בקרוב נדע אם אכן היה כיסוי להגדרת אירועי סתיו 2026 כ"בחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה". ייתכן שבעתיד בקושי נזכור אותן. מי זוכר היום את בחירות 1961, שבשעתן נחשבו אף הן גורליות? את סבב ב' של בחירות 2019? מאידך ייתכן שבעתיד נחשיב את הסתיו הנוכחי כגורלי ביותר בגלל אירוע מסוג אחר לגמרי, שכביכול נוגע עכשיו רק לקומץ זעיר ביותר של אנשים בינינו: המתמטיקאים.
כמו בעלי מקצוע רבים אחרים, מתורגמנים למשל או עורכי דין, הבינה המלאכותית כבר מחליפה אותם בצעדי ענק. ביום שלישי שעבר התבשרנו שהיא פיצחה 372 בעיות שהעסיקו אותם שנים, ולכאורה מאפשרת לוותר על שירותיהם.
אבל מתמטיקאים, להבדיל ממתורגמנים ומעורכי דין, אינם עוד שירות מקצועי לחברה האנושית, הם ליבת העולם המדעי. אפילו הבינה המלאכותית עצמה לא הייתה נוצרת בלעדיהם. בזכותם התאפשרו והשתכללו פריצות הדרך המסחררות של הידע האנושי במאות הקודמות. אם הם יפרשו עכשיו בהמוניהם מהמקצוע מפני שאולי נמצא להם תחליף רובוטי, כולנו נושפע מכך דרמטית, ודאי צאצאינו.
הכי מעניין
מדוע שהילדים יטרחו ללמוד אלגברה, טריגונומטריה וחשבון דיפרנציאלי אם הבינה עושה עכשיו את כל העבודה השחורה? כבר לפני יותר מחמישים שנה, המחשבון האלקטרוני עשה שמות בידע האריתמטי של הורי־הוריהם. הוא חסך מהם לא רק את השקעת הזמן ואת אימוץ המחשבה במציאת שורש ריבועי, לדוגמה, אלא גם בתרגילי חיבור, חיסור וחילוק. בירור שנערך השבוע לבקשתי מול חמישה מורים בבתי ספר תיכוניים העלה שרוב תלמידיהם אינם יודעים בעל פה את לוח הכפל. יש כאלה שטורחים לוודא מול המחשבון ש־2+3 זה אכן 5. אי־אלו תאי מוח כנראה התנוונו אצלם. אז מה יהיה עכשיו, כשבעיות בנות עשרות שנים נפתרות בתוך שלוש שעות?
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"בוקה ומבוקה ומבולקה", אומר לי פרופסור אלכס לובוצקי, חתן פרס ישראל במתמטיקה, חבר כנסת בדימוס. הוא נרעש ונפעם כאחד. בעבר היה ראש החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ועדיין מנחה דוקטורנטים. כבר בסוף הקיץ הם החלו לתהות באוזניו אם יש טעם בהמשך מאמצי החקר שלהם, ומאז הבינה הצליחה להחליף אותם במשימות חקירה נוספות. השבוע הוא שלח לי קישור לציוץ של דניאל בכמט, ידוען רשת בתחום המדעים המדויקים: "יש מי שאומרים שיום שלישי האחרון היה היום החשוב ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה. הציניקנים אומרים שזה היה היום האחרון שלה".
לפי שעה הבינה מפצחת בעיות שנוסחו בידי בני אדם ואינה מפתחת מושגים מופשטים ביוזמתה. אבל לובוצקי אינו מוציא מכלל אפשרות שגם זה יקרה בעתיד. לכן אין לו עדיין מילות תנחומים לעמיתיו הנבוכים ולתלמידיו המצטיינים. הם אפופי תחושת משבר קיומי. בלית ברירה שאלתי את ה־AI אם לו יש תנחומים עבורם. להלן תשובתו: "כשהמחשבים הראשונים הגיעו, מתמטיקאים ופיזיקאים פחדו שאין יותר מה לחשב. בפועל, הם הפסיקו לבזבז שנים על חישובים נומריים ידניים ועברו לשאול שאלות גבוהות, מורכבות ומופשטות פי כמה. ה־AI אולי יודע לרוץ במרחבי חיפוש מוגדרים ולמצוא הוכחות לבעיות שניסחו בני אדם, אבל הוא עדיין לא יודע מאיפה מגיעה המוטיבציה לשאול את השאלות המקוריות באמת".
מתי, אם בכלל, תהיה לו מוטיבציה? שאלתי עוד.
תשובת המכונה: "אם נשפוט לפי קצב ההתקדמות המטורף של השנים האחרונות, מערכות שיודעות לנסח שאלות מחקר מקוריות ולבדוק אותן לבד מתחילות כבר להציץ מעבר להר. אבל כל עוד המערכת עושה זאת מתוך רעב למידע שתוכנת בה, ולא מתוך תחושת פליאה – המוטיבציה שלה תישאר הד לסקרנות שלנו".
מש"ל?
עוד כתבות בנושא
