מדינת ישראל ממשיכה לגדול: כמה תינוקות נולדו בשנה שחלפה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (רביעי) את נתוני התפתחות מדינת ישראל, כנהוג מדי שנה בערב השנה העברית החדשה. בערב שנת ה'תשפ"ז, נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-10.305 מיליון נפש. כ-7.828 מיליון הם יהודים, 78.3%, וכ-2.173 מיליון הם ערבים, המהווים 21.7%. לצד אלה חיים בישראל כ-304 אלף זרים.

מאז ראש השנה הקודם גדלה אוכלוסיית הישראלים בכ-124 אלף נפש, גידול של כ-1.2%. במהלך השנה החולפת נולדו בישראל כ-182 אלף תינוקות ונפטרו כ-50 אלף בני אדם. מאזן ההגירה הבינלאומי היה שלילי וגרע מאוכלוסיית הישראלים כ-8,000 איש.

כ-24 אלף עולים חדשים הגיעו לישראל במהלך התקופה, וכ-4,000 בני אדם נוספים הגיעו במסגרת איחוד משפחות. במקביל, כ-21 אלף ישראלים שהיגרו בעבר לחו"ל חזרו לארץ - אך כ־57 אלף ישראלים היגרו ממנה.

בקרב יהודים בני 20 ומעלה, 39.6% הגדירו את עצמם לא דתיים או חילונים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

מאז הקמת המדינה עלו לישראל כ-3.51 מיליון בני אדם. בשנת 2025 הגיעו כ-20.9 אלף עולים, ירידה לעומת 31.1 אלף בשנת 2024. נכון ל-1 בינואר 2026 חיו בעולם כ-15.9 מיליון יהודים, כ-46% מהם חיים במדינת ישראל - נתון שממחיש את מקומה המרכזי של ישראל בדמוגרפיה היהודית העולמית.

בשנת 2024 נישאו בישראל 53,025 זוגות, ואילו 16,499 זוגות התגרשו. שיעור הפריון הכולל בישראל הגיע ל-2.88 ילדים בממוצע לאישה. לשם השוואה, הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.41 בלבד - פחות ממחצית מהשיעור בישראל.

תוחלת החיים בישראל גבוהה: 81.4 שנים בקרב גברים ו-85.9 שנים בקרב נשים. גם בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת בצמרת. בנתוני 2024 תוחלת החיים של גברים בישראל עמדה על 81.1 שנים, לעומת ממוצע OECD של 78.7 שנים, והציבה את ישראל במקום השביעי. תוחלת החיים הגבוהה ביותר לגברים נרשמה בשווייץ - 82.4 שנים - והנמוכה ביותר בלטבייה, 71.4.

אצל הנשים עמדה תוחלת החיים בישראל בהשוואה זו על 85.4 שנים, לעומת ממוצע של 83.8 ב-OECD. ישראל דורגה במקום השמיני. יפן הובילה עם 87.1 שנים, ואילו מקסיקו עמדה בתחתית עם 78.9.

מבחינת מצבם הבריאותי של הישראלים, 84.2% מבני 20 ומעלה דיווחו כי מצב בריאותם טוב או טוב מאוד.

בהשוואה הבין־לאומית הרלוונטית, שיעור המדווחים בישראל על בריאות טובה או טובה מאוד עומד על 75.8%, לעומת 68.4% בממוצע במדינות ה-OECD. ישראל מדורגת במקום התשיעי. ניו זילנד מובילה עם 86.6%, ואילו יפן נמצאת בקצה השני עם 37.1%.

עם זאת, בתחום העישון התמונה פחות חיובית. 17.9% מבני 21 ומעלה מעשנים סיגריות מדי יום, ו-23.1% מעשנים מדי יום או מדי פעם. שיעור המעשנים מדי יום גבוה מממוצע ה-OECD, העומד על 14.4%, וישראל מדורגת במקום ה-29. 

54.6% מבני 21 ומעלה נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. 19.9% נמצאים במצב של השמנה או השמנת יתר. שיעור הסובלים מעודף משקל או מהשמנה בישראל זהה לממוצע ב-33 מדינות OECD המציגות את המדד - 54.6%. ישראל מדורגת במקום ה-16. בצ'ילה השיעור מגיע ל-70.2%, ואילו בקוריאה הדרומית הוא 32.6%.

בשיעור ההשמנה לבדה ישראל נמצאת מעט מעל הממוצע: 19.9% לעומת 19.4% במדינות ההשוואה. ארצות הברית מובילה עם 34.2%, ובקוריאה הדרומית השיעור הוא 5.3%.

ומה לגבי פעילות גופנית? 41% מבני 21 ומעלה בישראל מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצות.

באשר למצב הכלכלי של המשפחה הישראלית, ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית עומדת על 26,330 שקל, וההכנסה נטו על 21,606 שקל. 

במשקי בית של בני 65 ומעלה שבהם שתי נפשות, ההכנסה הכספית החודשית ברוטו עמדה על 21,162 שקל וההוצאה הכספית על 13,346 שקל. במשקי בית של אדם יחיד בן 65 ומעלה, ההכנסה החודשית ברוטו עמדה על 9,721 שקל וההוצאה הכספית על 7,422 שקל.

ההוצאה הכספית החודשית עומדת על 14,823 שקל, ואילו ההוצאה לתצרוכת, כולל שירותי דיור, מגיעה ל-18,088 שקל בחודש. הדיור מהווה 25.3% מהוצאות התצרוכת, תחבורה ותקשורת 18.6%, ומזון 17.9%. 

64.1% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בדירה שבבעלותם, ו-32.8% מהמתגוררים בדירות בבעלות משלמים משכנתא.