השבוע חלה תפנית מרתקת במערכה הכלכלית הרב־זרועית נגד טהרן. לצד ההפצצות יחד עם ארה"ב, מובילה מעתה ישראל גם מאבק פיננסי ממוקד בכלֵי סייבר, שנועד לפגוע בשרשרת האספקה הכלכלית של המשטר האיראני. בראשית השבוע חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ, בשיתוף פעולה עם האמריקנים, על צו מנהלי המגדיר ארנקי קריפטו ומכליות נפט השייכות לבאבק זנג'אני, אדריכל כלכלת הקריפטו השחורה של משמרות המהפכה, כנכסי טרור. הצו מעניק לישראל ולארה"ב סמכות חוקית להקפיא מיליארדי דולרים בזירות מסחר עולמיות. חשיבותו טמונה ביכולתו לשתק את הכלכלה המקבילה של איראן, לקטוע את נתיבי המימון הדיגיטליים של משמרות המהפכה, ולייקר משמעותית את עלויות רכש הנפט עבור סין.
נשוא הלחץ הוא איש העסקים באבק זנג'אני, המוח שמאחרי כלכלת הקריפטו האיראנית. באבק זנג'אני, אסיר לשעבר וגאון פיננסי, שבתנאים אחרים היה יכול להשתייך לנבחרת העולמית המובילה של טייקוני הסייבר והבינה המלאכותית, הוא הנכס של משמרות המהפכה. חיסולו או חטיפתו עשויים להשפיע על קריסת המשטר יותר משורה ארוכה של גנרלים איראנים שהשיבו לאחרונה את נשמתם לבוראם.
המהלך הזה מגיע אחרי שנים של פעילות פיננסית מסועפת מצד האיראנים ויכולת הברחה דיגיטלית מתוחכמת, הנאמדת במיליארדים רבים. גורמים יודעי דבר אף אמרו השבוע כי המאבק הנוכחי הוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. ועדיין, ההכרזה הרשמית על באבק זנג'אני כ"גורם טרור" איננה הצהרה סמלית. המהלך הזה, שבוצע בתיאום עם משרד האוצר האמריקני, הוא יריית פתיחה לקראת מצוד פיננסי גלובלי חסר תקדים. במהלך הזה סימנה ישראל את זנג'אני כ"לב הפועם" של כלכלת הצללים האיראנית, האיש שהצליח להפוך הכנסות מנפט ונכסים פיננסיים לנכסים דיגיטליים, ובכך אפשר למשמרות המהפכה להמשיך לממן את פעילות הטרור גם תחת המצור הכבד ביותר. לא עוד. מעתה כל ארנק דיגיטלי, חברת קש או איש קש שיימצאו בקשר עם זנג'אני או רשתות ההברחה שלו, יוקפאו מיידית במערכת הבנקאית העולמית ובבורסות הקריפטו הגדולות.
סיפור חייו של זנג'אני הוא אפוס כמעט בלתי אפשרי של עלייה, נפילה, הישרדות, שחיתות ותחכום פיננסי. תסריט מושלם לגל סרטי הפעולה והריגול שעוד יגיעו אחרי המלחמה. הוא נולד לאב פועל רכבת, וגדל בשכונות הדרומיות של טהרן. לא היה שום סימן לכך שהנער שבא ממשפחה קשת יום יהפוך לגאון פיננסי ולמיליארדר. שילוב של אוליגרך אנרגיה עם יכולות טכנולוגיות של יזם פינטק, הפועל בתוך ואקום רגולטורי ומצליח לייצר הון עצום בזמן קצר, וכל זה מבלי לסיים לימודים באוניברסיטה. את השכלתו רכש בשנות התשעים בשבתו מאחורי ההגה, כאשר שימש כנהגו האישי של נגיד הבנק המרכזי האיראני. שם למד בשמיעה מכלי ראשון את רזי שוק המרת המט"ח ואת חשיבותם של ה"חורים במערכת".
ההשכלה המעשית הזו הזניקה אותו לצמרת. הסנקציות שהושתו על איראן בעשור הקודם יצרו קרקע פורייה עבור זנג'אני. הוא הפך לאיש עסקים שבנה אימפריה חובקת עולם הכוללת עשרות חברות בטורקיה, איחוד האמירויות, מלזיה וטג'יקיסטן, שנועדו לעקוף את הסנקציות. עד מהרה הפך זנג'אני לנכס לאומי איראני וגם לידוען־על. בתקשורת האיראנית אהבו לעקוב אחר אורח החיים הראוותני שניהל, שכלל שעוני יוקרה, מטוסים פרטיים ותמונות לצד בכירי המשטר.
אבל אז הגיעה הנפילה. ב־2013 נעצר זנג'אני באשמת גניבה של 2.7 מיליארד דולר מכספי הנפט של המדינה, ונידון למוות. אך גזר הדין מעולם לא בוצע. המשטר בטהרן הבין שאדריכל הכלכלה השחורה הוא נכס עבורם. במילים אחרות, שזנג'אני החי שווה עבורם הרבה יותר מזנג'אני המת. כך הפך זנג'אני לאסיר המפורסם ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית של איראן. ממקום מאסרו בכלא אווין, הוא הפך לדמות צללים משפיעה של משמרות המהפכה. המהפך הגדול הגיע עם המעבר לדיגיטל. זנג'אני היה אחד המוחות הראשונים באיראן שהובילו את המעבר לנכסים מבוזרים וקריפטו. ב־2025 הוא שוחרר מהכלא תחת פיקוח, אף שאיום התליה מעולם לא הוסר מעל צווארו, דבר שכנראה שימש עבורו תמריץ בלתי נלאה.
החידוש המרכזי שזנג'אני הביא מאז הוא המעבר המסיבי לשימוש בתשתיות קריפטו מבוזרות. והוא, מסתבר, הספיק לא מעט. חקירות פיננסיות מודיעיניות חשפו לאחרונה שתי בורסות קריפטו מרכזיות בבריטניה בניהולו. הבורסות, ששמותיהן "זדקס" ו"זדקסיון", שימשו צמתים להעברת הון בממדי ענק. על פי הערכות שונות, מאז 2022 עברו בבורסות הללו עסקאות בשווי של למעלה מ־94 מיליארד דולר, בעיקר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים שערכם צמוד לנכס חיצוני יציב כמו דולר אמריקאי או זהב, המאפשרים העברה מהירה של הון ללא חשש מתנודתיות השוק.
זנג'אני לא עבד קשה מדי. הוא השתמש בזהויות בדויות ובתמונות שנוצרו בבינה מלאכותית כדי לייצר דמויות של מנהלים בחברות הללו, וכך להסתיר את העובדה שהוא עצמו עומד מאחוריהן. אחת מהן של אישה שחורה חיננית ממוצא קאריבי, שתמונתה נמצאה במאגר של חברת שאטרסטוק. עד כדי כך פשוט. כך סיפק זנג'אני למשטר האיראני שירות חיוני, והפך את הביטקוין לחלק בלתי נפרד ממנגנון ההישרדות של האייתוללות. וכשהלחץ עלה ואיראן נותקה כמעט לחלוטין ממערכת הבנקאית הבינלאומית, ה"סוויפט", שירותי הקריפטו שסיפק לה זנג'אני אפשרו לה להמשיך ולבצע רכישות ביטחוניות חשאיות, להעביר כספים במהירות ובעיקר להמשיך לייצא אנרגיה באמצעות מנגנון עוקף סנקציות, על ידי המרת נפט לנכסים דיגיטליים שקל יותר להעביר ולמכור מחוץ למערכת הפיננסית המסורתית.
בורסות הביטקוין של זנג'אני הן רק הקצה הפיננסי. כדי לייצר בפועל את הביטקוין צריך קודם לכרות אותו ברשת, כפי שמקובל לומר. תהליך הכרייה צורך כמויות אדירות של חשמל, אבל לא זה מה שעצר את משמרות המהפכה. השימוש האינטנסיבי שלהם ברשת החשמל בשנים האחרונות העמיס על המערכת האזרחית האיראנית באופן שהפך אותה לפגיעה, בייחוד במצבי חירום. מה שמוביל אותנו לאיום של דונלד טראמפ להפציץ את תשתיות האנרגיה האיראניות. מעבר לפגיעה בתחנות הכוח או ברשת החשמל, שעלולה לחולל הפסקות חשמל נרחבות, הפצצה כזו תפגע גם ביכולת לכרות את הביטקוין ולייצר הכנסות נוספות, החיוניות להמשך שליטתו ושרידותו של המשטר.
החצי האפל
נחזור למה שמתרחש כעת לנגד עינינו, המאבק על מיצרי הורמוז. רווחי הקריפטו של זנג'אני מתדלקים כעת לא רק את היכולת של משמרות המהפכה להחזיק כוחות ימיים המאיימים על נתיבי השיט, הם מעניקים יתרון לכל מי שאיראן מאפשרת לו מעבר חופשי במיצרי הורמוז. וסין היא אחת המרוויחות הגדולות ביותר. לכן, בארה"ב ובישראל מבינים שכדי לנצח את המשטר האיראני בכלל ובמיצרי הורמוז בפרט, נדרש ניצחון במערכת הפיננסית לצד המערכה הקינטית. הגדרתו של זנג'אני השבוע כגורם טרור היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ לייצר טבעת חנק כלכלית שתמנע מן המשטר את המשאבים הדרושים להמשך הלחימה, תאפשר לתחזק מצור ימי על איראן ותוביל להפלת המשטר.
ובמאבק הזה יש כתובת מרכזית אחת: סין, שהיא השותף הכלכלי הקריטי ביותר לשרידות המשטר האיראני. בייג'ינג היא צרכנית הנפט הגדולה ביותר של נפט איראני, והיא קולטת תשעים אחוזים מייצוא הנפט של איראן. הנפט נמכר לבתי זיקוק סיניים קטנים במחירים מוזלים, והתשלומים מבוצעים ביואן או בקריפטו כדי לעקוף את מערכת הבנקאות הבינלאומית, ה"סוויפט". הנפט מועמס על מכליות נפט איראניות היוצאות ללב ים, שם הן מכבות משדרים ומעבירות את המטען למכליות אחרות כדי להציג את הנפט כסחורה ממדינות "לגיטימיות". בתמורה, סין מספקת לאיראן הגנה טכנולוגית, כולל מערכות ניווט לווייניות וציוד לניטור דיגיטלי של אזרחים. לכן, את המאבק נגד זנג'אני וכלכלת הביטקוין השחורה של איראן צריך לראות בפרספקטיבה רחבה יותר מאשר הפלת המשטר האיראני. זהו המאבק בין ארה"ב לסין על ההגמוניה העולמית.
מנקודת המבט הזו, הצו ששר הביטחון חתם עליו השבוע הוא מהלך משמעותי שישראל מבצעת בשיתוף עם ארה"ב, במטרה למוטט את המערכת הפיננסית המקבילה שנבנתה באיראן ומאפשרת לה לעקוף את הנקציות. ההכרזה על הארנקים הדיגיטליים המקושרים לאיראן כבלתי חוקיים, קוטעת את היכולת של סין לשלם עבור הנפט בצורה חשאית וזולה, ומאלצת אותה לחפש פתרונות סליקה מסורבלים ויקרים בהרבה. במקביל, הצו פועל גם נגד "הצי האפל", אותן עשרות מכליות נפט המעבירות סחורה מאיראן לנמלים סיניים. הגדרתן כ"נכסי טרור" מונעת מהן שירותי ביטוח, עגינה ותדלוק בנמלים מרכזיים בעולם, מה שמייקר מאוד את לוגיסטיקת השינוע עבור סין ומגדיל את הסיכון התפעולי שלה.
פעולה משולבת זו שוללת מסין את היכולת לרכוש אנרגיה במחירי רצפה, מחלישה את היתרון האסטרטגי שהיא מעניקה לכלכלה האיראנית, ומהדקת את החנק הכלכלי על מנגנוני המימון של הטרור האזורי. כל זה מייצר מבחן כוח אסטרטגי מול סין במאבק על ההגמוניה העולמית, ומשדר איתות ברור לבייג'ינג כי המערכות הפיננסיות החלופיות שלה אינן חסינות לניטור וסיכול מערבי. זהו מסר הרתעתי חשוב לקראת תרחישים עתידיים של סנקציות רחבות, למשל במקרה של מתיחות סביב טאיוואן. חסימת "הצי האפל" וייקור הנפט האיראני שוללים מסין את היתרון התחרותי של אנרגיה זולה, שוחקים את צמיחתה הכלכלית ומבהירים כי לתמיכה ב"ציר הרשע" יש מחיר כלכלי כבד. במקביל, המדיניות האמריקנית מבצעת מהלך של הפרד ומשול באסיה, כאשר מתן פטורים מסוימים לרכישת נפט להודו וליפן על חשבון סין מחזק את ברית ה־QUAD, השותפות אסטרטגית בין ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה, שמטרתה להבטיח אזור הודו־פסיפי חופשי ופתוח, ולבלום את התפשטות ההשפעה הצבאית והכלכלית של סין.
המערכה הדיגיטלית נגד ארנקי הקריפטו האיראניים בולמת גם את ניסיונות ה"דה־דולריזציה" של סין. באמצעות אכיפת סטנדרטים רגולטוריים ומודיעיניים על עולם הקריפטו, מוכיחה ארה"ב כי היא מסוגלת לשמר את ההגמוניה הפיננסית שלה גם במרחב הדיגיטלי. בדרך זו היא משתמשת בעימות מול איראן כמעבדה אסטרטגית להכלת סין, תוך הפגנת יכולת לשבש נתיבי סחר פיזיים ודיגיטליים, ולפגוע בבטן הרכה של הכלכלה הסינית ללא עימות צבאי ישיר.