• כשאתה רואה זיקוקים ביום העצמאות, אתה:

1. מודה לא־ל על האפשרות לחיות במדינה יהודית שחוגגת את עצמאותה אחרי אלפיים שנות, ומשתדל לסיים פרק תהילים בין זיקוק לזיקוק.

2. זיקוקים זה נחמד, אבל הייתי מצפה מהעירייה להשקיע את הכסף בדברים חשובים יותר.

3. זיקוקים עושים זיהום רעש מטורף שגורם לסבל לחיות מחמד, מיותר לגמרי.

4. מה הפלא שפשיסטים חוגגים את העצמאות שלהם עם משהו שנשמע כמו הפצצה של בית ספר מלא ילדים בעזה.

• כשאתה שומע את "ירושלים של זהב" ברדיו, אתה:

1. עוצר הכול, שר בדבקות, ומגביר את הווליום בבית האחרון, שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים.

2. קלאסיקה ישראלית, מזכירה לי את המדינה הקטנה והיפה שהיינו פעם.

3. אוהב יותר את המקור הבאסקי.

4. המנון של כיבוש ואפרטהייד שמתעלם בחוסר אלגנטיות בוטה מהאוכלוסייה המקומית הילידית.

• מה יחסך לגיוס חרדים לצה"ל:

1. הגיע הזמן לשוויון בנטל, חטיבת החשמונאים זו התחלה טובה.

2. נושא חשוב, אבל צריך לעשות את זה בהידברות ובתהליכים איטיים.

3. נושא מורכב שעלול להפיל את הקואליציה. מה בוער לכם פתאום?

4. אוי ואבוי. חרדים בצבא זה סוף הציונות. גם את מינון הסרוגים צריך להתחיל להוריד שם.

• המנה המנצחת שלך ביום העצמאות היא:

1. סטייק עין, קבב ופיתה על האש. יש אפשרות אחרת?

2. לכל היותר פרגיות. בקר עושה לי בלגן בבטן.

3. שיפודי טופו וירקות בגריל.

4. מחפש מסעדה ערבית פתוחה כדי להזדהות עם הנכבה.

• חופשה בחו"ל?

1. מי יוצא מהארץ, יש פה הכול. עשית כבר את נקיק המוות בנחל אליגון תחתון שאתה כבר רץ להוציא דרכון?

2. גיאורגיה או ארגנטינה, מדינות שאוהבות אותנו.

3. סיבוב קולינרי באיטליה, בשאיפה לא לפגוש אף ישראלי בדרך.

4. אני כל הזמן בחו"ל, עברנו לגור באי ביוון בעקבות ההפיכה המשטרית.

• דעתך על התיישבות ביהודה ושומרון:

1. ערש התרבות שלנו. בלי גוש עציון ואריאל אין לישראל זכות קיום או עומק אסטרטגי.

2. גושי ההתיישבות הם חלק מהמדינה, על השאר אפשר לדבר בהסדר עתידי שלא נראה כרגע באופק.

3. נטל ביטחוני וכלכלי.

4. פשע מלחמה יומיומי.

• מוזיקה ישראלית:

1. חנן בן־ארי, ביני לנדאו, הצל.

2. עידן רייכל, התקווה 6.

3. ירמי קפלן, דנה ברגר, פורטיסחרוף, התקופה שבה לא בכל שיר שני היה פסוק מהתנ"ך.

4. פרובינציאליות לשמה. יש כמה להקות אינדי ממנצ'סטר שאני שומע בלופ.

• יחסך לתאגיד השידור הציבורי:

1. חשוב, אבל צריך עדיין לשפר שם את ההטיה השמאלנית.

2. בכל מה שקשור לסדרות ודוקו - אחלה.

3. יחד עם חדשות 13, המבצר האחרון של השפיות התקשורתית בישראל.

4. שופר חלוד של הממסד הציוני הישן והרע.

• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל:

1. היום הכי קדוש בשנה.

2. יום עצוב מאוד. בשנים האחרונות אני כבר לא הולך לטקסים, קשה לי עם הפוליטיקה שמסביב.

3. סליחה, אבל זה הפך לעוד יום לאומני שנועד לשמר את מעגל הדמים.

4. אני ממארגני טקס הזיכרון הישראלי־פלסטיני.

• קניות בשבת:

1. בחיים לא, השתגעת?

2. אני אישית שומר שבת אבל מי שרוצה, בכיף.

3. רק אם ממש חסר דחוף משהו בבית.

4. כל השבוע אני מחכה לשבת כדי לעשות שופינג בלי שדתיים וחרדים מסתובבים לי בין הרגליים.

• הסכמי אברהם:

1. ההוכחה שאפשר לעשות עם הערבים שלום תמורת שלום בלי לוותר על סנטימטר מהארץ.

2. נחמד שאפשר לטוס לאמירויות, אבל השאלה הגדולה היא מה הם קיבלו בתמורה מהאמריקנים וזה מדאיג אותי.

3. יחסי ציבור ריקים שלא פותרים את הבעיה הפלסטינית, שהיא כידוע העיקר.

4. ברית לא קדושה בין משטרים אפלים שנועדה לדחוק את זכויות האדם לשוליים.

• הנחת תפילין:

1. לא פספסתי יום אחד מאז הבר־מצווה.

2. משתדל ממש, מקווה להתמיד.

3. איך אמר פעם סבא שלי – בטח שאני מניח, מניח אותם בארון. מצחיק, לא?

4. רק דת פגאנית מסוגלת לקחת רצועות עור של פרה, לקשור אותן על היד ולקרוא לזה רוחניות.

• דמות היסטורית להערצה:

1. מנחם בגין - הדר בית"רי, מסורת ואהבת ישראל.

2. דוד בן־גוריון - הקים את המדינה, איש קטן־גדול.

3. יצחק רבין – המנהיג האחרון שבאמת ניסה להביא שלום, אני ממש מתגעגע אליו.

4. מרדכי ואנונו.

• השוק החופשי:

1. הכרחי. פחות בירוקרטיה, פחות ועדים חזקים שהורסים כל תחרות.

2. רעיון טוב בגדול, אבל המדינה חייבת במקביל לדאוג לשירותי רווחה חזקים.

3. התרגום הישראלי של המונח הזה הוא טייקונים ממונפים שדורסים את האזרח הקטן.

4. קפיטליזם חזירי רפובליקני, עוד יבוא מעוות של הימין המתנחלי מהאוונגליסטים המופרעים באמריקה.

• מדינת ישראל בעוד חמישים שנה:

1. מעצמה יהודית דמוקרטית חזקה ובטוחה בעצמה.

2. נמשיך לדשדש בין מלחמה למלחמה ובין סבב לסבב, נקווה שיהיה בסדר.

3. מדינה דו־לאומית או תיאוקרטיה דתית. תכלס אנחנו כבר די שם.

4. לא תהיה קיימת. ולא נעים לי לומר - אולי טוב שכך.

סיכום:

15־20 נקודות: אתה לגמרי של ישראל. מפתיע שעוד לא הציעו לך להשיא משואה.

21־40 נקודות: אתה בדרך להיות של ישראל. יש לך את הניצוץ הציוני, בהחלט משהו שמנה פלאפל ומאמר של ז'בוטינסקי ביום יוכלו להצית.

41־59 נקודות: היית פעם של ישראל. עם לא מעט מאמץ והתנתקות ממקורות מידע מדכאים ומחלישים, יש עוד סיכוי שתחזור אלינו.

60 נקודות: אתה לא של ישראל. חבל, אבל כרגע נסתדר בלעדיך.