שפי פז, ממובילות המאבק נגד ההסתננות לישראל ולמען תושבי שכונות דרום תל אביב, הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 74 לאחר מאבק במחלת הסרטן. פז, שהפכה במשך השנים לאחת מפעילות הימין המוכרות והנחושות בישראל, הקדישה יותר מעשור מחייה למאבק על עתידן של שכונות דרום תל אביב. פעילותה הציבורית הסוערת הפכה אותה לדמות מעוררת מחלוקת, אך גם לסמל של מאבק אזרחי בלתי מתפשר.
פז נולדה בשנת 1952 בלודז' שבפולין, להורים ניצולי שואה, ועלתה לישראל עם משפחתה בגיל ארבע. היא גדלה בחולון, למדה באוניברסיטת תל אביב ועבדה כעורכת לשון. במשך שנים הייתה מזוהה דווקא עם השמאל הישראלי: היא הייתה פעילה במרצ, השתתפה במחאות של שלום עכשיו והייתה פעילה בולטת במאבק למען זכויות הקהילה הלהט"בית.
הפגנה נגד המסתננים. במרכז (עם המגפון) שפי פז. | צילום: יהושע יוסף
בשנות התשעים עברה להתגורר בשכונת שפירא בדרום תל אביב. עם השנים, לנוכח השינויים שחלו בשכונות בעקבות הגעתם של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה, שינתה בהדרגה את עמדותיה הפוליטיות. פז החלה להשתתף במאבקם של תושבי השכונות, ובהמשך הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בו.
הכי מעניין
היא הייתה ממובילות "החזית לשחרור דרום תל אביב", ודרשה מהממשלה לפעול להוצאת המסתננים מישראל, להשיב את הביטחון האישי לתושבים ולשקם את השכונות שהוזנחו במשך שנים. בזכות יכולת הביטוי החריפה שלה, נוכחותה התקשורתית והנחישות שבה פעלה, הצליחה להביא את מצוקת התושבים לסדר היום הציבורי והפוליטי.
עוד כתבות בנושא
בריאיון שהעניקה לגלובס בשנת 2018 הסבירה את השינוי שעברה: "הערכים שלי לא השתנו ברגע שהפכתי לימנית". לדבריה, המאבק נבע מדאגה לזכויותיהם של התושבים הוותיקים, שהרגישו כי המדינה הפקירה אותם. היא אף סיפרה כי אחת ממטרותיה הייתה להפוך את מאבק השכונות ממאבק מקומי לסוגיה לאומית.
פז לא חששה להתעמת עם איש. היא הפגינה מול בתי שופטים, התעמתה עם פעילי שמאל, תקפה בחריפות את מדיניות הממשלה והאשימה את מערכת המשפט ואת רשויות האכיפה בהפקרת שכונות דרום תל אביב. היא ספגה ביקורת קשה בשל סגנון המחאה שלה ופעולות שביצעה נגד מהגרים וילדיהם, אך סירבה לחזור בה מעמדותיה.
שפי פז במחאה על אכיפה בררנית מחוץ לבית המשפט השלום בת"א. | צילום: מאיה לוין
במהלך השנים נעצרה פעמים רבות והועמדה לדין בשל פעולות מחאה. בספטמבר 2024 גזר עליה בית משפט השלום בתל אביב 45 ימי מאסר בפועל, בעקבות הרשעתה בעבירות שכללו ריסוס כתובות גרפיטי ופעולות מחאה נוספות. פז סירבה לבקש להמיר את עונשה בעבודות שירות, ונכנסה לכלא נווה תרצה בנובמבר אותה שנה.
עוד כתבות בנושא
בריאיון שהעניקה אז לאלינור פבריקר במקור ראשון אמרה: "אני לא מתחרטת על מה שעשיתי ולא אשתף פעולה עם רדיפה". היא טענה כי מערכת אכיפת החוק נוקטת מדיניות מפלה נגד פעילי ימין, והבהירה שהיא מוכנה לשלם מחיר אישי על מאבקה.
גם בבית המשפט סירבה להביע חרטה. בדיון שנערך במאי 2024 הצהירה: "אני לא מצטערת ולא מתחרטת על כל מה שעשיתי במסגרת המאבק לשחרור השכונות". בסיום דבריה הוסיפה: "אם אני מצטערת על משהו זה רק שלא עשיתי מספיק".
