הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד וסוער בעקבות חתונות הנערים והנערות בקהילת ברסלב ביבנאל. במהלך הדיון עלו עדויות קשות ומטלטלות של נפגעי ונפגעות נישואי כפייה, לצד חשיפת נתונים מדאיגים המצביעים על כשל מערכתי חריף של גופי האכיפה והרווחה בטיפול בתופעה.
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, פתחה את הדיון בביקורת נוקבת על מוסדות המדינה: "שני עשורים שהפרשה הזו ברקע. זה דיון עקרוני של נישואי קטינות שבגיל צעיר כופים עליהן להתחתן ולקיים יחסי מין. זה לא סיפור חדש – קהילה סגורה שעולים בה פעם אחר פעם כל הרכיבים של סיוט שמתממש. הציבור מזדעזע אבל לא קורה כלום והרשויות לא עוצרות את התופעה שמסכנת חיים". כהן הוסיפה כי ממצאי צוות הבדיקה היו חמורים אך לא הובאו לידיעת הציבור, והבהירה: "אל תגידו לי 'זה מסורת' או 'עניינים בתוך הקהילה'. זה לא יכול לקרות במדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן אנחנו חייבות להיות כאן עבורן".
העדויות מהקבר ביבנאל: "בנות שנאנסות ונרצחות נפשית יום-יום"
במהלך הדיון נשמעו עדויות אמיצות מפי חברי הקהילה לשעבר. שרה מיימוני, בת 44, שנמצאת במקום מגיל 8, אמא לשמונה ילדים וסבתא לחמישה המנהלת מאבק עיקש בתופעה, שיתפה בכאב: "אני נושאת בגופי ובנפשי את הטרור הזה. נישאתי בגיל 15 והפכתי לאמא בגיל 16. זאת מציאות שנלקחה בה ילדותי. נזרקתי למציאות של אונס לכל דבר ועניין. אני זועקת את זעקת הבנות, בנות שנאנסות ונרצחות נפשית יום-יום, שעה-שעה. מדובר בילדות קטנות בגילאי 14".
הכי מעניין
מיימוני תיארה מציאות שבה ראשי הכת, המונה כמעט 300 משפחות, השתלטו על מוקדי הכוח ומפעילים "זרוע כלכלית אפלה". לדבריה: "רופאות משפחה מקומיות בוכות מכאבן של ילדות בנות 14 שנכנסות להריון ונחנקות תחת טרור הכת. במקום לעצור פשעים, מחתנים קטינים בקבר הרב המנוח. משפחת הכלה בת ה-15 ניסתה לשרוף את התיעודים מטקס האירוסין. מה שקורה ביבניאל זו הפקרות מוחלטת". תוך כדי עדותה, ציינה ח"כ כהן כי גורמים שונים כבר פנו אליה במהלך הדיון בניסיון להכפיש את מיימוני, והצהירה כי לא תיתן לכך יד.
רות רייכמן, אמא לארבעה שהתגרשה בגיל 28, סיפרה כי חותנה בגיל 16 בחסידות ברסלב בקהילה סגורה אחרת: "בגיל 15 ידעתי שהולכים לחתן אותי והייתי צריכה לשמור את זה בסוד. רצו לחתן אותי עם מישהו שגדול ממני בעשור. יומיים לפני החתונה גילו במשטרה על החתונה וזימנו אותי לחקירה. בברסלב אין אדמו"ר, אז יש רבנים שלוקחים את הכוח ועושים מעשים נוראיים".
עוד כתבות בנושא
הפגיעה, מתברר, אינה נחלתן של הבנות בלבד. נחמן בולטין, שנולד ביבנאל ועזב את הקהילה לפני 20 שנה, שיתף: "עשו לנו שטיפת מוח של שנים שזה הדבר הנכון. בגיל 13 לקחו את הילדים לניו יורק לשנתיים ואז החזירו אותנו לארץ להתחתן. הפגיעה היא גם לבנים. אני נישאתי בגיל 18 למישהי בת 14 וחצי. חבריי לשכבה התחתנו בגיל 15. הרב אמר שהוא מציל את הנוער בזכות נישואים בגיל צעיר. יש שם טראומות קשות מאוד שלא מטופלות. שני בניי חיילים שנלחמים כעת בלבנון, והם נפגעו מהבוסריות של הנישואים שלי". בולטין הוסיף כי כשפנה למשטרה עם תאריכים ומיקומי חופות, נאמר לו ללכת להגיש תלונה וקציני מודיעין שאלו אותו "את מי זה מעניין?".
