בית הדין הרבני שם השבוע קץ לדרמה אנושית עם מתמודד נפש, שבסיומה זכתה אישה לקבל גט לאחר עגינות קשה של תקופה ממושכת. צוות מיוחד הגיע לבית הסוהר בו כלוא הבעל, ביצע את הגט וכך שוחררה האישה לחופשי.
בני הזוג חיו כנשואים במשך כשמונה שנים, והביאו לעולם שלושה ילדים. כבר בתחילת הנישואין התנהל האיש מול האישה בחוסר אמון: עקב אחריה, בדק את הטלפון שלה ונעל אותה בבית - כחלק מניסיונותיו למנוע ממנה לצאת לעבודתה ולהרחיק אותה מבני משפחתה.
בני הזוג ניהלו אורח חיים דתי, אך עם הנישואין החל האיש לכפות על אשתו חומרות מוקצנות. הם התפרנסו בדוחק וחיו בעיקר מכספים שאבא האישה העביר להם. בין היתר התקיימו מקצבת ביטוח לאומי עבור נכות נפשית. הבעל היה מעשן סמים ושותה אלכוהול, ובשלב מסוים התברר לאישתו שגם סובל מסכיזופרניה.
הכי מעניין
הדבר בא לידי ביטוי בכך שהבעל הרגיש צורך לשלוט בה ולהשפיל אותה, סיפר שהוא מתכוון לשאת אישה נוספת, תיאר אותה כ"שמנה שמבשלת אוכל מגעיל" והיה אומר לילדים שיעזבו את אמם ו"ישאירו אותה לבד". האיש היה מתעורר בשעות הצהריים המאוחרות, נוסע לקברי צדיקים וחוזר הביתה לפנות בוקר.
בשלב מסוים הצהיר שיעזוב אותה, ושהוא לא מתכוון לתת לה גט, ואח"כ אכן עזב את הבית ונעלם. כאשר חיפשה אותו האישה, הוריו לא שיתפו איתה פעולה, והיא פנתה לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש.
התיק הועבר לטיפול האגף למניעת עגינות בראשות הרב אליהו מימון. באמצעות חוקרת פרטית אותר האיש והובא למעצר ע"י משטרת ישראל, אלא שלמרות המעצר סירב לשחרר את אשתו. הוא הודיע שיסכים למסור לה גט רק אם תוותר על כל חובות העבר ועל מזונות העתיד.
הצבת התנאי הביאה לעצירת הליך הגט, לאחר שהאישה הודיעה שבתנאים הללו היא לא יכולה להסכים לקבל את הגט. מציאות החיים הקשה והמורכבת, שבה היא מפרנסת את שלושת ילדיה, לא מאפשרת לה לעשות זאת: בשעות הבוקר היא עובדת במעון ילדים, ובשעות אחר הצהריים בעבודות ניקיון ושטיפת חדרי מדרגות.
בית המשפט החליט שיש לבצע לבעל אבחון פסיכיאטרי, וששירות בתי הסוהר יעביר את האיש לבית החולים גהה לצורך אבחון וטיפול. יומיים אחרי תחילת האשפוז האיש נמלט, אותר באמצעות האזיק האלקטרוני והובא לשירותי בריאות הנפש של השב"ס. רק אחרי שיחות ממושכות הסכים לתת גט לאשתו.