הגב' שנטל בלזברג נבחרה לקבל את פרס ישראל בתחום מפעל חיים לשנת ה'תשפ"ו, על תרומה יוצאת דופן לחברה ולמדינה, כך הודיע היום (חמישי) שר החינוך, יואב קיש.
שנטל בלזברג, מייסדת עמותת "משפחה אחת - OneFamily", עם בעלה מארק בלזברג, הארגון הלאומי למשפחות שכולות ופצועים בישראל, המלווה משפחות שנפגעו מטרור או מלחמה.
ייחודו של הארגון הוא בגישה הוליסטית-משפחתית: הארגון היחיד במדינה הפונה לכל מעגלי השכול והפציעה במשפחה - הורים, אחים, יתומים, אלמנות ואלמנים, ורואה בכל משפחה יחידה שלמה שיש לתמוך בה רגשית, חברתית וכלכלית, לא רק ברגעי המשבר אלא לאורך כל החיים.
הכי מעניין
העמותה, שהוקמה בשנת 2001 בעקבות הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, הפכה עם השנים לגוף לאומי מרכזי, המלווה כיום למעלה מ-20,000 בני אדם מכל חלקי החברה הישראלית, ומעניקה סיוע מתמשך ורב מערכתי: החל מתמיכה כלכלית מיידית, דרך טיפול רגשי ושיקומי, ועד בניית קהילות חיים, מסגרות לנוער שכול, ליווי אלמנות ויתומים, והחזקה יומיומית של משפחות ברגעים הקשים ביותר וגם הרבה אחרי שהכותרות נגמרות.
שנטל בלזברג מסרה: "אני מבקשת להודות לשר החינוך על ההחלטה המרגשת הזו. אני מתרגשת לא בגלל עצמי, אלא בגלל האנשים שבשבילם קמה 'משפחה אחת': הורים שכולים, אלמנות, יתומים, אחים שכולים, יתומים משני הורים ופצועים, עם פצעים נראים ושאינם נראים. הפרס הזה הוא קודם כול הכרה בהם. זו החלטה שהיא חיבוק לאלפי משפחות שממשיכות להחזיק את המדינה הזו, גם כשהלב שלהן שבור".
שנטל בלזברג נולדה באנטוורפן שבבלגיה בשנת 1966. בשנת 1991 עלתה לישראל עם משפחתה מתוך אמונה עמוקה בחזון הציוני, והשתקעה בירושלים. כבר מראשית דרכה בלטה בפעילות חברתית ובהירתמות למען אחרים, אך נקודת המפנה בחייה הגיעה בשנת 2001, לאחר הפיגוע הקשה במסעדת סבארו בירושלים.
הפיגוע התרחש ביום הולדתה של בתה מיכל, וכשלושה שבועות לפני חגיגת בת המצווה שתוכננה. לנוכח האובדן הלאומי, בחרו שנטל ובעלה מארק לבטל את האירוע המשפחתי, ולהקדיש את כל המשאבים שיועדו לחגיגה לסיוע למשפחות הנפגעים, יוזמה אנושית אחת שהפכה לימים לארגון לאומי שלם.
מאז הקמתה, עמותת "משפחה אחת" אינה רק גוף סיוע, אלא בית. לאורך השנים פיתחה העמותה מערך רחב ועמוק הכולל קרן סיוע מהגדולות בישראל, מערך רכזות ליווי אישי קבוע, קבוצות טיפול בארץ ובעולם, תכניות שיקום רגשיות, קהילות תומכות לתת קבוצות בתוך עולם השכול, ופעילות ענפה לבני נוער וצעירים שכולים המאפשרת להם לא רק להתמודד, אלא גם לצמוח מחדש.
בלזברג עצמה אינה מנהלת מרחוק, היא נוכחת. היא מכירה משפחות בשמן, מלווה הורים וילדים, מגיעה לבתים, לבתי חולים, לרגעים הכי אינטימיים והכי קשים, ומובילה את פעילות הארגון מתוך תחושת שליחות עמוקה ואחריות אישית. בלזברג הובילה גם שינויים מערכתיים רחבים, בהם הכרה בקטגוריית יתומים משני הורים בביטוח הלאומי, והקמת קהילות טיפול ייחודיות לתת קבוצות שלא קיבלו עד אז מענה מותאם.
מאז טבח שמחת תורה, הפכה פעילותה לקריטית מתמיד. בתוך שעות ספורות הוקמו מרכזי חירום, נבנו מערכי תמיכה מיידיים בבתי חולים ובקהילות, והעמותה סיפקה ליווי כלכלי, רגשי ושיקומי לאלפי משפחות חדשות שנכנסו למעגל השכול והפציעה. כפי שמתארים אנשי הצוות, "בשנתיים האחרונות נעשתה עבודה של עשרות שנים בתוך זמן קצר".

