מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש יולי 2026, בדק את עמדות הציבור לגבי מדיניות הגיוס וגילה כי קרוב למחצית מהישראלים (46%) – ומחצית מהיהודים (50%) – סבורים ש״יש סיכוי לגייס את הצעירים החרדים וצריך להפעיל עליהם עוד סנקציות ולחץ״.
מתוך סקר המכון למדיניות העם היהודי | צילום: JPPI
כשליש מהציבור (31%) מעדיף גיוס ״רק בהסכמה עם ההנהגה החרדית״, וכעשירית מהמשיבים (11%) סבורים שאין סיכוי לגייס צעירים חרדים לצה״ל ושצריך להפסיק לנסות לעשות זאת.
סנקציות VS הסכמות
ממצאי המדד מראים שהמחלוקת הפוליטית בישראל איננה סביב עצם השאיפה להרחיב את הגיוס, אלא באשר לדרך שבה נכון לעשות זאת. התביעה לסנקציות היא נחלת המרכז והשמאל (73% ו-79% בהתאמה), ואילו בימין הרוב (59%) מעדיף את מסלול ההסכמה – דפוס המשקף בין השאר את מחיר השותפות הקואליציונית.
הכי מעניין
בפילוח מפלגתי, בולט הפער בין תומכי הליכוד (75% בעד מסלול ההסכמה) לתומכי ישראל ביתנו (84% בעד סנקציות).
מתוך סקר המכון למדיניות העם היהודי | צילום: JPPI
בציבור החרדי עצמו, 36% אומרים שאין סיכוי לגיוס, אך 45% מהחרדים מודים שיש סיכוי לגייס חרדים בהסכמה עם ההנהגה – ו-15% אף תומכים בסנקציות.
הפגנות החרדים: האם לגיטימי לחסום כבישים?
המדד בדק גם את עמדות הציבור לגבי ההפגנות נגד מעצרי העריקים, והממצאים מגלים כי היחס להפגנות החרדים מושפע מהוויכוח הציבורי סביב הרפורמה המשפטית.
מבין העמדות שהוצגו למשיבים, זאת שזכתה לרמת ההסכמה הגבוהה ביותר (39% מכלל הציבור, ו-53% מהחילונים) היא ״אלה הפגנות לא מוצדקות שצריך לנסות למנוע״.
לצד זאת, כשליש (32% מהציבור הכללי ו-36% מהיהודים) בחרו בעמדה אחרת, שיש בה מידה של הסכמה עם ההפגנות: ״בהפגנות נגד הרפורמה היה מותר לחסום כבישים, ולכן גם לחרדים מותר״. היגיון זה של הדדיות המובילה ללגיטימיות, נפוץ במיוחד בקבוצת הישראלים המזדהים כימין (48%) ובקרב מצביעי הליכוד (51%).
מתוך סקר המכון למדיניות העם היהודי | צילום: JPPI
הממצא מלמד כי עבור רבים במחנה הימין, הדיון אינו מתמקד רק בשאלת הגיוס, אלא גם בשאלה האם המדינה והמשטרה נוקטות אמות מידה שוות כלפי קבוצות מחאה שונות. במילים אחרות, שיעור משמעותי מהישראלים אינו מביע תמיכה במאבק החרדי עצמו, אלא דורש להחיל כללים אחידים על כל המחאות, ללא קשר לזהות המפגינים או למטרותיהם.
מכלל הציבור, רק 11% בחרו באפשרות הקובעת שההפגנות מוצדקות לגופן ושצריך להפסיק לנסות לגייס חרדים בכוח.
האינטרס הפוליטי
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, אמר כי "על פניו, ניתן היה להניח שהתמיכה בסנקציות על החרדים שאינם מתגייסים או התנגדות לסנקציות תהיה תלויה בהערכה של כל אחד מאיתנו את המציאות: בכלל זאת יש לקחת בחשבון את אזהרות הרמטכ"ל בדבר הקשיים של הצבא נוכח המחסור בחיילים, את זעקת המילואימניקים הכורעים תחת הנטל, וכמובן את הכשלון המתמשך, רב השנים, בהשגת גיוס חרדים באמצעות 'הסכמות'".
"והנה", הוסיף שטרן, "הסקר מגלה שהערכת המציאות משתנה על פי השייכות למחנה פוליטי: רוב מצביעי הימין סבורים שנוכח מציאות זו אין להפעיל סנקציות כלכליות על החרדים ורוב גדול של מצביעי המרכז והשמאל תומכים בסנקציות. מתברר שהשיקול המרכזי שעל פיו הישראלים בוחרים את עמדתם, אפילו בנושא הקיומי הזה, הוא האינטרס הפוליטי. הימין מעדיף את המשך הברית עם החרדים והמרכז והשמאל, שאיננו נתמך פוליטית על ידי החרדים, סבור שהסנקציות הכרחיות. כאשר הגורם המכריע הוא פוליטי בלבד, ולא ענייני, הפתרון נראה רחוק מתמיד".
סקר מדד החברה הישראלית של JPPI נערך באמצעות פאנל המדד וחברת "אפקאר" (במגזר הערבי). הנתונים משוקללים על פי דפוסי הצבעה ודתיות כך שייצגו את עמדת כלל הציבור הישראלי.
עוד כתבות בנושא
