"שדרות נמצאת 50 דקות מהמרכז, זה אבסורד שקוראים לה פריפריה"

הנחת אבן הפינה לפקולטה לטכנולוגיה של מכללת ספיר היא חלק ממהלך של צמיחת תחומי ההייטק באזור העוטף, שמטרתו לצמצם פערים ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

המכללה האקדמית ספיר בנגב | ניר הופמן

המכללה האקדמית ספיר בנגב | צילום: ניר הופמן

פרופסור זאב צחור ז"ל, מזכירו האחרון של דוד בן־גוריון שעמד בראש מכללת ספיר, הצהיר שהוא מסרב להשתתף בטקסים של הנחת אבני פינה בנגב. מניסיונו המר הוא למד שלא יוצא מהם דבר. במכללה שלו הוא קיים רק טקסים של גזירת סרטים, כאשר חונכים בניינים שלמים, עם אבנים שלא נמצאות רק בפינה.

ובכל זאת, הנחת אבן הפינה למתחם הפקולטה החדשה לטכנולוגיה של מכללת ספיר, שתתקיים ביום שלישי הקרוב, היא אירוע שונה. מדובר בפקולטה שכבר פועלת בתוך המכללה מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. האירוע המדובר הוא טקס הכרזה על מתחם חדש ועתידי עבור הפקולטה, בבניין שיוקם סמוך לתחנת הרכבת בשדרות.

500 סטודנטים כבר לומדים השנה בפקולטה החדשה לטכנולוגיה, שמאגדת את ארבע המחלקות הטכנולוגיות במכללה האקדמית ספיר: מדעי המחשב, ניהול תעשייתי, ניהול מערכות לוגיסטיות ואפיק־מעבר להנדסה. בראש הפקולטה עומדת ד"ר גייל גלבוע־פרידמן, מתמטיקאית ומדענית נתונים, בעלת ניסיון מהאקדמיה ומהתעשייה.

הכי מעניין

גייל גלבוע־פרידמן | סיגל גול

גייל גלבוע־פרידמן | צילום: סיגל גול

"הפקולטה שלנו רואה את עצמה כסטארטאפ וכמנוע צמיחה אזורי לטכנולוגיה בנגב המערבי", אומרת גלבוע־פרידמן. "אנחנו מאמינים שלטכנולוגיה יש יכולת לשנות פנים של אזור, ואנחנו עושים דברים שהם מעבר לאקדמיה במובן הרגיל. בתור מכללה קטנה ופרקטית אנחנו נכנסים למקומות שקל להיכנס אליהם, ומייצרים אפקט של סינדרלה".

השאלה כמה מבוגרי הפקולטה שלה יישארו לגור באזור העוטף לאחר סיום לימודיהם איננה מטרידה את גלבוע־פרידמן. "קודם כול, המדד הוא לא רק מספר הנשארים. גם אם הם באים רק ללמוד, הנגב צמא להם. שנית, הסטודנטים של היום עובדים כבר תוך כדי לימודיהם, וכשהם באים לפה ועובדים במקביל בסטארטאפים באזור, הם כבר תורמים לחיזוק האזור. בשדרות מקימים עכשיו מרכז הייטק וחדשנות, ואנחנו במקביל מייצרים את העוגן של האקדמיה. תפקיד האקדמיה היום הוא להיות גוף מתכלל שמייצר אימפקט חברתי. אנחנו מודעים לתפקיד הזה, ונמצאים בקשר יומיומי עם כל התפתחות טכנולוגית באזור".

גלבוע־פרידמן מגיעה למכללת ספיר ממקום מגוריה בגבעת־עדה. אף שהיא עצמה נוסעת ברכבת כשעתיים וחצי, היא משוכנעת ששדרות היא לא פריפריה. "שדרות היא בסך הכול 50 דקות ממרכז הארץ. זה אבסורד שיש לנו בישראל 'סטארטאפ ניישן', ולמקום שנמצא חמישים דקות משם אנחנו קוראים פריפריה. בשום מקום בעולם זה לא היה נקרא כך. באופן ספציפי העיניים נשואות למכללת ספיר, כי היא האקדמיה היחידה בעוטף. העובדה שהמכללה שרדה את הטלטלה של שבעה באוקטובר והמשיכה לפעול, מייצרת אמון וגורמת לכך שסומכים עלינו".

גלבוע־פרידמן: "הסטודנטים של היום עובדים תוך כדי לימודיהם, וכשהם עובדים במקביל פה באזור, הם כבר תורמים לחיזוק המקום"

לעידן טנדלר, יזם הייטק ותיק המכהן כחבר הוועד המנהל של מכללת ספיר, אין ספק שהקמת הפקולטה תייצר באזור יותר מקומות עבודה בתחום ההייטק. "התזה אומרת שככל שיהיו יותר עובדים מתאימים יהיו גם יותר מקומות עבודה, וכבר היום יש יותר מפעם. יותר מזה, אנחנו לא רק מקימים פקולטה אלא גם מחברים לאירוע את התעשייה וההייטק. גייסנו חברות והייטקיסטים שיהיו מעורבים בתהליך האקדמי ובייצור תכנים, סדנאות ומעבדות שיהיו רלוונטיות לתעשייה ולתעסוקה. הקמת הפקולטה היא חלק ממהלך אזורי של כל חבל התקומה, להביא לעוטף חברות הייטק ולייצר תעסוקה חדשה".

