יממה שנייה ברציפות: חמשת מתקני ההתפלה הדרומיים הושבתו

חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הימיים הפועלים בישראל הושבתו בעקבות זיהום חריג שהתגלה במי הים התיכון. רק מתקן ההתפלה בחדרה המשיך לפעול, בעוד מתקנים מאשקלון ועד שורק הפסיקו את פעילותם לאחר שחיישני האזהרה בפתחי היניקה זיהו ריכוזים חריגים במים.

על פי גורמי סביבה ומומחים בתחום ההתפלה, מדובר ככל הנראה בשילוב של כמה גורמים, בהם פריחת מיקרו-אצות שנגרמה או הוחמרה בשל הזרמת ביוב בלתי מטופל לים. צילומי לוויין הצביעו על ריכוזים מוגברים של כלורופיל באזור החוף הדרומי, כאשר מזג האוויר וזרמי הים בסוף השבוע דחפו את הזיהום צפונה, לכיוון חופי ישראל.

אחד ממקורות הזיהום שנבחנים הוא הביוב המוזרם מרצועת עזה לים. בעקבות הפגיעה הקשה בתשתיות הטיפול בשפכים ברצועה, ביוב זורם באופן ישיר לים, ובמקרים אחרים מפונה באמצעות ביוביות שמרוקנות את תכולתן לחוף או למים בהיעדר פתרון טיפול מוסדר.

האירוע מקבל משמעות חריגה בשל התלות הגבוהה של ישראל בהתפלה. מתקני ההתפלה מספקים כיום כ-75 אחוזים מהמים לערים, ובדרום הארץ גם חלק משמעותי מאספקת המים לחקלאות.

בעקבות ההשבתה הודיעה רשות המים על עצירת אספקת מים לחקלאים בדרום. בכמה רשויות מקומיות הופסקה השקיית הגינות הציבוריות, ובחלקן אף פורסמו הודעות לתושבים הקוראות לצמצם את צריכת המים ולהיערך למצבי חירום.

האירוע טרם הסתיים באופן מלא, ולאחר שמספר מתקנים חזרו לפעול, הבוקר הושבתו שוב מתקני התפלה בדרום.

גורמי סביבה מזהירים כי מדובר בקריאת השכמה למשק המים הישראלי. לדבריהם, התלות במתקני ההתפלה הופכת את אספקת המים לרגישה לשורה של תרחישים, ובהם זיהום ים מביוב או נפט, מתקפות סייבר ואף ירי טילים.

בעמותת "צלול" טוענים כי על המדינה לשמר במקביל מקורות מים חלופיים, ובראשם בארות מי תהום. בין היתר קוראים שם לשיקום קידוחים ישנים או מזוהמים, עידוד קידוחים חדשים בפיקוח, מניעת זיהומי קרקע וקידום קבוע של חיסכון במים.

לדבריהם, במדינה שאוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר, אי אפשר להסתמך רק על הקמת מתקני התפלה נוספים, בין היתר בשל צריכת האנרגיה הגבוהה ותפיסת שטחי החוף.

בעמותה קוראים לממשלה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים לפעול בדחיפות לשיקום מערכות הביוב ברצועת עזה. לטענתם, המשך הזרמת השפכים לים משפיע ישירות גם על ביטחון המים ועל בריאות הציבור בישראל.לדבריהם, כבר נעשו פניות לממשלה, למתפ"ש ולמפקדה האמריקנית בקריית גת בבקשה לאפשר קליטת ביוביות מעזה במתקן טיפול בשטח הנתון לשליטת ישראל ברצועה. בהיעדר פתרון כזה, השפכים ממשיכים להיות מוזרמים לים.

בעמותה הודיעו כי בכוונתם לפנות פעם נוספת למתפ"ש ולמפקדת התיאום הבינלאומית לרצועת עזה ולדרוש ששיקום מערכות הטיפול בשפכים יקבל עדיפות גבוהה.

פרופ' ג'ק גילרון, מומחה להתפלה ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון, אמר כי האירוע מדגיש את רגישותם של מתקני ההתפלה למצבים חריגים.

לדבריו, ייתכן שחלק מהעכירות קשורה לפריחת אצות, כאשר ביוב בלתי מטופל עלול להעשיר את מי הים בחומרי הזנה שמגבירים את הסיכון לתופעה.

גילרון הזהיר גם מתרחיש חמור יותר: דליפת נפט משמעותית בקרבת נקודות השאיבה של מתקני ההתפלה, שעלולה לדבריו להשבית מתקן למשך חודשים.

"המקרה הנוכחי רק מדגיש את הצורך לתכנן ולהיערך לסיכונים למקור מרכזי של מי השתייה של מדינת ישראל", אמר.