"סכנה להליך הדמוקרטי": דו"ח מבקר המדינה מתריע ממבצעי השפעה לקראת הבחירות

על אף שהנושא מוכר לדרג המדיני ולמערכת הביטחון כבר למעלה מ-9 שנים, ישראל לא ערוכה להתמודד עם מבצעי ההשפעה שמדינות עוינות עורכות על ישראל - כולל איראן, כך קבע דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (שלישי).

השימוש בבוטים, פייק ניוז ומתקפות סייבר כבר הפכו לחלק מוכר בנוף הפוליטי שלנו, אלא שכעת האיום הזה עומד לעלות מדרגה. מערכת הבחירות הקרובה לא תיראה כמו קודמותיה: זו תהיה מערכת הבחירות הראשונה שתיערך עמוק בתוך עידן ה-AI, מה שיאפשר לגורמים עוינים לייצר תעמולה אמינה, מהירה וזולה מאי פעם – בזמן שהמערכת הישראלית חדירה ופגיעה.

לדברי מבקר המדינה אנגלמן "אין מדיניות לאומית בנושא ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין ארגונית עם האיום. בהיעדר דירקטיבה והכוונה סדורה, אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו, והטיפול הממשלתי באיום זה לוקה בחסר".

לפי הדו"ח, ישראל מתקשה הן בזיהוי של ניסיונות השפעה זרים ברשת והן בטיפול בהם, אם כבר הצליחו לזהותם. בנוסף, אין כיום מנגנון מסודר שיאפשר לציבור או לארגוני חברה אזרחית לדווח לרשויות על חשד לניסיונות השפעה זרה.

בספטמבר 2024 הגיש מערך הסייבר הלאומי תוכנית פעולה להתמודדות עם השפעה זרה לראש הממשלה. עם זאת, עד אמצע 2025 התוכנית כלל לא נבחנה. רק לאחר פניית משרד מבקר המדינה הועברה התוכנית לבחינת המטה לביטחון לאומי, ועד היום לא אושרו התקציבים הדרושים ליישומה.

האיום שמאחורי המקלדת

מבצעי השפעה ולוחמת תודעה הם קמפיינים מתוזמרים, המנוהלים לרוב על ידי האקרים בשירות מדינות עוינות. באמצעות רשתות של בוטים ופרופילים מתחזים ברשתות החברתיות, הם מפיצים מסרים שמטרתם להעמיק שסעים בחברה, לזרוע בהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור.

כך למשל, בעבר סיפרנו לכם על "פרויקט דופלגנגר" - קמפיין ההשפעה הרוסי בישראל ובמערב, שניסה לשנות את דעת הקהל בישראל - ובפרט של אנשי ימין - בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה.

דו"ח המבקר חושף כי מאז 7 באוקטובר, איראן העלתה הילוך והרחיבה משמעותית את קמפייני התודעה שלה נגד ישראל. בעימותים האחרונים בין המדינות, טהרן פעלה באופן אקטיבי בניסיון לזרוע דמורליזציה בקרב הציבור הישראלי. קמפיין ההשפעה כלל הפצת תמונות מעזה תחת הכותרת "רצח עם" והטמעת נרטיבים שנועדו להרחיב את השיח האנטי ישראלי ברשת. בנוסף, ב-2024 שלח חיזבאללה כ-5 מיליון מסרונים לאזרחי ישראל ובהם כתב הנחיה להיכנס למרחבים מוגנים במטרה לעורר בהלה.

במקביל, המאמץ האיראני לא נעצר בגבולות ישראל: רשתות ענפות של פרופילים מזויפים ואלפי מסרים מניפולטיביים הופצו ברשת X, במטרה להסית את דעת הקהל העולמית נגד ישראל. בשעתו גם הופצו כמויות אדירות של תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית שהרבו לכלול את המאפיינים הללו: נשים הריוניות בוכות, תינוקות בוכים, אבטיחים מרוסקים והמון חתולים משוטטים.

