"רילוקיישן לשדרות", כך ממותג פרויקט המגורים החדש של מנהלת תקומה, עיריית שדרות ותנועת אור, המיועד לעובדי הייטק שיעברו לעיר. התנאים נשמעים חלומיים: סבסוד דמי השכירות בדירות חדשות למשך שלוש שנים, הטבת מס של 20% הניתנת לכל תושב בשדרות, חללי עבודה משותפים, אירועים ופעילות קהילתית, סיוע במציאת תעסוקה לבן או בת הזוג, וליווי בקליטה למערכת החינוך. תנאי ההצטרפות לפרויקט הם חמש שנות ניסיון מוכח בתעשיית ההייטק, ושכר ברוטו חודשי ממוצע של לפחות 31 אלף שקלים בחודש.
רק שבעים הייטקיסטים והייטקיסטיות יזכו ליהנות מהפרויקט שהושק השבוע. עשרות כבר הביעו עניין, וחמישה זוגות כבר חתמו על הצטרפות לפרויקט ביומו הראשון. אחד הזוגות הללו הם מתן חורי ושירה כהן, שמתעתדים להינשא בחודש הקרוב. שניהם אנשי הייטק, הוא עובד בתל־אביב והיא בירושלים. עוד לפני ששמעו על קהילת ההייטק הם חיפשו דירה בשדרות. מתן חשב על מגורים בעיר עוד לפני המלחמה ולפני שהכיר את שירה. המלחמה חיזקה את הרצון שלהם להיות חלק מחיזוק ההתיישבות בעוטף, וגם ההטבות הכלכליות באזור שיחקו תפקיד. "לא באנו להבלחה קצרה", אומר מתן. "אנחנו בוחנים ברצינות השתקעות בשדרות לטווח ארוך, מתוך אמונה שהתיישבות באזור הזה תחזק את החוסן".
מתן ושירה מתכננים להמשיך לעבוד במקומות העבודה שלהם, שדורשים מהם להגיע למשרד רק פעמיים בשבוע. מתן מתכוון לנסוע לעבודה ברכבת, מרחק של פחות משעה נסיעה. ההתחייבות היחידה שנדרשה מהם כדי להצטרף לפרויקט, מלבד העמידה בתנאים הראשוניים, היא שותפות בפעילות הקהילתית.
הכי מעניין
רוני פלמר | צילום: Lemon art
אביעד פרידמן, מנכ"ל מנהלת תקומה שמתקצבת את פרויקט קהילת ההייטק, מגדיר את הקהילה כסוג של גרעין. "כמו גרעין תורני שמתיישב בפריפריה ומביא בעקבותיו משפחות, המטרה היא שקהילת ההייטק תביא אחריה תעשייה ותעזור להצמיח את השלב הבא של ההייטק באזור. אם רוצים ליצור בעוטף מרכז של תעשייה מתקדמת, הייטק וטכנולוגיה, צריכים אנשים. חברות הייטק יגיעו למקום שהן יבינו שיש בו הון אנושי טוב. בשלב הראשון רוב חברי הקהילה לא יעבדו בשדרות, וזה בסדר. החזון והחלום הם שהאנשים הללו יכירו את החברים שלהם בקהילה, יחשבו יחד על רעיונות, ויקימו סטארטאפים במרכז ההייטק בשדרות ובמרכז החדשנות בשער הנגב".
תהיתי באוזני פרידמן מה הטעם לסבסד שכר דירה לעובדי הייטק שמשתכרים למעלה מ־30 אלף שקלים בחודש. "צריכים לעשות כל דבר שיעזור להם להגיע לעיר, כי המשמעות של שבעים משפחות כאלה בשדרות היא עצומה", הוא משיב. "בטקס החתימה פגשנו זוג שהגבר עובד בהייטק והאישה היא עובדת סוציאלית קלינית שמתמחה בחוסן. תוך כדי הטקס, ראש העיר אלון דוידי כבר גייס אותה לעבודה בעוטף. אלה אנשים שהתרומה שלהם בקהילה תהיה גדולה, והמטרה היא להביא להשתקעות שלהם. פחות חשוב לנו שיקנו בית בשדרות, יותר משמעותי שיקימו חברה וסטארטאפ בעיר".
הרעיון להקים קהילת הייטק נהגה כבר לפני כשנה. פרידמן רואה בו פיילוט, והחלום שלו הוא להקים קהילות דומות גם באזור הצפון שגם על שיקומו הוא אמון, במסגרת תפקידו כראש מנהלת תנופה לצפון.
