קיבלתם הודעה מהעירייה? תבדקו שלא מדובר בעוקץ

תושבים בערים שונות בארץ קיבלו הודעות הדורשות להסדיר חובות ארנונה, מים ודוחות חניה באמצעות קישור • בחלק מההודעות אף מאיימים בריבית, עיקולים והוצאה לפועל • הרשויות מזהירות: אל תלחצו על הקישור

שימוש בטלפון הסלולרי, אילוסטרציה | EPA/IGOR KOVALENKO

שימוש בטלפון הסלולרי, אילוסטרציה | צילום: EPA/IGOR KOVALENKO

תוכן השמע עדיין בהכנה...

קיבלתם הודעה מהעירייה על חוב שלא שילמתם? כדאי לבדוק היטב לפני שאתם שולפים את כרטיס האשראי. בימים האחרונים מתרבות הודעות SMS המתחזות לרשויות מקומיות ודורשות מתושבים להסדיר באופן מיידי חובות לכאורה באמצעות קישור לתשלום.

השבוע פרסמו עיריית חיפה, עיריית אופקים והמועצה המקומית כוכב יאיר–צור יגאל אזהרות לתושביהן בעקבות הודעות מתחזות שהופצו בשמן. למרות שמדובר ברשויות שונות ומרוחקות זו מזו, ההודעות שנשלחו לתושבים פועלות בדפוס דומה ולעיתים אף בניסוחים כמעט זהים.

עוד כתבות בנושא

כך למשל, בהודעה שנשלחה לתושבי חיפה נכתב כי “מבדיקה במערכות עיריית חיפה נמצא כי קיים חוב בארנונה / אגרת פינוי אשפה / דוח חניה”, והתושב מופנה לקישור ל”תשלום מהיר ומאובטח”. ההודעה נחתמת לכאורה בשם מנהל אגף הגבייה של העירייה.

הכי מעניין

הודעות הונאה | צילום מסך

הודעות הונאה | צילום: צילום מסך

הודעות דומות נשלחו גם לתושבי אופקים וכוכב יאיר–צור יגאל. הן מודיעות לנמען על חוב בגין ארנונה, פינוי פסולת, דוח חניה או מים ומצרפות קישור לתשלום מקוון. בחלק מהמקרים מנסים המתחזים להגביר את הלחץ באמצעות אזהרה כי אי תשלום החוב יגרור “ריבית פיגורים יומית”, עיקול חשבונות בנק, משכורות או רכוש ואף פתיחת תיק בהוצאה לפועל.

הרשויות עצמן מיהרו להזהיר את הציבור. עיריית חיפה הודיעה כי בשבועות האחרונים מתרבים ניסיונות הונאה המתחזים לרשויות מקומיות וקראה לתושבים שקיבלו דרישת תשלום עם קישור לבדוק באופן עצמאי אם אכן קיים חוב. גם באופקים הזהירו שלא ללחוץ על הקישורים ולא למסור פרטים אישיים או פרטי אשראי, וביקשו להעביר את האזהרה לבני משפחה, ובמיוחד לאזרחים ותיקים. בכוכב יאיר–צור יגאל הבהירו לתושבים באופן חד משמעי: “מדובר בניסיון הונאה”.

הודעות הונאה | צילום מסך

הודעות הונאה | צילום: צילום מסך

לדברי יואב קרן, מנכ”ל חברת הסייבר BrandShield, המתמחה באיתור והסרת אתרים, דומיינים ופרופילים מתחזים, הבחירה ברשויות המקומיות אינה מקרית. “הונאות מהסוג הזה מבוססות על שני מנגנונים חזקים מאוד: אמון ולחץ. הודעה שנחזית להגיע מהעירייה נתפסת אצל רבים כאמינה, וכשמוסיפים אליה חוב, ריבית, קנס או איום בעיקול נוצרת תחושת דחיפות שגורמת לאנשים לפעול לפני שהם מספיקים לבדוק מי באמת שלח את ההודעה".

הודעות הונאה | צילום מסך

הודעות הונאה | צילום: צילום מסך

לדבריו, העובדה שההודעות כוללות סוגי חובות נפוצים כמו ארנונה, מים ודוחות חניה מגדילה את הסיכוי לפגוע באדם שעבורו הדרישה תישמע סבירה. “התוקפים לא בהכרח צריכים לדעת אם לאדם מסוים יש חוב. מספיק לשלוח הודעות בהיקף רחב ולייצר תרחיש אמין. חלק מהנמענים בדיוק שילמו ארנונה, קיבלו דוח או נמצאים בהתנהלות מול הרשות, ולכן עלולים לחשוב שההודעה אמיתית".

ב־BrandShield מדגישים כי גם כאשר הודעת SMS כוללת את שם הרשות, ניסוח רשמי ואפילו פרטים שנראים אמינים, אין בכך כדי להוכיח שמקורה בעירייה. “קישור לתשלום שמגיע בהודעה בלתי צפויה צריך להדליק נורה אדומה. במקום להיכנס דרכו, יש להגיע באופן עצמאי לאתר הרשמי של הרשות או לפנות למוקד שלה ולבדוק האם החוב אכן קיים. לא מוסרים פרטי אשראי או מידע אישי לפני שמוודאים באופן עצמאי מול הגוף שכביכול שלח את הדרישה". מסכם קרן.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא