יש מספיק ימים, והעמדות פרוסות בכל הארץ. כל המידע עליהן מפורסם באתר צה"ל", הוא אומר.

לסיום הוא מבקש להעביר מסר גם למי שיודע על קרוב משפחה או שכן שמחזיק בבית ציוד צבאי: "מי שחושש שלא יהיה לו ציוד במילואים יכול להיות רגוע. המחסנים בצבא מלאים, וכל מי שיתגייס יקבל את המעטפת הנדרשת. אתמול הסברתי למפקדים שלי מה היה עלול לקרות אילו לבנות החבלה שהוחזרו היו מתפוצצות באחד הבתים בישראל. זה פשוט הצלת חיים. כל מי שיודע על ציוד כזה צריך לעודד את המחזיקים בו להגיע ולהחזיר אותו".

עוד כתבות בנושא