אורה חתן, תושבת מושב שתולה שבגבול הצפון, נבחרה להשיא משואה ביום העצמאות ה־78. בחירה שמביאה אל קדמת הבמה סיפור של עמידה אזרחית, התמדה וחיבור עמוק לאדמה ולחיילים.
חתן, בת 61, חיה שנים במושב שתולה, אחד היישובים הקרובים ביותר לגבול לבנון. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כאשר יישובים רבים בצפון פונו מתושביהם בשל ירי מתמשך ואיומים ביטחוניים, היא קיבלה החלטה להישאר בביתה למרות הסכנה.
הבחירה הזו לא הייתה רק אישית. בזמן שחיילי צה"ל הגיעו לאזור כדי להגן על הגבול, חתן הפכה לדמות מוכרת עבורם: מדי יום בישלה עבורם אוכל ביתי, בעיקר מהמטבח הכורדי המסורתי, והאכילה מאות חיילים.
הכי מעניין
במציאות של לחימה ואי־ודאות, המטבח שלה הפך למקום מפגש, נקודה של חום ובית בתוך אזור מתוח. גם כאשר המסעדה שניהלה נאלצה להיסגר בשל המצב הביטחוני, היא המשיכה לבשל ולהגיע לחיילים בשטח.
אורה חתן בבישולים לחיילי הצפון | צילום: באדיבות המצולמת
הפעילות הזו העניקה לה את הכינוי "האמא של החיילים בצפון", לא תפקיד רשמי, אלא תואר שנולד מהשטח, מתוך הקשר הישיר והיומיומי עם הלוחמים.
הסיפור של חתן כולל גם רובד אישי ומשפחתי: 18 שנה לאחר שאמה, שרה חתן ז"ל, השיאה משואה ביום העצמאות ה־60, היא עצמה תעמוד על אותה במה בהר הרצל. עבור חתן, מדובר ברגע סמלי במיוחד, שמחבר בין דורות של עשייה ואהבה לארץ.
גם לאחר קבלת הבשורה על הבחירה בה, היא המשיכה בשגרה. בריאיון סיפרה כי לצד ההתרגשות, היא עדיין עסוקה בהכנת אוכל לחיילים, עדות נוספת לכך שהעשייה קודמת לפרסום.
שרת התחבורה מירי רגב, הממונה על הטקס, הגדירה את חתן כ"סמל לאומץ אזרחי, לנחישות ולאהבה עמוקה לעם, לאדמה ולארץ". לדבריה, סיפורה מייצג את תושבי קו העימות בצפון, שממשיכים לחיות, לעבוד ולשמור על האזור למרות האיומים.
לצד פעילותה למען החיילים, חתן גם מעבירה סיורים לאורך גבול הצפון, שבהם היא מספרת על המציאות באזור מהאתרים הביטחוניים ועד האירועים שהתרחשו שם לאורך השנים.
הבחירה בה להשיא משואה משתלבת בנושא הטקס השנה "עוצמות של התחדשות" ומדגישה את מקומם של אזרחים פשוטים לכאורה, שהעשייה שלהם בשטח הופכת למשמעותית במיוחד בעתות משבר.
עוד כתבות בנושא
