מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, מתנהל במדינת ישראל ובזירה הבינלאומית מאבק עז על דמותו של השיח הציבורי. כנס שאורגן על ידי "אקדמיה לשוויון", "עדאלה" ו"רופאים לזכויות אדם" תחת הכותרת "השתקת פלסטינים מאז אוקטובר 2023 באקדמיה, במערכת הבריאות, בחינוך ובתרבות", מנסה להציג תמונה חד-ממדית ומסולפת של "רדיפה פוליטית" וסתימת פיות.
עוד כתבות בנושא
אולם ניתוח עובדתי ומשפטי של המציאות בישראל מוכיח כי הצעדים שננקטו כלפי סטודנטים או אנשי סגל באותם מקומות אינם מכוונים נגד זהות, לאום או חופש דעה לגיטימי, אלא מדובר במקרים של הצדקה, תמיכה או הכחשת טרור כנגד יהודים. אלה הן עבירות על חוקי המדינה ותקנוני מוסדות הלימוד בישראל. בנוסף לכך, מדובר באקט אנטישמי מובהק לפי הגדרת IHRA (לפי כוח המשימה הבינלאומי לשימור זכר השואה) אותה אימצו יותר מ-1,200 גופים בעולם.
מדינת ישראל היא דמוקרטיה חפצת חיים שב-7 באוקטובר נאלצה להתמודד עם פשעים נגד האנושות, שכללו טבח של 1,164 נרצחים, ביניהם 24 ערבים-ישראלים, אונס וחטיפת 251 ישראלים. בעוד ישראל ליקקה את פצעיה, נכפתה עליה מלחמה רב-חזיתית מחיזבאללה, החות'ים ואיראן.
הכי מעניין
ההליכים המשמעתיים והמשפטיים שננקטו במוסדות השונים כנגד בודדים לא נבעו מזהותם, אלא מהתבטאויות מפורשות שלהם שלא משתמעות לשתי פנים. בפועל, ארגונים הפועלים בקמפוסים ישראלים כמו אקדמיה לשוויון, חד"ש, עומדים ביחד ובל"ד - פועלים ביתר שאת מאז 7 באוקטובר תוך הפעלת אירועים, מחאות, כנסים ובמדיה החברתית, אפילו שאלה מעלים את חמתם של סטודנטים ומרצים באקדמיה.
אמור לי מי דובריך ואומר לך מי אתה
עיון ברשימת הדוברים והמארגנים מראה כי רבות מן הדמויות המובילות את הכנס מחזיקות בהיסטוריה של התבטאויות מקוממות, הגנה על תומכי טרור או הפצת מידע מוטעה כנגד מדינת ישראל:
ח"כ עאידה תומא סלימאן - ביוני 2024 הצהירה בכנס בברלין כי "מה שחמאס עשה או לא עשה הוא חלק מהעם הפלסטיני", ובספטמבר 2024 טענה בכנס באוסטריה כי פעולות חמאס וההתנגדות בעזה אינן נחשבות לטרור.
עאידה תומא־סלימאן. | צילום: דודי ועקנין
ד"ר לינה קאסם חסאן (יו"ר הוועד המנהל, רופאים לזכויות אדם) - ביוני 2025, התראיינה למגזין The New Yorker, שם היא ציינה את התנדבותה בקיבוץ בארי לאחר השבת השחורה לצד מסגור פעילותה סביב האשמת צה"ל בפשעי מלחמה בעזה. במישור הטיעוני, מדובר בדוגמה קלאסית לשימוש בנופך של אמינות ניטרלית להאשמות חד-צדדיות נגד ישראל. ביולי 2025 פרסמה מאמר ב-The Guardian שבו הדהדה את הטענות של ארגוני זכויות אדם שישראל מבצעת "רצח עם" בעזה.
ד"ר מהא כרכבי סבאח (אקדמיה לשוויון, אוניברסיטת בן-גוריון) - בנובמבר 2025 פרסמה מחקר המאשים את האקדמיה הישראלית ב"מיליטריזציה", "מנגנוני דיכוי" ו"השתקה" של הסגל הערבי בזמן המלחמה.
