"חזרת הביתה כדי שיהיה לנו מה לאכול": סיפור הנרצחים בבית שמש

האירוע הקשה ביותר מאז נפתח מבצע "שאגת הארי" התרחש ביום ראשון, כאשר תשעה בני אדם נהרגו ו-51 נוספים נפצעו בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני במקלט בבית שמש. ארבעה מההרוגים שהו כנראה בתוך המקלט בבית הכנסת, שהגג שלו קרס, והאחרים בבתים סמוכים.

גבריאל ברוך רווח ז"ל, בן 16 בהירצחו, שהה באותה העת בבית הכנסת בו פגע הטיל האיראני שהכיל מעל ל 500 ק"ג חומר נפץ. הוא היה בן למשפחת מלכה, ממייסדי העיר. דודו מקס (ניסים) מלכה, נפל בעת שירותו הצבאי. אביו של גבריאל, ציון רווח, היה התורם המרכזי להקמת בית הכנסת שספג את פגיעת הטיל הישירה ונהרס. גבריאל הובא אמש למנוחות.

גבריאל למד בתיכון אמית ממלכתי טכנולוגי ירושלים. המחנכת שלו, רחלי כהן וולף, סיפרה באמצעי התקשורת על דמותו – נער בעל חן עם חוש הומור, קליל ושמח. "גבריאל היה נער ירא שמים, מסור לעולם התורה, ליהדות, למשפחה ולחברים. צעיר חרוץ ומסור שהיה תמיד נכון לתת יד ולעזור. אוהב ואהוב על כל סביבתו, חבל על דאבדין". נעה שיין, מנהלת התיכון הוסיפה "כולנו משתתפים בצער המשפחה והחברים ושולחים להם חיבוק גדול עם האסון הנורא".

גבריאל היה גם חניך מסור בתנועת הנוער "אור ישראלי", וגילם באישיותו את ערכי התנועה - אהבת ישראל, עזרה לזולת וחיפוש מתמיד אחרי טוב וקדושה. ​ מייסד התנועה הרב יצחק דוד גרוסמן,  ספד לו: "הלב שותת דם על האבדה הנוראה של גבריאל היקר, חניכנו האהוב. גבריאל היה נשמה טהורה, פרח שרק התחיל להפיץ את ריחו הטוב בעולם".

באותה פגיעה נהרגו גם שרה ורונית אלימלך ז"ל, אם ובת, שנמצאו יחד ללא רוח חיים, אחרי מאמצי איתור נרחבים. רונית היא מתנדבת מסורה של ארגון איחוד הצלה. רונית החלה להתנדב בארגון בגלל בקשה של בנה הקטן איתמר, הלומד במסגרת של חינוך מיוחד,  לכבוד יום הולדתו ה-11. רונית הקדישה את חייה להצלת חיים של אחרים, התנדבה בפרויקט "תן כבוד" לליווי קשישים עריריים. מכריה מספרים על אישה שמחה, אנרגטית ומלאת טוב לב ותרומה לזולת. 

אלי ביר, נשיא ומייסד איחוד הצלה ספד לה: "הלב נשבר לרסיסים. רונית הייתה סמל לנתינה, למקצועיות ולחמלה. גם ברגעיה האחרונים, כשהייתה בדרך למקלט עם משפחתה, תיק החובש והאפוד שלה, הכלים איתם הצילה חיים, היו לצידה. אנחנו מאבדים היום לא רק מתנדבת מצטיינת, אלא בת משפחה אהובה. הנהלת הארגון תמשיך ללוות את ילדיה ומשפחתה בכל צעד, ואנו מבטיחים לעמוד לצידם לעד".

רונית ושלושת ילדיה הגיעו לביקור בבית ההורים, ויחד נכנסו למקלט ציבורי. שניים מילדיה נפצעו (מצבם קל-בינוני) ופונו לבית החולים "הדסה עין כרם". אביה של רונית נמצא בריא ושלם.

אורן כץ ז"ל, אב לארבעה, גם הוא תושב העיר, הלך לוודא שדלת המקלט סגורה וכך מצא את מותו. קרוביו ספדו לו בהלוויה שהתקיימה אתמול בצהריים. "אורן", ספדה לו אשתו סמדי, "גם כשלחוץ היית אומר לתת. והנתינה הזאת עלתה לך בחייך. עלית למעלה כדי לסגור את המקלט. אתמול זה גבה מחיר כבד. אני לא מעכלת. לימדת אותי מה זו נתינה. אני רוצה לבקש ממך מחילה וכפרה אם לא עשיתי מספיק. אני אוהבת אותך אורן".

ילדיו גם כן ספדו לו וסיפרו כי הגיע במיוחד באותו יום לביתם בכדי להכין להם ארוחת צהריים. "אבא שלי איש יקר אתמול הלכת לנו ולא הספקנו להיפרד", אמר בנו יוסף, "היית עובד קשה בכדי שלא יחסר לנו כלום. אני זוכר שהייתי חוזר מבית הספר והייתי שואל אותך אבא מה אתה עושה פה, היית עונה לי 'יצאתי מהעבודה כדי שיהיה לכם מה לאכול' ונותן חיבוק ונשיקה. גם אתמול חזרת הביתה כדי שיהיה לנו מה לאכול לצהריים. אני שמח שהספקתי לאכול מהאוכל שלך בפעם האחרונה... אני מקווה שהרצח שלך לא היה לשווא. אני מקווה שכל מי ששומע אותי יגרום לשינוי. כל עוד המפלצות האלה חיים כולם בסכנה. זו לא מלחמה רגילה, זו מלחמת דת. הם נלחמים בנו רק בגלל שאנחנו יהודים".

יוסי כהן ז"ל נהרג גם הוא מפגיעת הטיל, יחד עם חמותו ברוריה כהן ז"ל. אשתו פנינה כהן,  שאיבדה את בעלה ואמה באותו היום, סיפרה כי השניים היו קשורים זה לזו בנפשם, ויוסי נותר לצידה של ברוריה מתוך דאגה בזמן האזעקות. כפי ששיתפה פנינה את הנשיא בוז'י הרצוג שביקר אותה, בנם היה אמור לחגוג את בר המצווה באותו היום, אך במקום זאת קבר את אביו.

עוד הותרו לפרסום שמותיהם של האחים שרה ביטון (13), אביגיל ביטון (15) ויעקב ביטון (16), הם נמצאו יחד במקלט.