לפני פחות משנה הקים טנדלר את "אנו באנו", ארגון־על המבקש לחבר בין ההייטק הישראלי לעשייה חברתית. "אני מאמין שהייטקיסטים יכולים וצריכים להיות מעורבים באתגרים החברתיים במדינת ישראל – צמצום פערים, חיבור בין מרכז לפריפריה, חינוך ותעסוקה. כבר היום יש המון פעילויות של הייטקיסטים שמקדמים חינוך בפריפריה ומייצרים פתרונות תעסוקה בצפון ובדרום".

בזכות הגמישות

מי שעוד ירוויחו מהפקולטה החדשה הם חיילים ביחידות הטכנולוגיות של חיל התקשוב. בימים אלו הם מתחילים לעבור מבסיסיהם באזור המרכז לקריית התקשוב החדשה שהוקמה בבאר־שבע. רבים מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות לומדים לתואר אקדמי תוך כדי השירות הצבאי שלהם, שנמשך כחמש או שש שנים. עד היום למדו המשרתים באוניברסיטאות ובמכללות באזור המרכז, אבל בעקבות המעבר דרומה הם צפויים להשתלב במוסדות האקדמיים בדרום, וגם בפקולטה החדשה לטכנולוגיה של ספיר.

אל"מ במיל' חן גולני מכהן בארבע השנים האחרונות כראש מנהלת מעבר דרומה של מִנהל התקשוב, ואחד מתפקידיו הוא לפתח מסלולים אקדמיים למשרתים. כחלק ממאמציו לגרום לכך שמשרתים רבים ככל האפשר ילמדו בדרום, הוא התחבר לאנשי הפקולטה החדשה של ספיר ויחד הם יצרו מסלול ייחודי ואטרקטיבי עבור חיילי התקשוב.

עידן טנדלר | טל שחר

עידן טנדלר | צילום: טל שחר

"עשינו תהליך מעמיק עם אנשי הפקולטה, ובנינו תואר ייחודי שמשלב את מדעי המחשב עם התמחות בניהול מוצר", מספר גולני. "מדובר בתחום חדש יחסית, שלמיטב ידיעתי לא קיים עדיין במוסד אקדמי אחר בארץ".

לדבריו, למכללה כמו ספיר יש יתרון על אוניברסיטאות בהקמת מסלולי לימוד חדשים ורלוונטיים. "כשמדברים על התאמת תוכניות לאנשי צבא שלומדים תוך כדי השירות, רמת הגמישות של מכללה גדולה יותר. לאוניברסיטאות קשה יותר לגלות גמישות. אנשי ספיר באו מראש עם רצון לבנות תואר רלוונטי ומחובר לעולם העבודה, שגם יתאים ללו"ז של משרתים בצה"ל ושל אנשים שעובדים. מהתהליך המשותף יצא תואר איכותי ומדויק שמשווק בימים אלו לשנת הלימודים הבאה. המטרה היא לפתוח בפקולטה החדשה כיתה שלמה של אנשי צבא".

המתחם החדש של הפקולטה יוקם בסיוע מנהלת תקומה, האמונה על צמיחת העוטף. “אנחנו לא רק מקימים מבנה חדש, אנחנו מניחים יסודות לעתיד שלם של האזור", אומר אביעד פרידמן, מנכ"ל מנהלת תקומה. "הפקולטה לטכנולוגיה תהיה מנוע צמיחה שיחבר אקדמיה, תעשייה וקהילה, ויהפוך את חבל התקומה למוקד חדשנות ואיכות חיים״.

טקס ההכרזה על המתחם העתידי של הפקולטה יתקיים במסגרת "שבוע ספיר בקהילה". במהלך השבוע יתקיימו יותר מ־20 אירועים בשדרות וביישובים נוספים בעוטף, כדי להעמיק את הקשר בין הסטודנטים במכללה לקהילה המקומית. מדובר בשבוע שיא של תוכנית "ספיר בקהילה", שפועלת במשך כל השנה במימון מנהלת תקומה. התוכנית כוללת בשנת הפעילות הנוכחית כ־900 סטודנטים, הפעילים בכ־60 תוכניות חברתיות שונות באזור, ומקבלים מלגה בתמורה לפעילותם. בשנה שעברה התוכנית הייתה פתוחה לכלל הסטודנטים במכללה; השנה היא מיועדת רק לסטודנטים שבחרו לעבור להתגורר ביישובי העוטף, זאת כדי לחזק את מעבר הסטודנטים לאזור.

 

 

כ"ג באייר ה׳תשפ"ו10.05.2026 | 10:42

עודכן ב 

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית