בכל כתבה על מספרם המחריד של ההרוגים בתאונות הדרכים בשנתיים האחרונות מציינים שלא ראינו מספרים כאלה מאז שנת 2006. לכן מה רבה הייתה ההפתעה למצוא כתבה בארכיון של עיתון הארץ עם הכותרת "מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב־2006, הנמוך ביותר ב־21 השנים האחרונות". דובר אז על 413 הרוגים, השנה הייתה 2007, והכול, מתברר, עניין של פרופורציה. בשנה החולפת נמנו כאן 459 הרוגים בתאונות דרכים, ואם תשוו את ישראל למדינות אחרות בעולם, למשל, תגלו ששיעור ההרוגים אצלנו לא סתם מחריד, הוא נמצא במגמת עלייה יוצאת דופן.
דו"ח של ארגון הבטיחות בדרכים של ה־OECD מציב את ישראל במקום האחרון בעולם המפותח במגמת השינוי בעשור האחרון. הרוב הגדול של המדינות השיגו ירידה בשיעור ההרוגים בעשור שבין 2014 ל־2024, בעוד שבישראל חל זינוק של 38%. היא חולקת את הצמרת השלילית הזאת עם קולומביה. הנתון המזעזע ביותר הוא גידול של 186% בהרוגים רוכבי אופנוע וקטנוע לאורך העשור האחרון, בעוד שבשאר המדינות המפותחות נרשמה עלייה של פחות מעשרים אחוזים. מי שחושב שזה רק בגלל השפעת הדמוגרפיה, צודק באופן מוגבל מאוד. כשסופרים את ההרוגים בדרכים לכל מאה אלף תושבים, הדירוג הבינלאומי של ישראל אכן משתפר למקום בינוני בטבלה, אבל גם שם המגמה שלילית: מ־3.6 הרוגים לכל מאה אלף ישראלים בשנים 2023-2022, חל זינוק ל־4.5 הרוגים בשנתיים האחרונות.
יש צמצום אמיתי במספר התאונות המדווחות | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
והתמונה הקשה הזו נמשכת בכל נתון שתבדקו. ישראל היא מהמדינות היחידות שהציגו מאז מגפת הקורונה עלייה בהיקף הכולל של הנסועה – הקילומטרז' שעברו כלל כלי הרכב. אבל גם כשמנטרלים את העלייה בנסועה ובוחנים את שיעור ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה, ישראל בשליש העליון של שיעורי ההרוגים. וגם כאן המגמה היא זינוק מופרע: מ־5.5 הרוגים לכל מיליארד קילומטר נסועה בשנת 2023, ל־6.5 בשנת 2024. ונתון דומה צפוי גם בשנת 2025, אך נתוני הנסועה טרם פורסמו.
הכי מעניין
גם בשיעור ההרוגים ביחס למספר כלי הרכב ההשוואה הבינלאומית מציבה את ישראל בצמרת המדינות המפותחות, ולא לטובה. נתוני החודשים הראשונים של 2026 אינם מצביעים על שינוי. בחודשים ינואר־אפריל נהרגו 139 ישראלים בתאונות דרכים, ירידה מסוימת לעומת התקופה המקבילה ב־2025, אך עדיין גבוהה יחסית לממוצעים של השנים הקודמות. חלק מהירידה, בעיקר בחודש מרץ, נזקף להפחתה חדה בהיקף הנסיעות בעקבות המבצע באיראן.
מה עוד בולט במגמות? שיש פחות תאונות. כן, במקביל לעלייה החדה במספרי ההרוגים, יש צמצום אמיתי במספר תאונות הדרכים המדווחות ובשיעור הפצועים שמגיעים לבתי החולים. מספר הפצועים־קל במגמת ירידה יפה, הזינוק המדאיג נרשם במספרי הפצועים־קשה וההרוגים בלבד. יש עלייה בקטלניוּת התאונות ובאופיין: יותר דרכים בין־עירוניות, יותר מהירויות גבוהות, פחות תאונות במהירות נמוכה בתוך העיר מגיעות לדיווחים הרשמיים. נוסף על כך, נרשמה קפיצה מטורפת של יותר מ־62% בהרוגים מהמגזר הערבי בשנת 2024, ומספרם נותר גבוה גם ב־2025.
בקיצור, מגמות הרוגי התאונות נכנסות כולן לאזור אדום בוהק, ולשאננים שמנופפים בתירוץ הדמוגרפי מומלץ להתעדכן בנתונים. אבל מי שקרא עד לכאן אולי שם לב שכל הנתונים השליליים מובילים לאותו תאריך. הם החלו בשנת 2024, והשנתיים וחצי שעברו מאז הוכיחו שלא מדובר בחריגה סטטיסטית אלא במגמה של ממש. מה שמעלה באופן טבעי את השאלה: האם העלייה נובעת גם היא מ־7 באוקטובר 2023 וממצב המלחמה השורר כאן מאז?
התשובה היא שזו בהחלט אפשרות סבירה. בדיקה רוחבית של הנתונים מעלה שבשנתיים ותשעה חודשים שעברו מאז הטבח נהרגו 1,200־1,100 ישראלים בתאונות דרכים, לעומת 950-850 הרוגים בתקופה מקבילה לפני הטבח. זו עדיין רק קורלציה, מה יכולה להיות הסיבה? ירידה באכיפה. משטרת ישראל טענה בכנסת שמאז החלה המלחמה יש ירידה ביכולת שלה לאכוף עבירות תנועה, כי שוטרי תנועה הוסבו למשימות בעלות אופי אחר. ייתכן שהיעדר האכיפה קשור גם לעלייה בנסיעה הפראית בכבישים בין־עירוניים שהובילה לגידול בהרוגים, וכן לגידול חסר הפרופורציות של הרוגי המגזר הערבי. קשה מאוד לקבוע בעניין הזה, אבל כדאי לשקול את האפשרות שהקטל בכבישים מקורו בקטל אחר.