הפעילה החברתית היידי מוזס, שגדלה במשפחה מוכרת בירושלים וחותנה בגיל 16 בניגוד לרצונה, תיארה אף היא חוויה קשה: "בתוך 7 חודשים מצאתי את עצמי מתחת לחופה. השיאו אותי למישהו שלא אוהב נשים, עברנו אונס הדדי. למה לא היה מבוגר אחד שיגן עליי?". מוזס, שילדיה משרתים כיום בצה"ל (ב-8200 ובחיל האוויר) ויצאה איתם מהעולם החרדי, מתחה ביקורת על היעדר הכלים החוקיים: "אין למשטרה כלים לקחת את החתן או את אבי הכלה למעצר".
תגובת הרשויות: "פרצנו לחתונות, טענו בפנינו שאלו 'מסיבות היכרות'"
מנגד, נציגי משרדי הממשלה והאכיפה הודו בקשיים המשמעותיים ובכך שהטיפול הממוסד החל למעשה רק בשנים האחרונות. אילן שריף, מנהל תחום כתות במשרד הרווחה, הודה כי בעבר לא הייתה מחלקת רווחה מתפקדת בישוב: "לפני 3 שנים היה ניסיון של מחוז צפון לאחד את הגופים. הבנו שצריך לייצר מצב שיהיה למי לפנות". דבריו עוררו את תדהמתה של ח"כ כהן שהגיבה: "אני בהלם. כמה שנים אין כתובת? אז מי הגיבוי?". שריף השיב כי כיום חוזקה המחלקה ומונה 8 אנשים, וכי דו"ח מיוחד של הוועדה הבין-משרדית, שהעיסוק בו הופסק זמנית בשל המלחמה, נמצא לקראת סיום כתיבה.
עוד כתבות בנושא
עמי רומנו, נציג הרווחה שהגיע ליבנאל במרץ 2023, סיפר על מציאות בלתי נתפסת: "אני מקבל מפוריה ולניאדו דיווחים על קטינות שילדו. נושא האכיפה לא בידינו. הגעתי לפגוש קטינה כשהיא בוכה ומבוהלת בשמלת כלה, ודיברתי איתה בחדר החקירות במשטרה". בתשובה לשאלת היו"ר מדוע לא מוציאים ילדה כזו מהבית, השיב רומנו: "אם היא לא בסיכון אין לי סמכות". ח"כ כהן קראה לעברו: "אתה המדינה, אתה צריך לראות איך אתה מושיט יד ומוציא אותה החוצה". בתיה מנחם, עו"ס ביבנאל מזה 6 שנים, ציינה כי הדיווחים מגיעים תמיד בדיעבד: "אם היה לי דיווח על נערה שמתחתנת, הייתי הולכת לשם בעצמי".
סנ"צ אבי עייש ממחוז צפון של המשטרה הסביר את המורכבות המשפטית: "האירועים מורכבים בהיבט החקירתי. פרצנו לא אחת למסיבות חתונה, ואז עלו טענות שמדובר ב'מסיבות היכרות', ואם אלו הדברים – לא נעשתה עבירה פלילית. הבאנו ילדה בת 17 שמסתובבת עם עגלת תינוק למסור עדות, והיא אומרת 'אני בושה ונכלמת שקיימתי יחסי מין עם החבר ונכנסתי להריון'. הן לא יולדות בבית החולים פורייה (כדי להימנע מדיווחים). קשה מאוד להוכיח את העבירה הזאת בתוך התיקים".
הנתונים המקוממים: מאות דיווחים – 4 כתבי אישום בלבד
את הממד המערכתי של המחדל הביאו חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רוני הרשקוביץ וד"ר תהילה שחר. מהדו"ח המיוחד שחיברו עולה נתון מדהים:
בשנים 2023–2025 העבירה רשות האוכלוסין וההגירה למשטרה דיווחים על 321 מקרים של נישואי קטינים ללא היתר. למרות כמות הדיווחים הגבוהה, הוגשו בגינם 4 כתבי אישום בלבד.
יעל גור, נציגת משרד הבריאות, הצביעה על פרצה נוספת בחוק הקיים: "בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים התאמה בין הדיווחים מבתי החולים ללשכה לשירותים חברתיים. עם זאת, אין דיווח על היריון מתחת לגיל 15 משנת 2000, ואין חובת דיווח על נערה בהיריון מגיל 16 ומעלה. זה בהחלט מצריך תיקון חוק".
עוד כתבות בנושא