לצד הרשעותיה, רשמה פז גם ניצחונות משפטיים. במאי 2025 בוטל כתב אישום שהוגש נגדה ונגד מירב חג'אג' ודורון אברהמי בעקבות פעולת מחאה במשרדי האיחוד האירופי. בית המשפט קיבל את טענות ההגנה בדבר אכיפה בררנית והגנה מן הצדק, וההליך בוטל בהסכמת הפרקליטות.
עוד כתבות בנושא
גם בשנים האחרונות המשיכה פז בפעילותה הציבורית. בנובמבר 2025 נעצרה במהלך הפגנה בדרום תל אביב בעקבות רצח של עובד זר בידי אזרח סודני, באירוע שעורר זעם בקרב תושבי האזור. עבור פז, המאבק על הביטחון האישי בשכונות נותר משימת חיים.
למרות העימותים הפוליטיים החריפים, היא גם ידעה לשתף פעולה עם מי שהחזיקו בעמדות שונות משלה, כאשר הדבר נגע למצוקות התושבים. בשנת 2024 הייתה בין הפעילים שהצטרפו להקמת "מועצת שפירא", שבה חברו אנשי ימין ושמאל, חילונים ודתיים, כדי לפעול במשותף לשיפור הביטחון האישי בשכונה.
שפי פז בהפגנה | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
המאבק הציבורי התנהל לצד התמודדות אישית קשה עם מחלת הסרטן. כבר בשנת 2018 סיפרה בריאיון לגלובס כי המחלה שבה לתקוף אותה בעיצומה של פעילותה הציבורית. היא סיפרה שבחרה לעבור ניתוח לכריתת שני השדיים, וכי זמן קצר לאחר מכן כבר שבה להרצות ולהשתתף במאבק. לדבריה, לא רצתה לעורר רחמים או להדאיג את האנשים שאותם ייצגה.
במשך השנים שילמה פז מחירים אישיים כבדים על פעילותה: היא איבדה חברים משנותיה בשמאל, ספגה איומים ואלימות ונאלצה להתמודד עם הליכים משפטיים ממושכים. אך לצד זאת זכתה לתמיכה ציבורית רחבה, במיוחד בקרב פעילי ימין ותושבי השכונות שראו בה מי שאינה חוששת להשמיע את קולם.
פעילת דרום תל אביב שפי פז, 10 באפריל 2018 | צילום: יונתן זינדל / פלאש 90
שפי פז הותירה אחריה סיפור חיים יוצא דופן של אישה שלא חששה לשנות את עמדותיה, לעמוד מול מוסדות המדינה ולהיאבק על מה שהאמינה שהוא צודק, גם כאשר ידעה שתשלם על כך מחיר כבד.
עד ימיה האחרונים נותרה מזוהה עם המאבק על דרום תל אביב - מאבק שהפך למפעל חייה.
מאיר ליוש, תושב לוד ששימש כיועצה האסטרטגי של פז בשנים האחרונות, ספד לה וסיפר על הקשר האישי העמוק שנרקם ביניהם: "שפי הייתה חברתי הטובה, שותפה לדרך בשמונה השנים האחרונות ואחות גדולה עבורי. ליוויתי אותה מקרוב מאוד במאבקיה ובעשייה שלה, והיא לימדה אותי מהי עשייה בלי תמורה ובלי ציפייה להכרה. בעיניי ובעיני משפחתי היא הייתה דמות מופת. אישה שהיה בה האומץ להפוך את עולמה ב-180 מעלות, כשהבינה שהמציאות סותרת את מה שהאמינה בו, וללכת עם האמת שלה עד הסוף".
שפי פז. | צילום: גדעון מרקוביץ
ליוש סיפר גם על מקומה של פז בחיי משפחתו, ועל האהבה שזכתה לה למרות הפערים באורחות החיים: "בשבתות בת המצווה של בנותיי, הייתה מגיעה לקידושים ומתקבלת בחיבוק ובאהבה גדולה ממשפחות מכל הסוגים. אהבו אותה כפי שהיא, עם כל עולמה ואורח חייה, וחיבקו אותה מכל כיוון. בשבילנו היא הייתה משפחה. זכיתי להיות לצדה, לדבר איתה יום-יום וללמוד ממנה. היא תחסר לנו מאוד".
עוד כתבות בנושא
