בזכות ההרתעה: הפלסטינים מפרקים בעצמם בנייה לא חוקית

יותר מבנים בלתי חוקיים נהרסו מאשר נבנו בשטחי C ב־2025 | השר סמוטריץ': "אנחנו הורסים יותר מבנים עם נראות, אף אחד לא רוצה לשים את כספו על קרן הצבי"

בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C, סמוך לתקוע. אילוסטרציה. | עמותת רגבים

בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C, סמוך לתקוע. אילוסטרציה. | צילום: עמותת רגבים

תוכן השמע עדיין בהכנה...

יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הרסה ב־2025 פי שלושה יותר מבנים בלתי חוקיים מהממוצע בעשור החולף, ויותר ממספר המבנים החדשים שנבנו באותה העת - כך לפי נתוני מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. בשנים האחרונות הוגבר קצב ההריסה מאוד: ב־2018 נהרסו 161 מבנים, בשנת 2022 החלה לפעול מנהלת ההתיישבות והמספר קפץ ל־550 מבנים בשנה, וב־2025 נרשם שיא עם 913 מבנים בלתי חוקיים שנהרסו, שיותר מ־90 אחוז מהם הם מבנים קשיחים. בחישוב שערכו ביחידת האכיפה לקראת מחצית שנת 2026 עלה כי מתחילת השנה נהרסו 550 מבנים לא חוקיים, לעומת 50 בלבד בתקופת הזמן המקבילה ב־2018.

במהלך 2025 כולה נפתחו 1,258 תיקי מבנים בלתי חוקיים ביחידת הפיקוח, וכ־80 אחוז מהתיקים הללו עוסקים במבנים שהוקמו לפני 2024. המשמעות היא שמספר המבנים הבלתי חוקיים החדשים שאותרו בשנה שעברה קטן ממספר המבנים שנהרסו. הגברת האכיפה הובילה לבלימה של הבנייה הבלתי חוקית במיוחד באזורים שהגדירו הדרג המדיני, צה"ל והמנהל האזרחי כבעלי חשיבות גבוהה, כמו השטחים סביב צירי התנועה המרכזיים של ההתיישבות. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2025 נעקרו יותר מ־14 אלף עצים שניטעו שלא כחוק בשטח שלא שייך לנוטעים, וכך עשרות אלפי דונמים פונו לצורך קידום תוכניות מתאר.

הריסת מבנה לא חוקי ליד רמאללה, שלשום | איי.אף.פי

הריסת מבנה לא חוקי ליד רמאללה, שלשום | צילום: איי.אף.פי

השינוי נובע מגיבוש מדיניות ברורה במנהלת ההתיישבות בנוגע לצורך באכיפה, ומיישומה בדרג השטח ביחידת האכיפה במנהל האזרחי. "במקום שיש אכיפה נוצרת הרתעה", מסביר שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', ראש מפלגת "הציונות הדתית". "במקרה הזה, ההרתעה בולמת את הבנייה וההשתלטות. אני עוקב אחרי הנושא מאז שעבדתי ברגבים, כשהבנייה השתוללה וכמעט לא היו הריסות. עכשיו המגמה התהפכה, ורואים את התוצאות. אנחנו הורסים יותר מבנים עם נראות, גם בעלי חמש או שש קומות, כדי ליצור את ההרתעה. אף אחד לא רוצה לשים את כספו על קרן הצבי".

הכי מעניין

סמוטריץ' מוסיף שבמקרים מסוימים, בעלי הבתים הבלתי חוקיים אף הורסים את המבנים בעצמם בטרם כוחות המנהל באים לעשות זאת. למשל, בעקבות החלטת הממשלה להחזיר את ההתיישבות לצפון השומרון, גם פקחי המנהל האזרחי חזרו לבחון את האזור. במבצע אכיפה שנערך בשבועיים האחרונים במרחב גנים, כדים, שאנור, מבוא־דותן וחרמש נפתחו מאה תיקי אכיפה חדשים למבנים קיימים וניתנו צווי הריסה לכעשרים מבנים. כוחות המנהל נאלצו להרוס רק שבעה מהם, ואת השאר פירקו הפלסטינים בעצמם; גם מבנים שהיו בתהליך בנייה פורקו בידי הפלסטינים לאחר קבלת צו הפסקת עבודה. זוהי תופעה שלא הכירו קודם לכן ביחידת האכיפה של המנהל האזרחי, שנענתה עד כה בהתעלמות ובהמשך הבנייה הבלתי חוקית. רק בשוק רמאדין בהר חברון בשנה שעברה חוותה יחידת האכיפה מקרה דומה, כשלאחר כמה מבצעי אכיפה החליטו הפלסטינים לפרק בעצמם את המבנים שנותרו בשוק.

ביו"ש קיימים עדיין כ־90 אלף מבנים פלסטינים בלתי חוקיים שנבנו בשטחי C. "שנים היינו במין ייאוש וחשבנו שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור", אומר סמוטריץ'. "עם מערכת מספיק יעילה, כמו של יחידת הפיקוח, אפשר לטפל בעבירות מכל סוג. הייתה תחושת הפקרות הרבה שנים, אבל היום הם מבינים שזה נגמר. לכן חשוב לנו להגדיל את היחידה ולערב את רשות מקרקעי ישראל לאכיפה בפלישות לשטחים הפתוחים, כדי שהיחידה של המנהל תתמקד באכיפת בנייה".