קהילת ההייטק אמורה להיות חלק מקהילת "המושבה העירונית" בשדרות, מתחם מגורים שיזמה תנועת "אור – משימות לאומיות", ואמור להתחיל להתאכלס בתחילת אוגוסט. מדובר במתחם קהילתי ייחודי שנבנה בשדרות ומאופיין בבנייה רוויה, מרחבים קהילתיים משותפים כמו מתחמי עבודה, גינות קהילתיות ועוד. המושבה העירונית ממוקמת בסמוך למרכזי חינוך ותעסוקה. החניונים התת־קרקעיים שמאפיינים אותה מבטיחים מרחב תנועה פתוח ובטוח לתושבים, ומעודדים תנועה רגלית ללא שימוש ברכב ממונע.
"זה היישוב הקהילתי הראשון בישראל שבנוי לגובה בלב עיר, עם כל הפונקציות הקהילתיות", אומר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור. "אחרי שהקמנו את היישוב כרמית, שהביא לנגב 500 משפחות, אמרנו בואו נביא את המודל לעיר. כך פיתחנו את המודל הזה, של יישוב קהילתי לגובה".
את פרויקט קהילת ההייטק שתשתלב בתוך מתחם המושבה העירונית, רואה פלמר כהזמנה לאנשי הייטק לקחת חלק בבניית מה שהוא מכנה "המרכזים החדשים של ישראל". לדבריו, "שדרות מציעה למשפחות צעירות שילוב נדיר של קהילה חזקה, חינוך, איכות חיים, משמעות, הזדמנות להיות חלק מעיר בצמיחה, וגם יכולת להמשיך לעבוד בתעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית. עבור הייטקיסטים שמחפשים חיים עם ערך, השפעה וקהילה, שדרות היא מקום שאפשר לבנות בו בית, קריירה ועתיד. המהלך הזה יחזק את שדרות במשפחות חדשות רבות שיביאו איתן יזמות, ביקוש לשירותים, מעורבות קהילתית וחיבור עם תעשיית ההייטק".
לתת, לא לקחת
אם לשפוט על פי התגובות בפייסבוק, תושבי שדרות הוותיקים פחות התחברו לידיעה על קהילת ההייטק החדשה בעירם. כשראש עיריית שדרות אלון דוידי בישר השבוע בדף הפייסבוק שלו על השקת הפרויקט, התושבים שלו תהו בתגובה מדוע להעניק הטבות וסיוע לתושבים מבוססים חדשים, ולא לתושבים הוותיקים של העיר. "למה אני צריכה לממן סבסוד שכירות לאנשים שיבואו לכאן כדי לקבל הטבות מס?", שאלה אחת התושבות. "עניי עירך קודמים", הגיבו תושבים רבים אחרים.
דוידי ביקש להרגיע את תושביו והוסיף פרטים על הפרויקט שהבהירו את מטרתו. "התוכנית כולה ממומנת מתקציבי תקומה לחיזוק ההתיישבות בעוטף ישראל. שדרות הגישה מועמדות כעיר קולטת וזכתה במכרז הטוב הזה. אף שקל מהתקציב העירוני או מכספי המיסים לא מופנה לטובת התוכנית הזו. לא ייקחו לאיש את העבודה... החבר׳ה האלו יחיו בעיר ויתרמו למסחר, לתרבות, לקהילה שלנו. הם באים לתת, לא לקחת. אנחנו בוחרים ומסננים את המועמדים. הפרויקט אמור לייצר מקומות עבודה נוספים. מעסיקים שרוצים לעבור לשדרות, תמיד מבררים איתנו אם יש כבר הייטקיסטים בעיר. הקהילה תמשוך עוד חברות לכאן ויפתחו פה עוד משרות בטווח הארוך".
דוידי גם הבהיר שהתוכנית אינה מפלה לטובה את אנשי קהילת ההייטק ולא מעניקה להם עדיפות או הבטחה למקומות במערכת החינוך או בשירותים העירוניים על חשבון תושבי העיר הוותיקים. הוא גם ציין שלצד הבאת תושבים חדשים, פועלת בשדרות גם קהילת הייטק מקומית המחוברת באופן שוטף לאגף לפיתוח כלכלי ותעסוקתי בעירייה, והבטיח להמשיך לחזק אותה. "נמשיך לפעול כדי למשוך לשדרות משפחות, מפעלים וחברות מגוונות, כדי שהעיר שלנו תמשיך בתנופת הצמיחה האדירה שלה".