סללו ליד הבית שלכם כביש חדש לאחרונה? אם חוויתם את הריגוש שבנסיעה בכביש דנדש או בהרחבה של כביש קיים, בטח גם טעמתם את טעמה של האכזבה שבאה לאחר זמן. בהתחלה הכביש החדש פותר את הפקק ומקצר פלאים את הדרך לעבודה. אבל בטווח הארוך – גם הנתיב הגואל נסתם ברכבים ואתם שוב עומדים בפקק מייאש, עם ריח של אספלט טרי קצת יותר.

לתופעה הזאת הכלכלנים וחוקרי התחבורה קוראים "ביקוש מושרה". תקופה קצרה לאחר שהיצע הכבישים גדל, הביקוש הדביק אותו ולא נודע כי בא מכבש אל קרבו. זאת אחת הסיבות שפוליטיקאים "בולדוזרים" שמתמקדים בסלילת כבישים כפתרון לבעיית הפקקים, מגלים ששמחת המצביעים קצרת מועד. מחקר שפרסם לאחרונה גל עמדי מבנק ישראל גילה שבניגוד לנהוג לחשוב, מקורה של התופעה הזאת אינו בכך שהכביש החדש גורם לכולם להשתמש יותר ברכב, הוא פשוט גורם למשפחות לקנות יותר רכבים.

בישראל, מתברר, יש בעלות נמוכה יחסית על כלי רכב לעומת מדינות בעלות רמה כלכלית דומה לשלנו. וכמו שכל נהג יודע – בשנים האחרונות סוללים כאן כבישים בקצב מטורף. המחקר בחן את השינויים במפת הכבישים בשנים 2019־2015, ובדק נתונים מנהליים ברמת הפרט על כ־3.2 מיליוני ישראלים. המחקר גילה שמשפחות צעירות ברמת הכנסה נמוכה עד בינונית מחזיקות בדרך כלל רכב אחד ומתלבטות לגביי רכישתו של רכב שני. וכאשר סוללים בעיר שלהם כביש חדש – הם מזהים הזדמנות פז ונוטים לרכוש מכונית נוספת, שנהנית כמה שבועות מכביש פנוי, עד שגם הוא נפקק.

הניתוח מעלה קשר חזק בין סלילת קילומטרים נוספים של אספלט בערים ובין העלייה בנסועה באותה עיר. כך התברר שהרחבת קיבולת הכבישים ב־10% הביאה לעלייה של כ־7.5% בסך הנסועה באזור, ואם אתם גרים בערים מטרופוליניות כמו תל־אביב, ירושלים, חיפה או באר־שבע, זה אפילו יותר. סלילת כביש חדש השפיעה בצורה חזקה על רכישת רכבים חדשים, והתועלת שבה כמעט התאיינה.

לעומת זאת, באזורים לא עירוניים לא נצפתה זיקה כזו. סלילת כבישים במרחב הכפרי לא גוררת איתה את הביקוש המושרה ולא מביאה לעלייה בהיקף דומה של הנסועה. המשמעות של הממצאים האלה דרמטית. את המיליארדים שנשפכים פה בכל שנה על רשת הכבישים צריך לחלק בחוכמה וביעילות, שכן בעיית הפקקים פה מהגרועות בעולם המערבי, וגם כאן המגמות הדמוגרפיות מראות שהיא עשויה להימשך עוד שנים.

אם הישראלים מחזיקים בפחות כלי רכב ממדינות ברמת חיים דומה, זה אומר שפוטנציאל הנזק עוד גדול. בשנים האחרונות קצב עליית מספר כלי הרכב כאן עוקף את קצב הארכת הכבישים וגידול האוכלוסייה. אבל עדיין יש הרבה משפחות שמתנהלות רק עם רכב אחד, או אפילו פחות, ועלולות להצטרף לציבור סותמי הדרך, אם רק נייצר להן תמריץ לכך. הרחבת רשת הכבישים העירונית, כך נראה, היא תמריץ שכזה. שם צריך להשקיע את מרב המשאבים במיזמי תחב"צ מהירים, יעילים, ונעימים לשימוש. את משאבי הסלילה רצוי לשמור לאזורים שמחוץ לעיר ולשדרג לבאים משם את הדרך לעבודה, או לפחות לתחנת הרכבת הקרובה. טיפול נכון יצליח בתקווה גם להפחית את הקטל בכבישים הבין־עירוניים.