אנגלמן הציג נתון שלפיו 58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות. בהתאם לכך, סכנת ההשפעה של קמפיינים כאלה על החברה הישראלית גבוהה במיוחד.

כך למשל, לפי infobip, תשעים אחוזים מהישראלים משתמשים בוואטסאפ, מה שהופך אותנו לאחת המדינות בעלות שיעורי השימוש הגבוהים ביותר בעולם ביישומון, לצד מדינות כמו כווית, איחוד האמירויות וסינגפור. לפי מספר מחקרים, וואטסאפ מהווה המוקד להכי הרבה חדשות כזב בקרב הרשתות החברתיות.

קמפייני ההשפעה נוטים להיות מופעלים בווליום חזק יותר בצמתים מרכזיים, ובראשם בתקופות בחירות. המבקר ציין את נחיצות הטיפול בנושא לקראת הבחירות הקרבות לכנסת, ומזהיר מערעור אמון הציבור במוסדות המדינה ואף הביע חשש מהטלת ספק בתוצאותיהן ואף לשיבושן.

לפי המבקר "כניסת כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

הדו"ח מצביע על כך שכבר ב-2017 הזהיר המטה לביטחון לאומי כי ישראל מהווה יעד להשפעה זרה והחל בבדיקת הפערים בתחום. ב-2018 פרסם מערך הסייבר הלאומי מסמך שקבע כי המענה הלאומי להשפעות זרות לוקה בחסר ושיש לגבש מדיניות בתחום האכיפה והסיכול של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.

לדברי המבקר, העקרונות שגיבש משרד המשפטים לטיפול בהתערבות זרה לא עודכנו מאז 2019, זאת על אף הזינוקים הטכנולוגיים האקספוננציאליים שחווינו מאז וכן עדכון שיטות ההשפעה והפצת מידע כוזב שהתרבו והפכו למתוחכמות יותר.

אחריות כוללת: ההמלצות למל"ל, השב"כ, מחלקת הסייבר והציבור הישראלי

לפי המבקר, כדי להתמודד עם האיום, ישראל חייבת לשנות גישה. ההמלצה המרכזית בדו"ח היא לשים סוף לביזור הסמכויות ולהקים גוף ממשלתי מתכלל אחד. הגוף הזה יקבל את המושכות לניהול מבצעי ההשפעה במרחב הדיגיטלי, יתווה מדיניות לאומית, וינצח על כלל הגופים הפועלים בשטח.

כדי להניע את התהליך, אנגלמן הטיל על המל"ל (המטה לביטחון לאומי) לא להרפות מהנושא, להציף אותו ללא הרף בפני ראש הממשלה ולדחוף לקבלת החלטות אופרטיביות.

בגזרה המבצעית והמשפטית, המבקר מחלק עבודה ברורה לזרועות המדינה. מהשב"כ הוא דורש לא רק לשדרג את יכולות הניטור והאיתור ברשת, אלא גם להיות בקשר ישיר ורציף עם ארגוני החברה האזרחית שנמצאים בחזית המאבק הדיגיטלי.

במקביל, הוא אומר שמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נדרשת לערוך מעקב קפדני אחר מתקפות התודעה: לאסוף עליהן נתונים שיטתיים, לנטר בקשות להסרת תכנים זדוניים, ולתחקר מדוע בקשות מסוימות להסרת תכנים מסורבות על ידי הפלטפורמות השונות.

מעבר למודיעין ולאכיפה, המבקר מבין שקו ההגנה האחרון הוא הציבור עצמו. לכן, הוא חותם את הדו"ח בקריאה למערכת החינוך לעדכן את תוכניות הלימודים, ולשלב בהן שיעורי חובה לחיזוק החשיבה הביקורתית והאוריינות הדיגיטלית של דור העתיד.

בסיכומו של יום, הדו"ח של אנגלמן, שסיים את תפקידו ביום ראשון, לא רק מעמיד בפני ישראל מראה עגומה, אלא מהווה גם קריאת השכמה לקראת העידן שאליו צועדת האנושות, ובפרט לקראת שלושת החודשים הקרובים.