הנשיא הרצוג: "מאחל לממשלה שתקום - שתדע לגשר על הבין לבין"

במסגרת "ועידת בן-גוריון בנגב 4 - בין חזון למציאות", של מקור ראשון והמכון למורשת בן-גוריון, שהתקיימה במדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, נשא נשיא המדינה יצחק הרצוג ברכה מצולמת, שבה התייחס בין היתר לתקופת המעבר שבין הבחירות להקמת ממשלה חדשה ולחשיבותו של חזון משותף גם בתקופות של מחלוקת.

בפתח דבריו אמר הנשיא הרצוג: "בין חזון למציאות יש מרחק, והמרחק הזה מלא במשמעות ועשייה. במרחב הזה עובדים, מתווכחים, טועים, מתקנים ובונים. בן-גוריון ידע זאת היטב. בעיניו חזון לא היה חלופה לחלום רחוק, חזון היה המצפן שמחייב את כולנו מחדש כל יום".

בהמשך התייחס הנשיא לתקופה הפוליטית הנוכחית, תוך שהוא מצטט את דבריו של בן-גוריון מראשית ימי המדינה: "בינואר 49', כשהמדינה הצעירה רק התחילה לעצב את דמותה, פנה בן-גוריון לעם ואמר כך: 'אסור לשכוח אף לרגע שאנחנו בונים ארץ זו מתוך חזון היסטורי'. שימו לב למילים, לא לשכוח אף לא לרגע. לא בשגרה, לא בשעת מחלוקת, ולא ברגעים של מעבר, כמו זה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אחרי שנבחרה כנסת חדשה, ולפני שקמה ממשלה חדשה. הבחירות מכריעות מי יוביל, אבל החזון שייך לכולנו".

בדבריו התייחס הרצוג גם לכותרת הוועידה, "בין חזון למציאות", והדגיש כי המילה החשובה ביותר בעיניו היא דווקא המילה "בין". בהקשר זה עמד על מקומו המרכזי של הנגב בחזונו של בן-גוריון: "שם אנחנו חיים ופועלים, ושם נדרשת העבודה, ואין מקום שבו הבין הזה מוחשי יותר מאשר בנגב - המרחב שבו ראה בן-גוריון את עתידה של המדינה. המרחב שבו בחר הזקן בעצמו לחיות, וגם להיקבר".

בסיום דבריו פנה הנשיא במסר לכנסת החדשה ולממשלה שעתידה לקום: "לכנסת החדשה, לממשלה שתקום, לכל אחד מאיתנו, אני מאחל שנדע לגשר על הבין לבין, שהחזון שעליו חלם בן-גוריון יהפוך כאן בנגב, ומכאן לכל הארץ, לחזון ומציאות שכולנו גאים להיות בתוכו ובתוכה".