המדינה מכשירה את השתלטות הפלסטינים על עוטף ירושלים

בזמן שבשטחי יו"ש מתחוללת מהפכה באכיפת בנייה פלסטינית בלתי חוקית, דווקא בבירת ישראל המצב הפוך. מתחת לאף של רשויות האכיפה מתרחשת זליגה שקטה אך עקבית של בנייה פלסטינית בלתי חוקית לתוך שטחי ירושלים. דיון סוער שהתקיים אתמול (שני) בוועדת הפנים של הכנסת סביב המתרחש בכפר אל-וואלג'ה, חשף תמונה עגומה של חוסר משילות, גרירת רגליים תכנונית ומציאות אבסורדית שבה גופי התכנון של מדינת ישראל שוקלים להגיש בעצמם תוכניות בנייה עבור פולשים פלסטינים, רק משום שלאלה אין הוכחת בעלות על הקרקע שעליה השתלטו.

הכפר אל-וואלג'ה ממוקם בנקודה אסטרטגית רגישה במיוחד בקו התפר שבין דרום ירושלים לגוש עציון, בסמוך ליישוב הר גילה. הכפר מפוצל - דרומו בשטחי יהודה ושומרון, וצפונו בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים. למרות שבמרכז הכפר קיימות עתודות קרקע פנויות להתפתחות טבעית, בשני העשורים האחרונים דוחפת הרשות הפלסטינית לבנייה בלתי חוקית של מאות מבנים דווקא במרחבים חדשים - אל תוך שטחי C שבמועצת גוש עציון ואל השטחים הפתוחים של ירושלים.

התוצאה בשטח הרסנית: בניית מבנים רבי קומות בסמוך לגדר המערכת ובאזורים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה, תוך פריצת דרכים והכשרת מגרשים הפוגעים ביכולת התכנון העתידית של בירת ישראל. שיא האבסורד נחשף כאשר נציג מנהל התכנון סיפר בוועדה כי בשנת 2021 אפשרה הוועדה המחוזית לגופים ציבוריים להגיש תוכניות לשמירת השטח כפתוח. איש לא הרים את הכפפה, אך מי שכן ניצלו את הוואקום היו תושבי הכפר הערבים, שהגישו תוכנית בנייה להכשרת המבנים הבלתי חוקיים שלהם.

אלא שכאן התעוררה בעיה משפטית: נציג משרד המשפטים הודה בדיון כי לתושבים אלו אין כלל זיקה לקרקע. הפתרון היצירתי והמקומם שעלה במשרד המשפטים ובוועדה המחוזית כדי לעקוף את המכשול, הוא שהוועדה המחוזית בכבודה ובעצמה תצטרף אל המגישים ותגיש את התוכנית עבור הפולשים, מהלך שלדברי משרד המשפטים "כבר נמצא בעבודה".

"וולג'ה נמצא כולו מחוץ לגדר וירושלים לא מעניקה לו שירותים", הזדעזע יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו. "מנהל התכנון לא דחק בגופים הרלוונטיים להגיש תוכנית, ומנגד אותם תושבים שיש להם אינטרס לקבל הכרה ולגיטימציה בדיעבד, הם שמגישים תוכניות. הנשמע כדבר כזה? יש עוד אנרכיה כזאת?". ח"כ רביבו הוסיף בכאב: "הנה אנחנו מנרמלים עבירות שפוגעות במשילות שלנו, בציונות שלנו ובשורשיות שלנו. קביעת העובדות בשטח נמשכת".

את ההשלכות הביטחוניות של ההפקרות פירטה יעל ענתבי, המשנה לראש עיריית ירושלים ומחזיקת תיק החירום והביטחון. "המדינה קושרת את ידינו ומצפה שנשליט ריבונות ללא עזרה בפועל", התריעה. "יש כאן חיבור של שוהים בלתי חוקיים שמגיעים לשטח מרמאללה ושכם עם אמצעי חבלה בלי שום מעצור. אנחנו לוקחים להם נשק, ואז מגיע עוד ועוד. נחרדתי לשמוע שהוועדה המחוזית לוקחת חלק בעניין ואומרת שנעזור לתושבים. למי לעזור? מבלי לדעת שזה השטח שלהם? כאחראית על החירום והביטחון אני מרימה כאן דגל אדום".

יהודה נעם מתנועת "רגבים" חידד את הדברים: "מדובר בהגירה של ערבים תושבי הרש"פ שפלשו לירושלים. כשאין להם זיקה לקרקע, ועדת התכנון המחוזית יוצאת מגדרה כדי לעזור לאותם פולשים שהם בכלל שב"חים".

מחסור במפקחים וטרור משפטי

בזמן שהבנייה משתוללת, רשויות האכיפה מציגות אוזלת יד. אבי שמואל, מנהל אגף האכיפה בעיריית ירושלים, חשף מציאות עגומה לפיה פועלים במזרח העיר 9 מפקחים בלבד, לעומת 15 במערבה. הסיבה? אף מפקח אינו מוכן לעבוד במזרח העיר חרף התקנים הפנויים. לדבריו, העברת מפקחים ממערב העיר למזרחה אינה אפשרית, שכן תותיר אזורים שלמים ללא פיקוח.

במקביל לחולשת האכיפה, העבריינים מנצלים את מערכת המשפט כדי לקנות זמן. כבר בשנת 2006 עתרו תושבי הכפר והקפיאו את הריסת הבתים לשלוש שנים. ב-2018 בג"ץ דחה עתירה נוספת אך הורה לבחון את תוכניתם שוב, וב-2021, לאחר שהוועדה פסלה תוכנית להקמת 800 יחידות דיור, הגישו הפולשים עתירות חדשות התלויות ועומדות עד היום ומסנדלות את הטרקטורים של רשויות החוק. גם בשטחי C שבדרום הכפר נמנעת האכיפה בתואנה של קיומן של "תוכניות רעיוניות" של הכפר, גם אם אלו כלל אינן בנות יישום.

בסיום הדיון, הציב יו"ר הוועדה ח"כ רביבו אולטימטום לרשויות החוק, התכנון, המינהל האזרחי ועיריית ירושלים. רביבו דרש קבלת תשובות ברורות ודין וחשבון על סדרי העדיפויות של האכיפה בעוטף ירושלים, בחינה מחודשת של הניסיונות להכשיר את אל-וואלג'ה, ונתונים מדויקים על פעילות המינהל האזרחי במוקדי החיכוך, לרבות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט.