אורי אנגלרד אוסף פריט ייחודי: אבנים. לא סתם אבנים, אבנים חלקות. ב"ממלכת כוהנים", אתר להכשרת כוהנים שייסד לפני ארבע שנים עם חברו יהושע לנדאו ליד מצפה־יריחו, ייצקו אותן בקרוב ללבנים, כך שאם וכאשר תאפשר המדינה לפתע להקים מזבח בהר הבית – יוכלו להעביר אותן אל המקום המיועד בשטח הפנוי ממזרח לכיפת הסלע, לסדר שם את הלבנים, ולהתחיל מיד בעבודה בנקודה שהופסקה לפני אלפיים שנות.

זו יוזמה פרטית לחלוטין, כמו כל עניין שנוגע להר הבית: לאסוף באופן שיטתי אבנים לצורך מזבח מזערי – אמה על אמה ברום שלוש אמות, כלומר במידות זמננו: 0.5 מטר על 0.5 מטר ובגובה 1.5 מטרים. לזה יוצמד כבש, שאף הוא יורכב מהאבנים הללו.

בקרב הרבנים העוסקים בתחום קיימת מחלוקת אם לבניית המזבח יש צורך באבנים חלקות או שמא פשוט ב"אבנים כברייתן", כלומר כאלו שלא נפגמו, נשברו או סותתו. אנגלרד ושותפיו חותרים לאתר אבנים שמוסכמות על אלה ועל אלה, ופועלים במרץ להשגת גושפנקא הלכתית בעניין.

"כפי שרואים", הוא מסביר בסרטון שצילם באתר העלום בבקעה שהאבנים הללו נלקחות ממנו, "יש פה הרבה אבנים חלקות שכשרות לכל השיטות". מצוידים במקלות עץ בלבד, ללא כלי ברזל שמגעם פוסל את האבנים למזבח, אנגלרד וחבריו מסירים שכבת אדמה ראשונה מצלע גבעה מדברית כלשהי, ובשכבה השנייה כבר מאתרים לא מעט אבנים חלקות. אנגלרד שולף אבן חלקה בגודל תפוח אדמה ומכניס אותה לקופסה, צובר שם עוד ועוד מהמוצר יקר הערך.

אנגלרד איננו כוהן בעצמו, אולם הוא מדריך כוהנים בעבודתם במקדש עם חברו הכוהן יהושע לנדאו באתר ממלכת כוהנים. הוא מספר שכבר עשור הוא עוסק בהנגשת הלכות הקודשים ובהפיכתן למעשיות. במרכז אתר ממלכת כוהנים ניצב מבנה דמוי מזבח בגובהו המקורי – עשר אמות, כחמישה מטרים, וכבש באורך המקורי שהיה במקדש – 32 אמות שהן כ־16 מטרים – מוביל אליו. "הכוהנים עמדו בגובה הזה", מספר סרטון תדמית של המקום, "ולא היו מעקה או גדר. גם ב'סובב' שרוחבו אמה אחת בלבד הכוהנים צעדו עם מזרק ביד ואף פעם לא מעדו". במזבח התרגול שלהם דווקא יש מעקה. "הרבה כוהנים מגיעים לכאן להתאמן, להבין את ההלכות טוב יותר. הם יודעים שזה המקום שאפשר ללמוד בו את הלכות העבודה במקדש מאל"ף ועד תי"ו". מלבד חבורות כוהנים שמגיעים אליו להתאמן בעבודתם, מגיעות גם לא מעט קבוצות תלמידים לחוות מקרוב את עבודת המקדש.

"בנינו גם דגם של מזבח הזהב, של הקטורת", מספר אנגלרד, "וגם דגם של המנורה, תנור לאפיית מנחות וכן תנור מיוחד להתאמן בעזרתו בצליית קורבן פסח. יש כאן דגמים של בגדי כהונה במבחר מידות לכל כוהן שמגיע להתאמן, ויש שם גם דוגמה של סממני הקטורת שאפשר להריח".

"החזון שלנו", ממשיך הסרטון, "הוא להכשיר 300 כוהנים כך שיהיו מוכנים לעבודת המקדש". הם גם חותרים לכך שכוהנים ילמדו ויתַרגלו במרכז הזה את עבודתם, ייבחנו על כך ויקבלו בסיום ההכשרה ערכת בגדי כהונה כשרים המתאימים למידותיהם שיעמדו הכן בביתם. שני המייסדים גם עמלים על הכנת פסי ייצור בטהרה של סולת, שמן ויין לצורכי הקודש, ובכלל מסמנים לעצמם למטרה שהמבקרים בממלכת כוהנים יחוו את עידן המקדש.

לנדאו מספר על תוכניותיהם בממלכת כוהנים, הכוללות בין השאר קורס בכל שבוע של לימוד ההלכות הבסיסיות לכוהן, כאלה שהכוהנים ייבחנו עליהן ולמצטיינים יחולקו תעודות. בין השאר, בעוד כמה שבועות ייפתח במקום קורס בנושא קורבן התמיד המיועד לכוהנים שכבר עברו את קורס ההכשרה הבסיסי. קורס התמיד יכלול גם שחיטת כבש וניתוחו לפי כללי ההלכה היהודית. במקביל, ממש כמו במקדש, תלווה את השחיטה שירת לוויים – כאלה שכבר עברו קורס המסמיך אותם לכך.

בנוסף תשהה שם קבוצת "ישראלים", כלומר כאלו שאינם כוהנים או לוויים, אשר ימלאו את תקן ה"מעמדות", כלומר נציגי עם ישראל הנוכחים מטעמו במקדש בעת ההקרבה. "זו תהיה תצוגה של הנעשה במקדש, כזו שלא נערכה אי פעם מאז החורבן. הרעיון הוא ללמד באופן מעשי, כדי להיות מוכנים ברגע האמת, ברגע שנקבל אישור לכך, להתחיל מיד בסדר התמיד, ולא לעמוד במצב שנצטרך לחפש אז אחרי כוהנים".

שאלתי את אנגלרד בתוך כמה זמן ישלימו את איסוף האבנים החלקות ואת הכנת המזבח הנייד. הוא ענה שזו שאלה של משך הזמן שיוקדש לכך וגם – כן, בהחלט, כסף – אולם עקרונית אפשר להשלים את הכנת המזבח לייעודו באופן מיידי, אפילו בתוך שבוע. אם ירצה ה', כמובן, ואם ירצה העם.