הרב אברהם זרביב, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ולוחם מילואים שפעל ברצועת עזה כמפעיל דחפור D9, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות ה־78. בחירה שמציבה במרכז דמות המשלבת בין הנהגה רוחנית לעשייה ביטחונית בשטח.
זרביב, בן 54, מוכר שנים כדמות תורנית וחינוכית, אך במהלך מלחמת חרבות ברזל הפך לדמות ציבורית רחבה יותר. בזמן שירות המילואים שלו בעזה פעל כמפעיל D9, כלי הנדסי מרכזי בלחימה, המשמש להריסת תשתיות טרור ולפתיחת צירים עבור הכוחות. פעילותו בשטח, לצד הנוכחות הציבורית והמסרים שהעביר, הביאו אותו לתודעה רחבה.
במקביל לתפקידו הצבאי, זרביב ממשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני, תפקיד הדורש הכרעות הלכתיות ומשפטיות מורכבות. השילוב בין שני העולמות בית הדין והרצוע, הפך לחלק מרכזי בדמותו הציבורית. עבור תומכיו, מדובר בביטוי מובהק לשילוב בין תורה למעשה; עבור מבקריו, השילוב הזה עורר גם מחלוקות ציבוריות סביב התבטאויותיו במהלך הלחימה.
הכי מעניין
במהלך המלחמה תועד זרביב גם כשהוא מוסר דברי תורה לחיילים בשטח, ומחזק את רוח הלחימה לצד הפעילות המבצעית. בנוסף, נקשר שמו לביטוי "לזרבב את עזה", שנולד בעקבות פעילותו כמפעיל D9 והפך לשיח מוכר ברשתות החברתיות.
הרב אברהם זרביב | צילום: לירון מולדובן, פלאש 90
הבחירה בו להשיא משואה התקבלה כחלק מהקו שהובילה השרה מירי רגב, הממונה על הטקס, להדגיש דמויות המייצגות מחויבות לאומית בתקופה מורכבת. לדבריה, זרביב הוא "דמות מובהקת של מחויבות עמוקה לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל", וכי הוא מבטא את החיבור בין רוח למעשה ואת הנכונות לשאת באחריות.
לצד התמיכה, הבחירה עוררה גם ביקורת ציבורית, בין היתר בשל אמירותיו במהלך הלחימה. נציב תלונות הציבור על השופטים קבע בעבר כי חלק מהתבטאויותיו אינן עולות בקנה אחד עם כללי האתיקה המצופים מדיין. עם זאת, תומכיו מדגישים כי פועלו בשטח והמסר שהוא מייצג, שילוב של אמונה, עשייה ואחריות הם שהובילו לבחירה בו.
זרביב עצמו מדגיש את תחושת השליחות שמניעה אותו, הן בעולם התורה והן בשדה הקרב. בריאיונות שונים ציין כי פעילותו נועדה להציל חיי לוחמים ולהפחית סיכונים בשטח, וכי הוא רואה בכך חלק בלתי נפרד מהמחויבות הלאומית.
מעבר לעשייה הביטחונית, הוא ממשיך לפעול גם בזירה החינוכית והתורנית, ומשלב בין הוראה, הנהגה רוחנית ושירות מילואים פעיל. השילוב הזה בין ספרא לסייפא, הפך לסמל המרכזי בדמותו הציבורית.