נורה כשניסה לברוח: זוהה החייל האלמוני שעצמותיו הובאו מקפריסין

שלמה חיימסון נהרג מירי שומרים כשניסה לברוח ממחנה המעצר בקפריסין ולעלות לישראל. חקירה ממושכת של צה"ל קבעה כי עצמותיו הובאו ארצה ב־1970 ונקברו כאלמוני בחיפה

צריפים מתקופת המעפילים והמחנות בקפריסין ב 1948. | Bettmann Archive, גטי אימג'ס

צריפים מתקופת המעפילים והמחנות בקפריסין ב 1948. | צילום: Bettmann Archive, גטי אימג'ס

תוכן השמע עדיין בהכנה...

כמעט 78 שנים לאחר שנהרג בעת שניסה לברוח ממחנה המעצר הבריטי בקפריסין ולעלות לישראל, הצליח צה"ל לאתר את מקום קבורתו של החלל שלמה חיימסון ז"ל. חקירה ממושכת קבעה כי הוא קבור בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת מעפילי קפריסין בבית הקברות בחיפה.

חיימסון נולד ברומניה בשנת 1930. לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה איבד את אביו, החליט לעלות לארץ עם אמו איטה ועם חברתו פרלה, על אוניית המעפילים "פאן יורק - קיבוץ גלויות". האונייה נתפסה בידי חיילי המנדט הבריטי, ונוסעיה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. במחנה התגייס חיימסון ל"שורות המגינים", שפעלו בחסות ארגון "ההגנה", והתאמן לקראת שירות כלוחם בצה"ל לאחר עלייתו לארץ.

עוד כתבות בנושא

עם הקמת המדינה שוחררו אמו וחברתו ועלו לישראל כחלק מגרעין שיועד להקמת קיבוץ מגן בנגב המערבי. בספטמבר 1948 נודע לחיימסון כי נולדה בתו, מרים, והוא החליט לברוח מהמחנה ולנסות להגיע לארץ. בלילה שבין 29 ל־30 בספטמבר 1948 יצא חיימסון עם שמונה מחבריו. הקבוצה פרצה את גדרות המחנה וניסתה להימלט, אך התגלתה בידי השומרים, שפתחו לעברה באש. חיימסון נהרג, וחבריו נתפסו והוחזרו למחנה.

הכי מעניין

למחרת הוא נקבר בבית הקברות היהודי בעיירה מארגו שבקפריסין. על קברו הוצבה מצבה ללא כיתוב, משום שאנשי המחנה לא הכירו אותו ולא ידעו את זהותו.

הובא לישראל ונקבר כאלמוני

בשנת 1970, בעקבות בקשת המעפילים להעלות לישראל את מי שנקברו בקפריסין, הטילה הממשלה את המשימה על משרד הביטחון ועל צה"ל באמצעות הרבנות הצבאית. במסגרת "מבצע מארגו", שנערך בנובמבר אותה שנה, הובאו לישראל 163 נקברים. זהותם של כ־120 מהם לא הייתה ידועה.

הם נטמנו בחלקה מיוחדת בבית הקברות כפר סמיר בחיפה, ורובם נקברו כאלמונים. במשך עשרות שנים לא היה ידוע כי אחד הקברים בחלקה הוא קברו של חיימסון.

השינוי החל בשנת 2010, כאשר אמיר רוגל, ממקימי עמותת מעפילי קפריסין, יזם מיזם לזיהוי הנפטרים ולרישום שמותיהם על המצבות. במסגרת העבודה התברר כי חיימסון מוכר כחלל מערכות ישראל, והחל ניסיון לאתר את קברו בשיתוף משרד הביטחון והענף לאיתור נעדרים בצה"ל.

עוד כתבות בנושא

בשנת 2023 הוקם בענף אית"ן צוות חקירה מיוחד. החוקרים עברו על מסמכים מארכיונים ברחבי העולם, גבו עדויות, שחזרו ופענחו תצלומים מהתקופה ואף ביצעו סקרים ארכיאולוגיים.

בסופו של התהליך הגיעו החוקרים, בשיתוף הרבנות הצבאית, למסקנה כי חיימסון אכן נקבר במארגו, וכי עצמותיו הועלו לישראל בשנת 1970 ונטמנו בקבר מספר 11 בשורה 2 בחלקת מעפילי קפריסין בחיפה. ראש אגף כוח האדם קיבל את מסקנות החקירה ואישר להציב על הקבר מצבה הנושאת את שמו.

הבשורה הגיעה לריו דה ז'ניירו

בני משפחתו של חיימסון, ובהם בתו מרים, נכדיו וניניו, מתגוררים כיום בריו דה ז'ניירו שבברזיל. אמש נמסרה להם הבשורה על פענוח מקום קבורתו, בנוכחות נספח צה"ל בברזיל, אלוף־משנה אורי רון, ובכירי מערך הנפגעים וההנצחה.

בתקופה הקרובה צפויים בני המשפחה להגיע לישראל. בחלקת המעפילים בבית הקברות בחיפה ייערך טקס צבאי־ממלכתי, ובמהלכו תתווסף לקבר כרית מצבה הנושאת את שמו של חיימסון.

"שבעים ושמונה שנים חלפו מאז נפל שלמה חיימסון ז"ל במחנה הגירוש, והחוב המוסרי שלנו לזכרו ולמשפחתו לא פסק ולו לרגע", אמרה תת־אלוף עדנה איליה, קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים. לדבריה, "ברגע שבו ייחרט שמו של שלמה ז"ל על גבי המצבה, נשיב לו את זהותו, את כבודו ואת המקום הראוי לו בלב האומה".

בני המשפחה מסרו כי הם "נרגשים עמוקות" והודו לאנשי המקצוע ולחוקרים שפעלו לזיהוי הקבר. לדבריהם, הידיעה שסיפורו של חיימסון יסתיים כעת במקום מנוחה המזוהה בשמו מביאה למשפחה "שלווה בל תתואר".

עוד כתבות בנושא