עוד כתבות בנושא
אולם לא קיימת מיליטריזציה באקדמיה הישראלית. האקדמיה נותנת הקלות לסטודנטים שמשרתים במילואים מכיוון שמדובר באוכלוסייה עם צרכים ייחודיים כמו סטודנטים שהם הורים לילדים או כמו הקלות שסטודנטים מוסלמים מקבלים בשל חגיהם. אכן, ישנם שיתופי פעולה בין האקדמיה בישראל, הצבא והתעשיות הביטחוניות כפי שקורה בדמוקרטיות ליברליות אחרות בעולם.
מאז 7 באוקטובר, ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נתן ייצוג משפטי לעשרות סטודנטים ישראלים שהואשמו בתמיכה בטרור. רובם עשו זאת באמצעות רשתות חברתיות ביום הטבח או קצת לאחר מכן. גרוע מכך הוא שלעדאלה יש זרועות רבות שהוא מפעיל בהצהרות מגמתיות שמטשטשות את האשמה הבלעדית של חמאס בפרוץ המלחמה, וההתנהלות בסטנדרטים כפולים בכל הקשור לזכותם של יהודים להגן על עצמם.
ניכר שעדאלה עושים עבודה טובה, כי בתחילת 2025 פורסם ב"ישראל היום" כי למעלה מ-180 תלונות הוגשו לוועדות המשמעת באוניברסיטאות השונות בגין חשד להסתה ותמיכה בטרור מצד סטודנטים מאז תחילת המלחמה, אולם מרבית התיקים נסגרו. למעשה, אותם סטודנטים שהואשמו בתמיכה בטרור עברו על חוקי מדינת ישראל בכל הנוגע לתמיכה בפעילות טרור, ולפי המדיניות המוצהרת של מוסדות הלימוד עליהם לחקור את הנושא ולמצות את הדין עם סטודנטים שעולה חשד לגביהם.
תיעוד חמאס ב־7 באוקטובר | צילום: איי.אף.פי
באוקטובר 2023, בעקבות טבח חמאס, פרסם ארגון "רופאים לזכויות אדם - ישראל" גילוי דעת שבו טען: "לא ניתן לנתק את זכויות האדם מהמציאות ההיסטורית והפוליטית. זוהי חובתנו האנושית לספק הקשר לאלימות של אתמול... ניתן להבין אירועים אלה רק על רקע מצור אכזרי של 15 שנה על שני מיליון תושבי עזה, שמחציתם ילדים ורובם פליטים או צאצאי פליטים. החמושים שחדרו אתמול לדרום ישראל נולדו למציאות של משבר הומניטרי מתמשך, תקיפות אוויר, הרס, אובדן והיעדר תקווה מוחלט. כאב מוליד כאב.
הגדרת מעשי הטבח, האונס והחטיפה כ"תגובה לייאוש" מהווה הלבנה של פשעים נגד האנושות, ומעניקה צידוק פסול לטרור המונע מאידיאולוגיה ג'יהאדיסטית רצחנית ולא ממצוקה אזרחית. טיעונים אלו מתעלמים מהעובדה המרכזית כי ישראל התנתקה מרצועת עזה לחלוטין עוד בשנת 2005, והמצוקה באזור נוצרה בעקבות ההשתלטות האלימה של חמאס ב-2007 והפיכת עזה לבסיס טרור. מעבר לכך, הטלת מצור אינה הפרה כשלעצמה לפי הדין הבינלאומי אם הוא נועד למנוע העברת נשק לארגון טרור כמו חמאס וכל עוד המצור לא נועד להרעיב את האוכלוסייה האזרחית. והמציאות היא שהמצור על עזה הוא מנגנון הגנה מפני הברחת נשק ומניעת טרור.
באקדמיה הישראלית, במערכת הבריאות ובמערכת החינוך משלבים יחד יהודים וערבים בשגרה יומיומית מעוררת השראה. יחד עם זאת, אף מדינה דמוקרטית אינה מחויבת לאפשר מתוכה גילוי תמיכה בטרור וניתן לראות כיצד סטודנטים מחו"ל נענשו על כך.
עוד כתבות בנושא
