אלפי יהודים ליוו למנוחות את סרן מעוז ישראל רקנטי הי"ד, תושב היישוב איתמר, שנפל בקרב בדרום לבנון לפני כניסת השבת. מעוז, בן 25 בנופלו, שירת כקצין בגדוד 12 של חטיבת גולני, ולפני כן שירת כלוחם בסיירת אגוז.
מעוז היה מאורס לרני, והשניים עמדו להינשא בעוד כחודש ולהקים בית בישראל. הוא הותיר אחריו הורים ושישה אחים.
רוני, ארוסתו של מעוז הי"ד, שהשניים היו אמורים להינשא בעוד כחודש, ספדה לו: "איך אפשר לסכם אותך במילים? מגיע לעם ישראל לדעת מי אתה, גם שאתה כל כך שונא את זה. בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב היו העיניים הטובות והיפות שלך, צללת לתוכך כל פעם מחדש, כולם אמרו שיש לך עיניים טובות. פעם שאלת אם אני כועסת ואמרתי שאני אל מצליחה לכעוס עליך".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"מעוז, כל מי שפגש אותך פעם ראשונה, התפעם מהשקט שלך שאמר כל כך הרבה עליך. רציתי שתבוא לכיסא הכלה שלי ותחייך אליי. רציתי שתהיה אבא, יכולת להיות אבא מושלם", אמרה רוני בכאב.
"אני אוהבת אותך כל כך, אני מצטערת אם עשיתי משהו לא במקום, סליחה, כל הגוף כואב, אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לחיות, נאהב את העם כמו שהיית רוצה. תנוח על משכבך בשלום, אתה צריך לנוח, עבדת כל כך קשה, תנוח, תיתן לעצמך. מאוד אוהבת ומתגעגעת", נפרדה רוני.
אמו, אילת, ספדה: "איך נפרדים מילד? נולדת בחג הסוכות, ומיד ראינו שאתה משהו מיוחד, בלי בכי. תמיד ברחת מהמסגרות, אבל כולם התאהבו בך. הייתה לך יכולת מופלאה להתחבר, היו לך יכולות הסתגלות נדירים, לב טוב, שמח, מצחיק את כולם, מנהיג, כריזמטי, שקט פנימי. דרשת מעצמך לימוד תורה, צניעות, איש של אמת טהורה ונקייה. בישיבה גילינו עליך הכל, בצבא עוד יותר, מצטיין בכל".
"היה לנו קשר מיוחד. הרגשנו אחד את השני, מעוזי שלי, ילד שלי, אהוב ליבי, היית הדבק המשפחתי, כולם התכנסו שהגעת, גם בתקופה האחרונה שלחמת בגבורה היה חשוב לך לראות את הטוב. מעוזיק, בחרנו לטמון אותך באדמתה של ירושלים כי היית כלל ישראלי, עד הרגע האחרון שלך. רוני זכינו בך ומעוז זכה בך, תמיד תהיי ביתנו, כמה הוא חיכה לבנות איתך בית, עוד נזכה ללוות אותך בחופתך ולבנות בית חדש".
תהילה אחותו נפרדה גם היא: "מעוזי, אחי האהוב, הלב בוכה. חשבתי שלה' יתברך יש מספיק מלאכים מהמלחמה הזאת, אבל כנראה צריך עוד אחד. קיוויתי שתעבוד עלינו, ואיך אנחנו כל פעם מאמינים לשטויות שלך. ניצלת בנסי ניסים הרבה פעמים, אבל הפעם הקדוש ברוך הוא לקח אותך קרוב אליו, האמת שאני מבינה אותו".
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד: "אני מבקש לומר לך, סרן מעוז גיבור ישראל, מבקש להתחייב לך, בשם כל ההתיישבות בשומרון, בשם עם ישראל כולו – אנחנו נלך בדרכך, נוסיף ונמשיך ונגביר את מה שהתחלת – בצבא, בתורה, בהתיישבות, במידות. אלפים ורבבות מבני הנוער בשומרון ומבני הנוער בעם ישראל יצעדו לאורך, יתרמו לכלל ישראל בדרכך, יובילו במה שהתחלת, נפילתך לא תהיה לשווא".